אני בן 28 ולא עשיתי סקס כבר שש שנים
אני משווע לאהבה, צמא לחיבוק חם, רוצה אשה לידי, רוצה לזיין, מת להרגיש שוב מה שלא הרגשתי מזמן, להרגיש כמו גבר
מבין חבריי, תמיד הייתי זה שנחל אכזבות רבות עם נשים. ככל שהבחורה היתה מושכת יותר, ככה הייתי אוכל ממנה יותר קש.
מראה ממוצע בשילוב ביטחון עצמי בסיסי מאוד לא עזרו לי להצליח בעולם האכזר הזה. מה לעשות, אנחנו חיים היום בעולם חומרני, אם אתה לא דוגמן, אז לפחות תהיה מישהו עם הרבה מזומן, אחרת אין לך סיכוי.
אני, הייתי לא זה ולא זה. הייתי סתם תפרן שמתגלגל מעבודה לעבודה עם האוטו הישן והמקרטע שלו, בלי לימודים או עתיד ברור, ומן הסתם גם ללא אהבה, שכן איכשהו, הצלחתי להפוך לגבר בלתי אטרקטיבי מכל בחינה אפשרית.
את החיים האמיתיים שאחרי הצבא התחלתי בבלבול אחד גדול, עבדתי פה עבדתי שם, התחלתי לימודים, הפסקתי, נכנסתי לעסק עם שותף, נכשלתי, ניסיתי עוד פעם ללמוד ושוב הפסקתי. וכאילו לא די בזה, החברה שלי באותה תקופה, האהבה הראשונה שלי, שברה לי את הלב לרסיסים.
במשך השנים שחלפו מאז, כבר לא האמנתי שאהיה מסוגל להצליח במשהו. הפסקתי לחלום, לשאוף ולתכנן תוכניות לעתיד. פשוט נכנעתי.
הייתי אוכל את הלב כשהייתי מביט באנשים שהתוכניות שלהם לא השתבשו, וייסרתי את עצמי על שלא הייתי עקבי וממוקד כמוהם ובגלל זה הפכתי להיות מי שאני היום. לוזר של החיים.
התקשתי לשמור על מקום עבודה קבוע, לא הצלחתי לחסוך שקל, ועל נשים בכלל לא היה מה לדבר. הערך העצמי שלי היה כל כך נמוך בעיניי באותה תקופה, שכלל לא טרחתי לשווק את עצמי. לא האמנתי כבר שאני מסוגל להועיל באיזושהי צורה לאשה כזו או אחרת.
הדבר שהכי ערער את הביטחון העצמי שלי היה העובדה שכבר במשך כמה שנים לא שכבתי אפילו עם בחורה אחת. לצערי, זה פשוט לא קרה.
בכל פעם, במסיבה או באירוע, כשהייתי רואה גבר ובחורה מחובקים, אוהבים או סתם משתעשעים זה עם זו, הייתי מביט בגבר, בעיניו נסוכות הביטחון כשהיא כורכת את ידיה סביב מותניו, את השלווה שאפפה אותו כשהביט בה מחייכת אליו. קינאתי בו. במוקדם ובמאוחר, הוא יעזוב את המקום עם היפהפייה הזאת לביתו או לביתה, ולפי התנהגותם, הוא לבטח יזכה גם ליהנות מחסדיה.
הוא הולך לזיין אותה, להרעיד את עולמה
שנאתי אותו. לפי מבטו, נראה היה שהוא כלל אינו מעריך את הטוב הזה שנפל בחלקו. היפהפייה הזאת תיקח אותו לסיור מרתק במקומות הקדושים שלה, והוא יזכה לשזוף את עיניו בגופה העירום והאלוהי. כשיחדור לתוכה, היא תביט בו כאילו היה הגבר היחיד בעולם ותתמסר אליו. הוא הולך לזיין אותה, להרעיד את עולמה, להרגיש כמו גבר שבגברים. את הלילה הוא יישן כשהיא מכורבלת בתוכו, כשהוא עוטף את גופה החלק והענוג בגופו.
ואני, המחשבה הדהדה בתוכי בעצב, אני אלך לישון לבד הלילה, זה הגורל שלי, מסתבר.
ככל שחלף הזמן, הרגשתי שכנראה יש בי נחיתות מסוימת משאר הגברים, שכן רובם הצליחו להשיג לעצמם איזושהי מונוגמיה, שתאפשר להם לקיים את הצורך הפיזי הבסיסי והקדום ביותר, לשכב עם אשה.
המשפחה והמכרים שלי התחילו לתהות על נטיותיי המיניות
ואילו אני, חרף נסיונותיי הרבים, נשארתי עם תאוותי בידי, תרתי משמע. המצב הדרדר עד כדי כך, שהמשפחה והמכרים שלי התחילו לתהות על נטיותיי המיניות. כן, פשוט חשבו שאני הומו. "עזבו אותי בשקט, אתם לא רואים שאני סתם לוזר עם נשים?" התחשק לי לומר להם לעיתים. הייתי מתוסכל מאוד ולא האמנתי שהמציאות הזאת עשויה להשתנות אי-פעם.
הפכתי להיות הרווק הבודד של החבר'ה והרווק הבודד של המשפחה. זה שבכל מפגש משפחתי מאחלים לו בטון מרחם למצוא זיווג.
אבל האיחולים לא ממש עזרו, ונשארתי לבד כשאני משווע לאהבה, צמא לחיבוק חם, רוצה אשה לידי, רוצה לזיין, מת להרגיש שוב את מה שלא הרגשתי כבר מזמן, להרגיש כמו גבר.
אני מודע לכך, שכדי שאמצא אטרקטיבי בעיני בנות המין היפה, אצטרך לטפל בכמה נושאים בחיים שלי כמו ללמוד, לחסוך קצת כסף או להחליף את האוטו המקרטע, אבל אני לא מסוגל לעשות כלום כשאני כלכך בודד וכל כך רעב לאהבה ולחום. זה פשוט רובץ עליי ולא נותן לי להתרכז בכלום.
אני גבר מונוגמי. אני זקוק מאוד לקירבה כדי לחיות את החיים כמו אדם נורמלי. תקופת הבדידות הארוכה הזאת גורמת לי לחיות כמו זומבי, לחיות על הקצה ולהרגיש שאין לי מה להפסיד ובכלל, להתנהל בצורה בלתי הגיונית.
אני מרגיש שאילו הייתי בזוגיות עכשיו, או סתם משתעשע ברומן סוחף, הייתי יכול לכבוש כל פסגה ולהצליח כמעט בכל דבר.
לסיכום, אני חי בפרדוקס אחד גדול. כדי שאוכל להגיע למצב שתהיה לי זוגיות או אפילו רומן, אני חייב לטפל קודם בבעיות שלי, אבל אני לא מצליח לטפל בהן בגלל שאני בדיכאון מזה שאין לי זוגיות או אפילו רומן.
איך יוצאים מזה?
לפנייה לכתב/ת 
