דרך עפר

עפר לוי לא קורא את הראיונות איתו, או לפחות כך הוא טוען. "אני אמרתי אותם, אז למה אני צריך לקרוא אותם?". אז אם בכל זאת נקלעת לפה במקרה, עפר, אתה ללא ספק צופה מהיציע במופע הכי טוב בעיר.

השואו של לוי, 47, לא מאכזב. אם קראתם ראיונות איתו מהעשור האחרון, אתם מכירים את המַטֶרְיה - שילוב מרהיב של טפיחות עצמיות על השכם, פרובוקציות מדודות ודברי תורה מגובשים יחד למלל שנדמה שבלתי אפשרי לחדור דרכו, אבל תענוג לנסות. הוא משמיץ את הקולגות, את בן גוריון, את ההומואים, והכותרות כותבות את עצמן, לחמנייה חמה אחת רודפת לחמנייה לוהטת אחרת. אני מבטיחה לכם, עפר לוי אינו חסר תבונה או מודעות. הוא מנהל את קו ההגנה שלו בצורה עקבית ונטולת פרצות. ממש כמו התהייה אם אלוהים מסוגל ליצור סלע שהוא עצמו לא מסוגל להרים, אני תוהה במהלך הראיון אם לוי מסוגל ליצור איזושהי אסטרטגיה שתחדור דרך ההגנות שלו עצמו.

אני יושבת בבית החדש שלו בפאתי אזור. הכל מעוצב לעילא ולעילא. על העיצוב אחראי לוי. ספות עור לבנות, קירות לבנים, שולחן לבן, פלזמה ענקית נטועה בקיר ממול ועוד אחת קטנה במטבח. עפר חבוש בכובע המצחייה הנצחי שלו, מאז החזרה שלו מהחזרה בתשובה, לפחות ברובד האופנתי. באופן מוזר הוא דומה ליובל המבולבל, אבל הוא בעיקר עפר המבלבל. הוא שוטח באוזניי את אותם דברי רהב שחילק בנדיבות גם בראיונות קודמים, אבל אני יודעת שמדובר באסטרטגיה, לא פחות. הוא יודע שזה מה שמושך אליו תשומת לב.

"אני לא קורא מה כותבים עליי, ולא אכפת לי שלא מבינים את המוזיקה שלי. אני עדיין לא מבין את מה שעשיתי. אני עדיין לומד את מה שעשיתי לפני 20 שנה".

למה?

"כי זה מאוד רוחני, זה משהו שירד אליי דרך צינור ויצא דרך הפה שלי. אני לא מתכנן מה אסלסל. זה באותו רגע בסיעתא דשמיא. אני גם לא צופה בטלוויזיה ולא קורא עיתונים".

אבל יש לך פה שתי פלזמות.

"יש פה שיהיה. לא בגלל שאני צריך את זה. יש לי ב.מ.וו X5, חושבת שאני נוסע בחולות כל היום? גם אותו קניתי שיהיה".

מתי ראית בפעם האחרונה טלוויזיה?

"אם אני צופה אז בערוץ ההידברות. 'הישרדות' זה הדבר היחיד שאהבתי לראות. אני חולה על גיא זו־ארץ. אני מעריץ שלו - הוא מוכשר ומדויק. הוא מזכיר אותי בהרבה. הוא חתיך ויפה בהרבה דברים. התוכנית לא מעניינת בלעדיו. שמעתי אותו שר, אולי אציע לו דואט מעל גלי האתר?".

"האח הגדול" אתה רואה?

"מה זה?".

תעשה לי טובה.

"נראה לך שאני רואה דבר כזה? מה יש לראות שם? אני ארד לרחוב, אראה אנשים. למה אני צריך לראות בטלוויזיה?".

הפרויקט שאמור היה להכניס אותו לתוך הפלזמה שבה הוא לא צופה היה דוקו־ריאליטי של yes וחברת ההפקות קופרמן ("האח הגדול"), "ח"י בלה לה לנד". במסגרת הסדרה ישהו חמישה זמרים מזרחים - דודו אהרון, זהבה בן, אביהו שבת, אלון דה לוקו וג'ולייטה - בווילה בלוס אנג'לס במשך חודש, וינסו לעשות לעיר המלאכים את מה שעשו לערוץ 24. לוי סירב להצעה לקחת חלק בתוכנית כמתמודד, אבל הסכים לשבת מהצד ולחלוק את התובנות שלו באשר לדיירים. אחרי פגישה אחת על תפקידו כפרשן הבית גם שיתוף הפעולה הזה נפל. "הם ראו שיש לי חודש בלי הופעות, אז הם עלו על גל וסגרו איתי שאני מגיע כמנחה, כי כזמר מן השורה לא הסכמתי".

חוזר לעניינים אחרי שש שנות שתיקה. לוי (צילומים: דביר כחלון)

למה?

"נראה לך שאין לי מה לעשות? ראיתי עם איזה אנשים טסים - זה הולך להיות משהו לא טוב. כל מה שקופרמן מפיקים זה אנשים שריטות. התוכנית שלהם, מה היא שווה בלעדיי? אמרתי להם שאם הם היו מזמינים אמנים מהשורה הראשונה, כמו אחינועם ניני, ריטה, שלמה ארצי, ארקדי דוכין, בועז שרעבי, אמנים שבאמת הולידו את המוזיקה, נולדו לתוכה, לא חקיינים כאלה. איים סורי. לא יכול להיות שם. לא רואה את עצמי יושב ומדבר יידיש עם מי שלא יודע יידיש. אז ויתרתי".

אבל אז הסכמת לבוא על תקן מנחה.

"באתי לשמוע מה רוצים ממני, שמעתי מה ואמרתי 'סליחה, לא מתאים'. החזרתי את כל המופעים וביקשתי לא להתקשר אליי יותר. קופרמן בכלל חייבים לי כסף מ'זמר החתונות'. בחוזה כתוב ש־80 אחוז מההכנסות של ההורדות ב־VOD הולך אליו, 20 אחוז אליי. שלוש שנים ואף אחד לא הביא לי את הכסף. בכלל לא ידעתי שזה שלהם. לא מזמן עלינו על זה, ועכשיו מטפלים לי בעניין. שקופרמן יהיו חייבים לי שלוש שנים כסף? זה לא ייתכן! מה הם עושים? תגידי לי, למה אני חייב להיות בהמי? יש איגוד אמני ישראל, בבקשה, שיטפלו באמנים". (תגובת קופרמן הפקות: "לוי בחר לא להשתתף בתוכנית 'ח"י בלה לה לנד' מסיבותיו הוא. הטענה לגבי עריכת התוכנית מופרכת ואין בה אמת. עפר הוא זמר יחיד במינו ואנחנו מאחלים לו המשך הצלחה בדרכו").

רצית משהו תמורת ההשתתפות כמנחה והם סירבו?

"הם הסכימו לתת לי הכל, מה שאני רוצה, אף אמן לא מקבל אפילו לא אחוז מזה. אבל זה לא בשבילי. הרי אני הכי טוב, הכי ישר, הכי צדיק, שר ומשמח את הבריות. אז למה לקחת אותי לשם ולצלם אותי כך וכך ולהראות בעריכה שלא ככה קרה, כמו שעורכים את 'האח הגדול', סוגרים מיקרופונים בקונסולה ומשמיעים מה שהם רוצים, וכשמישהו צועק מאחורי הגדר הם שמים רעש,

 והסמסים זה לא סמסים. אף אחד לא שולח סמסים! הם עושים חוזים, הם מחליטים מי שולחים הביתה, ומי ינצח וימשיך להנחות והם ירוויחו עליו כסף. הקהל לא יודע כלום בבית, שה תמים. הכל בלוף. למה אתם לא מראים מה קורה בחדר של 'האח הגדול'? עכשיו יכניסו את החבר לשעבר של ההיא ויהיה בלגן".

אז אתה כן רואה "האח הגדול".

"צפיתי בזה במקרה אתמול. אם היא בגדה מול המצלמות בשידור חי, אז יש לה עור של פיל. הייתי קורא לה בשם אחר. יש שמה מישהי אחת שמשחקת אותה אהבלה, ושהיא הכי נחש, סיוון, שותקת כל הזמן, היא תשרוד עד הסוף עם ג'קי. חמוד, הוא שורד אמיתי, הוא ילד, כולם שם שועלים. זה פיגור, אנשים שלא ראו עולם או שהשתגעו מהמצלמות. זאת נהייתה טווס וההיא נהייתה מורה, מה יש לכם, מאיפה באתם".

התנ"ך בשירותים של פרידה לא הפריע לך?

"היא לא באמת רצתה לקחת אותו לשירותים. היא הכי דוגרית, כולם שם ארחי פרחי, אין לה קונטרה. היא הכי נבונה, תאמיני לי, אני מבסוט ממנה מאוד. יורם ניסה לשחק אותה אינטליגנט, היא רצתה לְמָקֶש אותו".

היא לסבית, אתה יודע.

"הבעיה שאין מי שילך איתה, אין גבר אמיתי, אם היה לה גבר היא לא היתה לסבית. אין אשה שהיה לה גבר ותרצה נשים".

הדעות שלו מבהילות, אבל אי אפשר לקחת מלוי את מה ששייך לו בדין, להלן קריירה מצליחה של מעל ל־20 שנה, מעריצים אדוקים, קול אדיר, הבנה מוזיקלית, והרבה פריצות דרך שרשומות על שמו בזמר המזרחי. הוא נכנס לתחום כחייל בסוף שנות ה־80, פילס את דרכו מלמטה דרך מועדונים מזרחיים, והפך לזמר המצליח ביותר בז'אנר. בתחילת שנות ה־90 הוציא את "הכל פתוח" עם לאה לופטין, שהכתיר אותו ככוכב גם במיינסטרים והצדיק את הגינונים ואת סגנון החיים הפזרני.

את טרנד הקופות הפתוחות לוי חנך כבר לפני 20 שנה בקיסריה, בסינרמה ובבנייני האומה בירושלים. את האלבום החדש שלו, "בדרך שבחרתי", הוא מוציא אחרי שתיקה של שש שנים, אבל מבט אחד אל לו"ז ההופעות שלו מבהיר שהוא מעולם לא ירד מהפרק. ב־15.2 הוא שוב יעלה את ירושלים על ראש שמחתם של מעריציו בהופעה חגיגית בבנייני האומה.

הפרק העלום בחייו של לוי הוא כנראה החזרה שלו בתשובה. בשנת 1995, בשיא ההצלחה, לוי החליט לפרוש מההופעות ומאורח החיים שזוקק לכדי תצלום אחד שהופיע בראיון שלו ב־"7 ימים", שבו הוא ישוב בג'קוזי עם אשתו דאז,

 אילנה. לימים סיפר שלידת בתו היחידה, ציפורה, לוותה בסיבוכים, והוא נשבע לאלוקים שאם היא תעבור ללא נפגעים, הוא יחזור בתשובה.

לוי קיים את הבטחתו, עבר ללמוד בישיבה והסתובב עם רולקס, חליפות גוצ'י וזקן ארוך ואפור שהתפצל משום מה לשני חלקים. חמוש בכל אלה הוא נדד והחזיר אנשים בתשובה. "למעלה משני מיליון. הייתי מוריד אלפי עגילים".

אלא שאחרי כמה שנים לוי החל לחוש געגוע, והחליט לחזור לבמות שמהן הדיר את רגליו. לאט לאט נשרו הסממנים החרדיים והיום נשארו מהם, כאמור, כובע המצחייה והדיבור המשובץ ביהלומי תורה. "בפורים הורדתי את הזקן, התחפשתי לחילוני והיום זה מה שאני, חרדי מחופש לחילוני", הוא מכריז. "וזה מה שאני עושה היום. אני משתדל מאוד להרצות על טהרת המשפחה, לבקש שיניחו תפילין. להזכיר שאנחנו יהודים".

שכחנו?

"מה את חושבת שקרה לקיבוץ יערות הכרמל? שמה היו כולם כופרים. את לא יודעת שהם עשו עגל הזהב, עשו עגל וצבעו אותו בזהב ובובה של משה רבנו עם לוחות הברית, והביאו דרוזים ועשו שם פיתות דרוזיות בשבת, ובקיצור זלזלו ביהדות ובתורה. אני בטוח שבגלל זה היתה שריפה. אין להם מזוזות בבתים, הם כופרים לגמרי. מה, היה קשה לקדוש ברוך הוא להוריד גשם? כולם שואלים איפה היה הקדוש ברוך הוא בזמן השואה. הוא היה בשואה. הוא היה שם, זה הוא בעצמו".

איפה הקדוש ברוך הוא היה בזמן השואה?

"אומרים פני הדור כפני הכלב, הכלב, כשהמאמן שלו מכה אותו עם העיתון, חושב שהעיתון מכה אותו. הוא לא יודע שהיד מכה אותו. הרי השריפה היתה מקל, השואה היתה מקל, הערבים והאינתיפאדה זה המקל. היד היא יד השם".

לוי נולד למשפחה בת שמונה אחים ואחיות והוא עצמו התחתן חמש פעמים, תמיד עם נשים שהשם שלהן התחיל באות אל"ף. עם הנוכחית, אושרית, הוא חי בבית הלבן. בגיל 47 כמעט ("יש רק שיער לבן, אבל קמטים אין לי כי מי שלא משקר ולא מקנא לא מתקמט"), אורח החיים שלו מורכב מקטלוג מצוות שאת החוקיות שבו כשלתי מלפצח. " זה הדמיונות שלכם", הוא מתעקש בתשובה לשאלה בדבר חזרתו בשאלה. "של התשקורת, שאומרת שעפר לוי חזר בשאלה.".

אז למה אין לך זקן וביגוד הולם?

"אני לא יכול להרשות לעצמי לעשות חילול השם. להיראות רֵבֶּה ולהיכנס למועדון לילה להוציא נשמות ממ"ט שערי טומאה. הנשמות הגבוהות ביותר והיפות ביותר נמצאות היום בטומאה, ואם נוציא יקר מזולל, הנביא אומר, כפי תהיה".

אבל זה לא אומר לי כלום הדברים האלה.

"תנסי קצת להיות רוחנית. אני אעיר אותך. זה ידוע שבמועדוני לילה יש את הנשמות הכי יפות וגבוהות, וצריך בסך הכל להאיר את נשמתן, גחל שדעך, נושפים עליו והוא נהיה אדום. יגידו מה הדתי הזה עושה פה?".

על מה אתה שומר?

"אני אגלה לך סוד, אני שמרתי הרבה יותר פעם. מה שאמת אמת. אבל אין מה לעשות. יש ירידות לצורך עליות", הוא אומר, משגר ברכה ומציע לאושרית להצטרף אלינו.

אבל איך נדבר עליה?

"נדבר עליה, עליי, נדבר על גלעד שליט".

שליט ממוקם כרגע במקום גבוה למדי בסדר העדיפויות של לוי. נועם שליט הוא בן כיתה של אחיו המנוח, יצחק, ולוי מתגייס בדרכו הייחודית להעלאת הנושא למודעות.

"כשהייתי בסדיר, הייתי נלחם על כל בונקר בעזה. לנו לא היו שבויים או חטופים, כי לא נרדמנו בשמירה, ומי שהיה נרדם היה רואה את כלא 4, ומי שבזז חולצה בווילה היו תובעים אותו. זה היה צבא אמיץ וחזק עם ביצים והיום כוסיות בחצאיות. זה צבא זה? שיהיה בעזה חטוף? פחחחח. בושה".

בוא, תן לי את המצע שלך.

"אני הייתי מחזיר מיליארד מחבלים עם צ'ק של 100 אלף שקל מתנה לכל אחד, תסתלקו מהארץ שלי ומחזיר אותו חי, אני מחזיר את הרך הזה לאמו ואביו. יש לי צמרמורת שאני מדבר על זה. אני מאוד רגיש. לסביבה, לבת שלי, לאמא שלי. אלייך. אחד שלי שווה מיליארד שלכם. הוא הכי טוב. הבנים של הקב"ה הם האמיתיים".

• תובנות נוספות של עפר לוי תמצאו בגליון החדש של "פנאי פלוס"