מהפכת אל-ג'זירה הראשונה: המלחמה על השלט
המלחמה הקרה בין הרשת הקטארית למשטר המצרי התלקחה כשמובארק החשיך לה את המסכים, וכל האמצעים הפכו כשרים. מי שזפזפ בין "אל-ג'זירה" לטלוויזיה המצרית הממלכתית, ראה קרב גם על המרקע. כשהקטארים ספרו גופות ו"הזכירו" שהגיע הרגע לצאת שוב לרחובות, השופר של מובארק הקרין את הדגל, סגר חשבון עם מדינות אחרות, וצילם גשר אחד שלא נגמר
מצרים על סף הפיכה - כל הדיווחים והתמונות - בעמוד מיוחד
- המסמך שמסעיר את מצרים: מובארק יזם הכאוס?
- אל-בראדעי באולטימטום: "מובארק, עזוב היום"
- מיליונים נותקו מאל-ג'זירה, מובארק שידר תעמולה
- "אנשי המהפכה": דתיים וחילונים, יאפים
- עדכונים שוטפים - בפייסבוק של ynet
מי שזפזפ אתמול (יום א') בין שני הערוצים יכול היה לחשוב שהם מסקרים שתי פינות תבל מרוחקות זו מזו. מעשרות מיליונים ברחבי המזרח התיכון, כולל אזרחי מצרים עצמם, "נחסכה" ההתלבטות באיזה מהם לצפות, באדיבות השלטונות בקהיר שחסמו את שידורי "אל-ג'זירה" בלוויין ה"נייל-סאט". דרך הלוויין הזה נקלטים ערוצי הרשת הקטארית במדינות נוספות באזור, כולל ישראל, וגם בארץ נקטעו השידורים למשך כמה דקות.
אם את המהפכה בתוניסיה היו שהגדירו "מהפכת ויקיליקס הראשונה", היממה האחרונה הכתירה כנראה את האירועים במצרים כ"מהפכת אל-ג'זירה הראשונה". השיבושים בפעילות הרשת במצרים החלו כבר ביום שישי בערב, כששידורי ערוץ ה"לייב" שלה ("אל-ג'זירה מובאשיר") הופסקו, שידורי ערוץ החדשות הרגיל שלה בערבית שובשו, וטלפונים במשרדיה בקהיר נותקו. אתמול המשרדים האלה כבר נסגרו בהוראת המשטר המצרי, וכתבי "אל-ג'זירה" מצאו עצמם מתקשים להעביר דיווחים מהשטח. האות למלחמת הלוויינים ניתן.
כל העולם כולו גשר צר מאוד
הטלוויזיה המצרית לא התיימרה אתמול לשדר "עסקים כרגיל", אבל כן ניסתה להבהיר שהמצב תחת שליטה. החל משעות הבוקר דיווח הערוץ הממלכתי על מאות רבות של עצורים שנתפסו בגין מעשי ביזה, ושידר תמונות שלהם ושל הרכוש שגנבו בחסות האנרכיה. בהודעות שריצדו על המרקע פרסמו שלטונות מצרים את "מספרי החירום" של כוחות הביטחון, כדי שהאזרחים יפנו אליהם "בעת צרה", כאילו אין מדובר באותם כוחות שנשלחו לדכא את המהומות ומצאו בחלק גדול מהמקרים את המפגינים רוקדים על הטנקים יחד עם חיילים.
על מסך הערוץ הממלכתי הופיעו אחת לכמה דקות מסרים שבהם קראו השלטונות לאזרחים לשמור על הסדר והביטחון ולהלשין על בוזזים. בצדו השמאלי של המסך התנוסס דגל המולדת בשחור-לבן-אדום, ותחתיו הכתובת: "שימרו על מצרים". מי שציפה לצילומים של משוריינים וכלי נשק ברחובות קהיר, קיבל במקום זאת במשך שעות תמונה כמעט קפואה של גשר מעל הנילוס, ומכוניות נוסעות עליו הלוך ושוב באין מפריע.
בכל אותה העת, מיותר לציין, דיווחה "אל-ג'זירה" על ההמונים המתאספים בקהיר. אחרי שלא היה עוד צורך להלך בין הטיפות, ומשטר מובארק בעצמו חשף מולה שיניים וסגר לה את השאלטר, הותר גם הרסן האחרון של "אל-ג'זירה", כך שגם אל מסריה לא הייתה ברירה אלא להתייחס בחשדנות יתרה. בכיכר "א-תחריר" התאספו כמה רבבות אנשים, אך התחנה מיהרה לצטט בכיר מבין מתנגדי המשטר, המדבר על שיא של 150 אלף מפגינים לפחות.
לאורך כל שעות היום תקפה הרשת הקטארית את אנשי מובארק ששיבשו את שידוריה באמצעות כתוביות על המסך. "השלטונות המצריים סגרו את משרדי אל-ג'זירה בקהיר", בהקו האותיות הלבנות על רקע אדום, השמור להתרחשויות דרמטיות, "ארגון עיתונאים ללא גבולות קורא למצרים לאפשר לאל-ג'זירה סיקור חופשי". הודעות שהתפרשו על פני שני שלישים מהמסך הדריכו את הקהל באמצעות אילו תדרים לעקוף את השיבושים.
בואו נדבר על ביבי
בשעות הצהריים, במה שנראה כמו עוד ניסיון נואש לעשות סדר, שידרה הטלוויזיה המצרית הממלכתית תמונות חיות של הנשיא מובארק לראשונה מאז נאומו ביום שישי בלילה, שבו פיזר את הממשלה והביע הבנה לזעם ההמון, אך הדגיש שלא יאפשר את המשך המהומות. מובארק נצפה בתמונות אתמול בצהריים כשהוא יושב בראש ישיבת קבינט, ולצדו סגנו הטרי, עומר סולימאן.
אף שמדובר בתעמולה שלטונית גרידא, שמטרתה להראות למצרים כי "בעל הבית" עדיין שולט בנעשה וכל צוותו נאמן לו, אין ספק שבצל השמועות על כך שמובארק עזב את קהיר או מאבד את אחיזתו, הייתה זו חדשה ראויה. ב"אל-ג'זירה" לא חשבו כך, ונמנעו במשך שעות מלשדר את התמונות הללו, שיכלו אולי לרפות את ידיהם של פעילי המחאה.
עדיין "בעל הבית"? תלוי באיזה ערוץ. מובארק (צילום: רויטרס)
במקום זאת העדיפו ב"אל-ג'זירה" לראיין שוב ושוב אנשי אופוזיציה ופעילי מחאה, שהדגישו כי מינוי סולימאן לסגנו של מובארק - איוש ראשון של התפקיד ב-30 שנות שלטונו - אינו מספק אותם, ושעל הנשיא להסתלק. על המסך המשיכו להופיע כתובות שעשויות לפגוע בלגיטימיות של מובארק בעולם הערבי, כמו ציטוט של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שאמר הבוקר כי האינטרס של ישראל הוא לשמור על השלום עם מצרים.
ב"אל-ג'זירה" דיווחו גם בכותרת דרמטית כי שר הפנים, חביב אל-עאדלי, שלא נראה בציבור זה זמן מה והיה מושא עיקרי להאשמות מצד המפגינים, פונה תוך ירי כבד ממשרד הפנים בבירה קהיר. הטלוויזיה המצרית נשמעה הרבה יותר אופטימית: "שר הפנים נפגש עם שר ההגנה, מוחמד חוסיין טנטאווי, ועם סגן הנשיא, עומר סולימאן", ידעו שם לספר, ודיווחו כי השלושה דנו בנושאי ביטחון.
עבדאללה ועבדאללה מביטים למעלה
הערוץ המצרי המשיך בשלו, ושידר תמונות של טנטאווי פוקד חיילים, ואלה מחייכים אליו. המסר שאמור היה לעבור ברור לכולם: הצבא עודנו נאמן למשטר. בהודעה ממשרד החוץ המצרי שריצדה בתחתית המסך נכתב כי בימים אלה מתברר מי הן חברותיה האמיתיות של מצרים בעולם, ומי מבקשות לערער את יציבותה. הדברים יכולים להתפרש כביקורת על ארה"ב, שלא התייצבה לצד מובארק ויש שאומרים אף כי זנחה אותו לאנחות, או על קטאר שממנה משדרת "אל-ג'זירה".
כך או כך, לא מילים יעצרו את "אל-ג'זירה". המבזקים על המסך המשיכו להתחלף בקצב מסחרר, כולם שופכים עוד שמן למדורת המהפכה: "מטוסי קרב חגים מעל המפגינים בכיכר א-תחריר", "קלינטון: יש לקיים בחירות חופשיות במצרים", "עשרות גופות התגלו בבית כלא בקהיר", בישרו. לקראת רדת החשכה, לא ויתרה "אל-ג'זירה" על השידור היומי מכיכר "א-תחריר", ונראה כי היא מתגברת על המכשולים שהציבה בפניה קהיר, גם בעזרת אמצעי צילום מאולתרים.
אנשי אל-ג'זירה בקהיר. שופכים שמן למדורת המהפכה (צילום: AFP)
30 בינואר 2011 היה היום שבו התקשורת המצונזרת הערבית ניסתה להשיב מלחמה מול האויב הלווייני שריחף מעליה ב-14 השנים האחרונות, אך ללא הועיל. בין שחלק מהמצרים הצליחו לקלוט גם אתמול את "אל-ג'זירה" ובין שלא, הבערה שאותה ליבתה הרשת הקטארית במהלך חמישה ימים וחצי לא תאפשר למצרים להיות עוד כשהייתה.
מדינות ערביות אחרות בעלות משטר רודני שמזוהות עם הציר המצרי-אמריקני, כמו סעודיה וירדן, יודעות גם הן שמעתה האיום המוחשי ליציבות המזרח התיכון אינו רק הפצצה האיראנית, אלא גם מבזקי חדשות עתיים, שיוצאים מאולפן אחד מפואר בקטאר דרך לוויין. כשהן ייבחרו לקורבן הבא, גם שם מבינים, לא בטוח ששידור ישיר בלתי נגמר של גשר ומכוניות נוסעות, יחזיר את המפגינים הביתה.
