נעים להכיר בנוף המקומי: הדס, חצב וחלמונית
עלי ההדס לא רק מריחים נעים, הם גם משמשים להרחקת חרקים. פרחי החצב מצידם פורחים ליום אחד בלבד, והחלמונית הגדולה קיבלה את שמה מהוועדה ללשון העברית שביאליק היה חבר בה. צמחים שכל אחד צריך להכיר - פרק רביעי
תלמידי בתי הספר משתתפים בימים אלה בתוכנית חינוכית, במסגרתה הם לומדים על 40 הצמחים הבולטים המאפיינים את הנוף הישראלי. כדי שגם אתם תוכלו להכיר את מגוון צמחיית ארצנו, נמשיך להציג אחת לשבוע את הצמחים שנבחרו. הפעם נפגוש שיח מקומי בסכנת הכחדה ושני צמחים בעלי בצל שפרחו כבר בסתיו.
לחלקים הקודמים:
- תאנה, שיזף וחרוב - דברים שלא ידעתם אורן, ברוש וושינגטוניה - מי יודע לזהות?
- 40 הצמחים שכל אחד צריך להכיר: אלון ואלה
הדס מצוי
ההדס - שיח ירוק עד שנפוץ מאוד בגינות שלנו, מוכר לנו מחג הסוכות. לא רבים יודעים זאת, אך בטבע הוא צמח נדיר בסכנת הכחדה. אפשר למצוא אותו בגליל, בכרמל, בגולן ובחרמון. פרחיו ריחניים ויפים מאוד, ואם מתעלמים משאר חלקי הצמח - הפרח מזכיר מאד את פרח האקליפטוס - בן משפחתו של ההדס מאוסטרליה.
עליו בעלי ריח נעים וחזק, בעיקר לאחר שממוללים אותם ונהוג לתלות אותם בארונות ובאדני החלונות נגד חרקים. פירות ההדס הסגלים ניתנים לאכילה אבל אינם טעימים במיוחד.
ההדסים המאושרים לשימוש בסוכות הם הדסים משולשים - כאלה שעליהם מסודרים בשלשות לאורך הגבעולים. מופע זה הוא נדיר יחסית, מכיוון שעלי ההדס ערוכים בדרך כלל בזוגות או שהם בכלל מסורגים.
זאת, משום שהענפים המשולשים גדלים רק כאשר צומחים ענפים חדשים וצעירים לאחר קיטום או שריפה, בחוות בהן מגדלים את ההדסים קוטמים אותם כל הזמן. על פי המסופר, יהודי צפת היו יורדים לקראת סוכות לנחל עמוד הסמוך, בו גדלים הדסי בר, ושורפים אותם בקיץ על מנת לקבל את הצימוח המשולש.
במקורות מוזכר ההדס כ אחד מארבעת המינים – "ענף עץ עבות" (ויקרא כ"ג 40). שמו נזכר גם בנבואות נחמה של ישעיהו כסמל לעתיד טוב (ישעיהו מ"א 19, נ"ה 13) ובגמרא כאות מזל: "הרואה הדס בחלום-נכסיו מצליחין לו" (ברכות נ"ז).
משפחה: הדסיים.
צורת חיים: שיח ירוק עד.
עלים: קשיחים, צפופים וערוכים בסידורים שונים על הגבעול: מסורגים, נגדיים או כשלשות - כמצוות ארבעת המינים. רבגוניות זו בסידור העלים אינה רגילה בעולם הצמחים.
פרחים: בעלי 5 עלי כותרת לבנים, 5 עלי גביע ירקרקים והרבה אבקנים. הפריחה בקיץ, אולם יש פריחה מועטה לאורך כל השנה, במיוחד בגינות מושקות.
פירות: פרי עסיסי סגול, אגסי בצורתו. עלי הגביע של הפרח עוטרים את הפרי.
תפוצה בארץ: צמח נוי נפוץ בגינות בכל הארץ. בטבע הוא נדיר בגליל העליון ובמורדות הגולן והחרמון, ונדיר מאד בעמק החולה ובכרמל.
שימושים: שיח נוי המשמש להפקת בשמים, ובתעסיית הקוסמטיקה ואף רפואה. לשמן המופק מעליו יש תפקיד חשוב ברפואה העממית: הוא משמש לטיפול בגירויי עור אצל תינוקות, נשירת שערות, דלקות מעיים, וכן לריפוי חבורות ולהקלת עצירות וקצרת (אסטמה). שמן ההדס גם דוחה כינים.
חצב מצוי
החצב המצוי הוא צמח בר מוגן בישראל. בסתיו יש לו פריחה מרשימה, וכעת אפשר ליהנות מיופי עליו הגדולים. החצב נפוץ בכל הארץ כמעט, מהחרמון הנמוך, הגולן והגליל בצפון, ועד לנגב. במדבר, החצב מוגבל למקומות בהם יש מים רבים יחסית (בין סלעים ובחולות). השם העברי חצב מעיד על הבצל - ש"חוצב" את מקומו בין הסלעים, והתפרחות - ש"חוצבות" את דרכן בקרקע היבשה.
החצב המצוי הוא צמח שמשמש רבות את האדם: בצליו שימשו למרפה כבר בימי קדם, ומחקרים בהווה מעידים שהוא מסייע בטיפול במחלות לב. בצליו שתלו בעבר בגבולות של חלקות מעובדות כדי לסמנן, מאחר שהתפרחות הגבוהות בולטות בדיוק בעונת החריש. הצמח גם משמש כצמח נוי בגינון, ולאחרונה אף כפרח קטיף המיוצא מישראל לאירופה.
משפחה: יקינתוניים (שושניים).
צורת חיים: צמח בעל בצל (גיאופיט). העלים נעלמים לכל עונת הקיץ.
עלים: בחודשי החורף מצמיח החצב שושנת עלים ירוקים, הגדלים בצורת חרב רחבה. אורכם עד 60 ס"מ והם מכוסים שעווה, שאוטמת את העלה וגורמת לו לאבד פחות מים ואף ללכוד טיפות טל וגשם, הגולשות ממורד העלה כמו במרזב לעבר הבצל והשורשים. לקראת הקיץ העלים מתייבשים.
פרחים: הפרחים ערוכים על עמוד תפרחת שמגיע לגובה של מטר אחד ואף יותר. לאורך עמוד התפרחת מתפתחים 300-100 פרחים לבנים, כל אחד פורח יום אחד בלבד.
הפרח נפתח בלילה ומושך בצבעו הלבן את חרקי הלילה. ביום המחרת צפויים לבוא אליו גם דבורים וזבובים הנמשכים לצוף ולאבקה הנדירים בעונה זו. הפרחים לאורך עמוד התפרחת נפתחים בהדרגה מלמטה למעלה, בכל יום נפתחת קבוצת פרחים חדשה וקודמתה נובלת. כל פרח בעל 6 אונות לבנות פתוחות וקוטרו כ-1 ס"מ. הפריחה חלה עם התקצרות הימים. שיאה מגיע בחודש אוגוסט. ככל שנעלה בהר - הפריחה מוקדמת יותר.
פירות: מייד לאחר הפריחה מתפתחים פירות החצב - לקטים (פרי הנראה כמו קופסא) קטנים הנפתחים במהירה ומפיצים זרעים שחורים. הזרעים נובטים בגשמי אותו הסתיו.
תפוצה בארץ: החצב גדל לאורכה של הארץ. מהחרמון ועד להר הנגב זהו צמח נפוץ. בנגב הדרומי המזרחי זהו צמח נדיר של משטחי סלע.
שימושים: מבצל החצב מפיקים חומרים לטיפול במחלות לב ובשיעול. הבצל גם רעיל ומכינים ממנו רעל להשמדת חולדות ועכברים.
חלמונית גדולה
הצמח השלישי להיום הוא החלמונית הגדולה, שסיימה אמנם את פריחה בנובמבר, אך עכשיו נוכל ליהנות מעליהן המסולסלים. שמה ניתן לה בשנות ה-30 של המאה שעברה על ידי ועדה ללשון העברית שביאליק היה חבר בה.
בעבר נחשבה החלמונית לצמח נדיר ביותר בישראל ואף הוכרזה כערך טבע מוגן, אולם מאז היא התגלתה במאות אתרים ואין סכנה להכחדתה בארץ. עם זאת, היא נעלמה מכמה אתרים, רובם באזור ירושלים.
לפני התפתחות העיר היו מוכרות כמה אוכלוסיות, מהן נותרו בשנות ה-70 רק שתיים - שולי בית צפפא ומורדות גבעת רם. בבית צפפא האוכלוסייה כמעט ונהרסה כליל עקב עבודות פיתוח באזור. בגבעת רם נבנה עליה בית הספר אורט וכביש בגין, אך האוכלוסייה הועתקה כמעט בשלמותה לתחומי הגן הבוטני האוניברסיטאי.
משפחה: נרקיסיים.
צורת חיים: צמח בעל בצל (גיאופיט) גדול, העלים נעלמים בקיץ והצמח מתעורר לפריחה בסתיו.
עלים: קרחים, עבים, זקופים ומפותלים במקצת. הם מופיעים לאחר הפריחה.
פרחים: הפריחה מתרחשת באוקטובר-דצמבר. הפרח ענקי ודמוי-פעמון, הניצן צהוב-לימוני ובפריחה הוא צהוב חלמוני. הפרח פונה למעלה ונוטה הצידה עם ההתבגרות.
פירות: מתפתחים במהלך החורף אחרי הפריחה. הפרי כדורי וירוק. הזרעים שבפרי בעלי גופיף שמוני הנקרא - עתי, ממנו ניזונות הנמלים, שמפיצות את הזרעים למקומות חדשים.
תפוצה בארץ: גדל בריכוזים מקוטעים לאורכה של הארץ מהחרמון והגליל העליון ועד להר הנגב. רוב האתרים מצויים ממזרח לקו פרשת המים. בשנים האחרונות התגלו אוכלוסיות חדשות ומרשימות בהרי יהודה ובשוליהם.
שימושים: אין לצמח אין שימושים מיוחדים, מלבד העובדה שריכוזי הפריחה שלו מהווים אתרים לעליה לרגל של אוהבי הפרחים והטבע.
הכותב הוא המדען הראשי של הגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם ירושלים
רוצים לזכות באוטו? השתתפו בתחרות הנהג החסכוני בפייסבוק שלנו
לפנייה לכתב/ת 
