החברה להשבת נכסי השואה תתפרק תוך 5 שנים
המחוקק הקציב לחברה לאיתור והשבת נכסים של נספי השואה 15 שנה להשלמת משימותיה, אולם המנכ"ל החדש מבקש לקצר את ימיה. הסיבה: רצון לסייע לניצולים תוך זמן קצר ככל האפשר. המכשול: דירקטוריון החברה
החברה לאיתור והשבת נכסים של נספי השואה בישראל צפויה להתפרק בתוך 5-4 שנים, זאת במקום בעוד 11 שנה שנותרו לה על פי החוק קצב לחברה 15 שנה להשלמת משימותיה. מנכ"ל החברה החדש, ירון יעקובס, חותר לקצר את ימיה בהנחה שהיא עומדת למצות מהר יותר את פוטנציאל איתור הנכסים שנרכשו בישראל בידי יהודים באירופה לפני מלחמת העולם השנייה והשבתם ליורשים אם יאותרו כאלה.
יעקובס מעריך כי בקצב הזה מוטב להגדיל בהיקף משמעותי את סכומי הסיוע לניצולי השואה הנזקקים, כולם קשישים, בתוך זמן קצר ככל האפשר, נוכח מספרם שהולך ופוחת מדרך הטבע. זאת במטרה לשפר את איכות חייהם בימיהם האחרונים וכן להגדיל את הסיוע לארגונים המטפלים בניצולי השואה או בהנצחת השואה, כנדרש בחוק לגבי הנכסים שלא יהיה להם דורש.
המכשול היחיד שעומד בדרכו של המנכ"ל לשינוי מדיניות החברה הוא הדירקטוריון שחבריו נוגסים היום בתקציב החברה. כ-700 אלף שקל בשנה ובשנה הבאה ביקשו תוספת שתתקרב לכ-800 שקל בשנה. זאת מתוך תקציב הפעולות של החברה, שתוכנן לשנים 2011-12 בסך 21.5 מיליון שקל לשנה - כמיליון שקל יותר מהתקציב השנתי השוטף.
תקציב הדירקטוריון יקוצץ ב-300 אלף שקל
מגמת קיצור חיי החברה עלתה היום במהלך הדיון על אישור תקציבה שנערך בכנסת בוועדה המשותפת לוועדות החוקה והכספים. היו"ר, ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו), אישר לחברה תקציב של כ-20.5 מיליון לאחר שקיצץ ממנו מיליון שקל. זאת לאחר שהחברה התעלמה מהנחייתו להקפיא את התקציב הקיים, אשר לכשעצמו כבר גדול מהתקרה שהוקצבה לו בחוק. החוק קבע שתקציב החברה לא יעלה על שני אחוז מהיקף הנכסים שהיא מנהלת.
תחזית החברה אומדת את נכסיה לסוף השנה על סך כ-760 מיליון שקל, כך שתקציב החברה אמור לעמוד על כ-15 מיליון שקל בלבד. רותם הורה לקצץ כ-300 אלף שקל מתקציב הדירקטוריון, 400 אלף שקל מתקציב הייעוץ המשפטי וכ-300 אלף שקל מהרזרבה להוצאות בלתי צפויות.
יו"ר הוועדה אמר כי הוא תומך במגמת קיצור ימי החברה, כך שקיצוץ תקציב הדירקטוריון נועד לאותת לחבריו להתיישר עם מדיניות המנכ"ל. הוא הדין לגבי קיצוץ תקציב הייעוץ המשפטי. "אין הצדקה לישיבות הרבות ובטח לא להחזקת רכב ונהג ליו"ר הדירקטוריון, למרות התנדבותו, כשם שאין הצדקה להגדיל את תקן היועצים המשפטיים נוכח הסיכויים המעטים לאתר נכסים ויורשים רבים", אמר.
רותם הדגיש: "אני לא בטוח היום שהמדינה לא צדקה כשהתנגדה בשעתה לעצם החברה. זאת, בין השאר, אם ניתן לחסוך את ההוצאה השנתית לתפעול החברה בסך כ-20 מיליון שקל שמוטב לחלק אותם בין ניצולי השואה". לפיכך, דחה רותם את תכנית החברה לתקן את החוק כך שהתקציב יעלה משני אחוז לשלושה אחוז מהיקף הנכסים שהחברה מחזיקה, אשר כמותם פוחתת בהדרגה עם השנים.
5,000 נכסי נדל"ן
מהדיון בוועדה עלה כי החברה מחזיקה כ-60 אלף נכסים, כאמור בשווי של כמיליארד שקל, כאשר 55 אלף הם מניות שהתקבלו מהאפוטרופוס הכללי, בהן הושקעו נכסים כספיים שנרכשו עד תחילת מלחמת העולם השנייה והם ללא בעלים כיום.האפוטורופוס העביר את הנכסים לניהול החברה לאחר שהוקמה. כ-5,000 נכסים הם נדל"ן, שהחברה מחפשת את יורשיהם. עם זאת, החברה המנהלת בוררות עם בנק לאומי על תביעתה לפקדונות כספיים של יהודים מאירופה שלא היה להם יורש חוקי.
שווי הפקדונות מוערך היום בכ-300 מיליון שקל. הבנק מתנגד לחלוקתם אלא ליורשים חוקיים. לוועדה נמסר כי בארץ נותרו היום כ-200 אלף ניצולי שואה אבל רובם בעלי אמצעי קיום סבירים ואף יותר מזה. החברה מצידה מגישה סיוע ניכר ל-9,000 מקרים קשים, עד כה בסך 150 מיליון שקל בשנה לרכישת מזון ותרופות.
"להופיע בזירה הבינלאומית בידיים נקיות"
כוונת המנכ"ל היא להכפיל את הסיוע כך שהחברה תחסל את כל נכסיה תוך 5-4 שנים במקום 11 השנים שנותרו לה. אהרון מור, מהמשרד לענייני אזרחים ותיקים, הממונה על נושא השבת הרכוש, תמך בקיצור התהליך נוכח התגובות בעולם למאמצי ישראל לקדם את השבת הרכוש בתחומה, זאת נוכח מאמצי הממשלה לקדם את השבת הרכוש היהודי שנותר במדינות אירופה אחרי המלחמה.
"אנחנו חוזרים ונתקלים בשאלה מה ישראל עושה בעניין זה ועלינו להופיע בזירה הבינלאומית בידיים נקיות", אמר היום בוועדה. לוועדה נמסר כי מאמצי החברה לחפש נזקקים נוספים מקרב ניצולי השואה עלו בתוהו בגלל כשל בירוקרטי. החברה הדגישה כי לנושא אין בעל בית אחד והטיפול מפוצל בין עשרה גופים ללא ראש, אפילו באוצר פועלים שני גופים שאחד מהם, שהוא רלבנטי לנושא, דחה את בקשת החברה, כפי שנאמר לוועדה, בטענה כי אין לו מידע שמי ממוחשב.
נציגת האוצר הודיעה לוועדה התריעה בוועדה על הגידול בסעיפי השכר, בעיקר של ההנהלה (תקציב של 1.3 מיליון שקל) ועל התוספת של משפטנים כשהחברה הולכת למיצוי האיתור והשבת הנכסים, ומוטב להגדיל במקום זה את הסיוע לנזקקים. החברה הגיבה שתוספות השכר נדרשו מעליית המדד ומהסכם השכר במגזר הציבורי.
בתוך כך, הרשות לזכויות ניצולי שואה במשרד האוצר הובילה מהלך להגבלת שכר הטרחה של עורכי הדין העוסקים בתביעות, עררים או ערעורים, שעניינם הכרה באדם כנכה רדיפות הנאצים. לפי צו שפרסם היום שר המשפטים (על בסיס חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957), ייכנסו לתוקפן תקנות חדשות המגבילות את שכר הטרחה החדש לסכום של 6,583 שקל + מע"מ, המהווה כמחצית מהסכום המרבי שהיה נהוג עד כה. התקנות החדשות יכנסו לתוקף בתוך 14 יום.
לפנייה לכתב/ת 
