אליטיסט ומגן האיראנים. אל-בראדעי בעין ישראלית
מוביל המחאה במצרים וחתן פרס נובל לשלום מוכר בישראל בעיקר כמי שביחסו העוין, סייע לאיראן להתקדם בתוכניתה הגרעינית. האפשרות שיקבל לידיו את המושכות לא נראית ריאלית: "אין לו אהדה בציבור. עבור המצרים, הוא חצי זר"
ד"ר מוחמד אל-בראדעי, מי שמסתמן כרוח החיה מאחורי ההתקוממות הסוערת נגד שלטונו של מובארק במצרים, מוכר ללא מעט ישראלים מהתפקידים הדיפלומטיים שמילא בשירות ארצו. במשך יותר מעשור ועד לפני כשנתיים הוא כיהן כיו"ר הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, תפקיד שזיכה ב-2005 בפרס נובל לשלום. למרות זאת, יחסו העוין לישראל וההאשמות שהיה מי שאיפשר לאיראן להתקדם בתוכניתה הגרעינית, מעלים חששות מהאפשרות שינהיג את מצרים.
מצרים על סף הפיכה - כל הדיווחים והתמונות - בעמוד מיוחד
- אל-בראדעי באולטימטום: "מובארק, עזוב היום "
- מיליונים נותקו מאל-ג'זירה, מובארק שידר תעמולה
- "אנשי המהפכה": דתיים וחילונים, יאפים
- עדכונים שוטפים - בפייסבוק של ynet
אל-בראדעי, בן 69, הוא משפטן המתמחה במשפט בינלאומי פומבי. ד"ר אפרים אסכולאי, לשעבר מנהל קשרי החוץ בוועדה לאנרגיה אטומית של ישראל שמילא תפקידים שונים בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומים של האו"ם, תיאר אותו כאדם משכיל שגילה יחס קריר לעמיתיו הישראלים.
"רוב חייו הוא עבד בארגוני האו"ם. הוא שולט באנגלית ובעוד שפות, והוא אדם מרשים, בלי שום ספק. לא הייתי אומר שהוא ידיד גדול של ישראל. הוא לא קיצוני, אבל בהחלט לא התייחס אלינו בחמימות מרובה לאורך השנים. היו לו טענות אלינו על כך שישראל לא חתמה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, ולא מאפשרת לפקחי הסוכנות לפקח על מתקניה".
אסכולאי סיפר כי על רקע אותה המחלוקת, גרם אל-בראדעי ללא מעט כאב ראש עבור ישראל. "אני וגם רבים אחרים סבורים שהאיש גרם לנו נזק גדול. הוא פשוט הגן על איראן ונמנע מלהאשים אותה. במשך שנים הוא דחה את העברת הדיון בתוכנית הגרעין שלה למועצת הביטחון של האו"ם, ועד היום הוא ממשיך לטעון שבכלל לא ברור שלאיראן יש שאיפות להשיג נשק גרעיני".
עמדתו העקבית של אל-בראדעי נגד ישראל, לדברי ד"ר אסכולאי, באה לידי ביטוי גם בהזדמנויות אחרות. "הוא כעס עלינו בשל ההתקפה על הכור הסורי וממשיך להאשים שצריך היה להעביר את העניין לסוכנות הבינלאומית ולא לתקוף. הוא התעקש שזה המקום הנכון לפתור את הבעיה, אבל זה לא הגיוני, כי לסוכנות אין בכלל סמכות לטפל במתקן כזה".
כמו במקרה של איראן, סיפר ד"ר אסכולאי כי אל-בראדעי נמנע בכל דרך אפשרית מלהטיח האשמות בסוריה, "למרות שהמידע שהאמריקנים הפיצו באופן רשמי קבע נחרצות שהסורים הקימו שם כור גרעיני".
ד"ר אסכולאי הדגיש כי למרות יחסו העוין, לא ניכר היה שאל-בראדעי, שכבר זכה לתמיכתם של האחים המוסלמים במאבקו בשלטון מובארק, מחזיק בעמדות קיצוניות ושולל את קיומה של מדינת ישראל. "הוא ביקר כאן כמה פעמים וזה בהחלט אומר משהו. אמנם חלק ממטרת ביקורו הייתה להעלות את דרישות הוועידה הכללית של הסוכנות לאנרגיה אטומית של האו"ם לנהל משא-ומתן כדי להכריז על האזור כמפורז מנשק גרעיני, אבל הוא התקבל כאן בכבוד הראוי ונהג כך בעצמו".
למרות שאל-בראדעי היה מוכר לו כדעתן, סיפר ד"ר אסכולאי כי עמידתו של האיש בראש המאבק להחלפת השלטון במצרים לא הייתה צפויה לו. "הפתיע אותי שהוא שהחליט לעבור לפוליטיקה המצרית, כי רוב העיסוקים שלו היו בתחום הבינלאומי. היה ידוע שהוא מצרי, אבל זה אף פעם לא בא לידי ביטוי יתר על המידה".
פופולרי ברחוב או "אליטיסט מנותק"?
את ההפתעה ממהלכיו הפוליטיים של אל-בראדעי לא חולק רק מי שהכיר אותו בתפקידיו הקודמים, אלא גם מי שהיה מעורה היטב בנעשה בתוככי הפוליטיקה המצרית. אלי שקד, שגריר ישראל לשעבר במצרים, תיאר אותו כאליטיסט. "בשנים שהייתי בקהיר הוא לא היה שם, וכך גם מאוחר יותר. במשך שנים ארוכות הוא היה מנותק מהציבור, מהרחוב ומהחוויה במצרים".
כמו קודמו, תיאר שקד את אל-בראדעי כאחראי ללא מעט נזק, לא רק לישראל. "גם האמריקנים רתחו עליו מכיוון שהוא ייצג אינטרסים שליליים לא מובנים. הוא עשה הרבה כדי להסתיר את מה שאיראן עושה באמת מתחת לאף של הקהילה הבינלאומית, ולכן, ממה שידוע לי, בארצות-הברית דחפו להחליף אותו. אנחנו לא בעדו", הוא סיכם.
על התדמית הליברלית לכאורה שאופפת את אל-בראדעי, מבקש שקד לקרוא תגר. "גם אם הוא מוגדר ככזה, מדובר באדם שדומה מאוד לאחרים מאותו הסוג במצרים. להבדיל מהאישים הליברלים במערב, האנשים מאותה השיכבה הם לרוב אנטי-ישראליים ולעתים אפילו אנטישמים. הם בעצם לא מצליחים לעשות שום הפרדה בין ביקורת לגיטימית על ישראל לבין גילוי של יחס אנטי-ישראלי".
העובדה שאל-בראדעי נמנה על שורות אותה הקבוצה, מעוררת, לדברי שקד, חשש מהידרדרות היחסים עם מצרים. "אני לא חושב שהם מייצרים משהו טוב למערב ובפרט לישראל ולקשרים ההדוקים שלה עם מצרים".
הסיכויים שיצליח לתפוס את המושכות בארצו, למרות הפופולריות הרבה של המאבק, נמוכים בעיני שקד. "אין לו מעמד והוא למעשה איש פשוט שהוא מועמד מטעם עצמו. אין לו מפלגה או אהדה גדולה מדי בציבור, חוץ מהשם שלו כאישיות בינלאומית ידועה. עבור המצרים, הוא חצי זר. אני בספק אם הוא יהיה הגורם שיאחד את האופוזיציה המצרית ויאפשר לה לשלוט. קשה לי לראות את האחים המוסלמים שועים למרותו".
לפנייה לכתב/ת 
