מי בכלל צריך זוגיות?
על תסמונת אז"ר (אובדן זיכרון רומנטי), שמאפיינת רווקים ורווקות בלבד, כבר שמעתם? הדס בשן, מאבחנת את התופעה ומפרטת את התסמין העיקרי: אנחנו רוצים זוגיות אבל כששואלים אותנו למה, אנחנו לא ממש יודעים לספק תשובה ראויה. אז היא ישבה, חשבה ומצאה חמש סיבות טובות להיות בזוג. ואיך נקמה קשורה לזה? תקראו
אחרי גיל שלושים, הזיכרון כבר לא מה שהיה פעם. שמות משפחה, תאריכי לידה ומילים לשירים הולכים לאיבוד – ואצל רווקים ורווקות, התופעה מקבלת מיקוד מסוכן בהרבה. אפשר לקרוא לזה אז"ר – אובדן הזכרון הרומנטי. כולנו רוצים זוגיות, בכך אנחנו בטוחים - אבל כששואלים אותנו למה, אנחנו מתחילים לגמגם. אנחנו זוכרים משהו נחמד ונעים מהעבר הרחוק, אבל הוא לא מתגבש לכדי אמירה. הרי הסיבות שבגללן הדור הקודם לנו נכנס למערכת מונוגמית, כבר לא ממש רלוונטיות היום. אמא ואבא התחתנו כי "היה צריך", אך היום הנישואין לא מבטיחים מעמד חברתי, ואפילו לא יציבות כלכלית. ילדים אפשר לעשות לבד - לא חסרים הומואים/לסביות/אקסים שישמחו להתרבות עמנו. וסקס, ברוך השם, לא חסר. אנחנו אפילו עושים אותו יותר מפעם בחודש, אל תספרו לחברים הנשואים שלנו.
ובכל זאת, הצלחנו להיזכר בחמש סיבות שמובילות אותנו לשם, פעם אחר פעם. חמישה דברים שהחיים המודרניים, נוחים ככל שיהיו, לא הצליחו למצוא להם תחליף בסינגל.
1. הלינה המשותפת
בתי הקברות מלאים באנשים שניסו לישון עם סטוץ. זה רעיון גרוע מאוד, הוא בדרך כלל מסתיים ברגליים בועטות, נחירות לא חינניות וטלפון למוניות הקסטל. על מנת לישון עם אדם נדרשת מידה של אינטימיות, התחשבות, וחיבה הדדית; ומעבר לכל- זה פשוט עניין של הרגל. גופות שמתרגלים לישון זה עם זה, ירצו לשוב לאותו חיק מוכר, במיוחד בבקרים חורפיים, שבהן ההתכרבלות היא נחמה גדולה לפני היציאה אל העולם האכזרי. ולא דיברנו עוד על סקס בבוקר, נחלתם הבלעדית של הנמצאים במערכת זוגית.
2. הבריאות
אמנם השנה היה חורף בן יומיים וחצי, ובכל זאת, היו אלה יומיים וחצי בהם כל עיטוש החריד אותנו: האם היא מגיעה, השפעת הגדולה, המפילה, הרעה; זו שתגרום לנו לזחול אל המטבח רק כדי לבלוע את האקמול (רגע, נשאר בכלל אקמול?), וגם זה בכוס שלא הספקנו לשטוף לפני האסון? מישהו חייב לטפל בנכות הזו, אבל כל החברים עם הצהרות ה"אני אביא לך מרק!", מתגלים בשיא עליבותם וכולנו יודעים איך זה יגמר: עם אמא. את המבט שאומר "לא כך רציתי לבלות את העשור השישי בחיי", לא הצלחנו לשכוח מאז החורף שעבר.
3. נסיעות לחו"ל
כן, כן, שמענו כבר הכל. בהודו פוגשים אנשים מדהימים. המקומיים בקוסטה ריקה נותנים לך להרגיש בבית. סיני זה אחלה מקום להתעצמות רוחנית בודדה, ודווקא בפריז, בעונה הזו, בטוח תכירי את הגבר של חייך, בשאנז דה-זה-לא-עומד-לקרות. העולם הוא באמת גדול ופתוח, אבל לא כולנו בנויים לטייל בו לבדנו. את מוסד האכסניות המטונפות מיצינו בגיל 25, וכעת כל שבא לנו כעת זה לשכור מכונית שתיקח אותנו לבד אנד ברקפסט הקרוב. מה תעשו לנו? כן, תמיד אפשר לנסוע עם חבר או חברה. תמיד גם אפשר לרצוח אותם בדרך.
4. להפסיק לצאת לדייטים
עוד בנושא זוגיותחברות עם האקס: יש דבר כזה?אורנה אופירהאם אפשרי לשמור על קשר חברי עם האקס? האם זה רצוי בכלל? ובאילו תנאים חברות כזאת יכולה להתקיים? הפסיכולוגית אורנה אופיר בודקת
לא משנה כמה טוב לנו לבד, לעולם לא נפסיק לצאת לדייטים. ראשית, הם נחוצים כדי להגדיל את מאגר היזיזים הפוטנציאלי. שנית, הם נותנים לנו משהו לדבר עליו עם החברים הנשואים המשעממים שלנו. ושלישית, כרטיס האשראי משלם ברגעים אלה על שלושה אתרים שונים, מה אנחנו פראיירים? אלא שזה באמת נורא. הגילויים המחרידים, הפלירטוטים המזוייפים, ובעיקר שיחות הנדל"ן האינסופיות. באמת? אתה משלם 4,000 שקל? ואין שם חניה? איזו שערורייה, אני לא מאמינה! אני חייבת להתחתן כדי לא להיות בשיחה כזו שוב כל חיי!
5. הנקמה
על פי חישוב גס, בעשור האחרון הוצאתם כמיליון שקל על חתונות, מסיבות רווקים, חינות, חנוכות בית, בריתות, חתונות שניות (כי אחרי הגירושים פתאום הם מצאו את אהבת חייהם השנייה, אבל את הצ'ק על הראשונה הם לא טרחו להחזיר לכם), חנוכות בית שניות (כי עזבנו את העיר, כדי שליהלי יהיה ירוק בעיניים), ועוד אירועים מיותרים ויקרים. רגע לפני שמגיע גל הבר/בת מצווה, הגיע הזמן להפנים כי הדרך היחידה לאזן את הטבלה, היא לשחק עם האנשים האלה בכללים שלהם. נקמה היא מנה שיש להגיש קרה, וכך גם סלט פלפלונים שיוגש בארוע שלכם, ששווה ערך לצ'ק של לפחות 400 שקל מכל אורח.
