המדינה נגד קצב: מאסר ממושך, חרפה לנשיאות
בלי עדים, אבל עם טענות קשות - התייצבו אלו מול אלו התובעים והסנגורים של הנשיא לשעבר, משה קצב. המדינה דורשת להטיל מאסר ממושך, אף שהודיעה שתתחשב ב"מסע העכור שהתנהל נגדו בתקשורת". פרקליטיו של קצב ביקשו לוותר על מאסר: "הפך מאיש רם ונישא לשבר כלי"
המדינה דורשת להטיל עונש מאסר ממושך על הנשיא לשעבר, משה קצב, שהורשע באונס ובעבירות מין נוספות בעובדות כפופות לו - בין היתר, בשל ה"חרפה שהמיט על מוסד הנשיאות". עם זאת, הודיעו נציגי התביעה כי יתחשבו ב"מסע העכור שהתנהל נגדו בתקשורת. יש ליתן לגורם זה משקל לקולא, אם כי באופן מדוד". מנגד, ביקשו סנגוריו של קצב לא להטיל עליו מאסר כלל, משום שהוא "חי מת", ואות קין מוטבע לנצח על מצחו. גזר הדין יינתן ב-8 במרס.
שופטיו של קצב פרסמו תמצית מטיעוני הצדדים לעונש, כפי שנשמעו היום (ג') בדיון בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. הדיון התמצה בטיעונים בלבד, משום שהצדדים ויתרו על זכותם להבאת עדים בסוגיית העונש. התביעה הגישה תסקיר קורבן בעניינה של א' ממשרד התיירות. ההגנה הסתפקה בהגשת מכתב שנכתב על-ידי ילדי הנאשם, בהגשת שני דיסקים המתעדים אירועים שנערכו לכבודו בתקופת כהונתו כנשיא, ובהם נישאו נאומים המתארים את פועלו הציבורי, פרוטוקול ועדת הכספים וכן קטעי עיתונות שונים.
התביעה מיקדה את טיעוניה בחומרת העבירות בהן הורשע הנאשם, בהדגישה כי אלו מועצמות נוכח רום מעמדו, נוכח עשיית המעשים תוך ניצול סמכותו כלפי הכפופות לו ונוכח פער הגיל והמעמד שביניהם, כמו גם נוכח ריבוי המעשים. בין היתר תוארה הפגיעה במתלוננות והנזקים שנגרמו להן. "לא עומדים לזכות הנאשם נימוקים לקולא, משלא הודה במעשים המיוחסים לו, ולא חסך מהמתלוננות את הצורך להעיד". נטען, כי אין לזקוף לזכותו של קצב את עברו הנקי, "מחמת העובדה שהנאשם כשל במעשים דומים בעבר כלפי נשים נוספות שעניינן התיישן".
בנוסף למאסר הממושך, מבקשת התביעה להטיל על קצב פיצוי משמעותי למתלוננות וכן הטלת קלון. יחד עם זאת, הודיעה התביעה שאין היא מתעלמת מהוקעתו בציבור של הנאשם בטרם משפט, ו"מן המסע העכור שהתנהל נגדו בתקשורת". את נפילתו מ"איגרא רמא לבירא עמיקתא" מבקשת התביעה לזקוף דווקא לחובתו, בשל השוויון בפני החוק.
קצב מנופף לשלום ביציאה מבית המשפט (צילום: ירון ברנר)
"גלי שנאה ולעג"
פרקליטיו של קצב הדגישו את עינוי הדין שנגרם לו, "המתבטא בשפיטתו על-ידי התקשורת בטרם משפט, ובקול ההמון שיצא פה אחד נגדו". ההגנה הרבתה לדבר אודות הדמוניזציה שנעשתה לקצב בציבור, והדגישה את "גלי השנאה והלעג שהיו מנת חלקו מזה יותר מארבע שנים, באשר אין להם אח ורע בכל תולדות ההיסטוריה המשפטית בישראל".
נטען כי "הפרסומים בתקשורת, ההדלפות המגמתיות, התבטאויות אנשי ציבור כולל היועץ המשפטי לממשלה, מצדיקות הקלה מפליגה בעונשו של הנאשם, שלא זכה למשפט הוגן והגיע למשפט כשהוא מפורק, חבול, מבוזה ומוכה".
עוד ביקשו פרקליטיו לזקוף לטובת קצב את ההדלפות שיצאו בעניינו חדשות לבקרים, "ואשר הפכו את חייו לסיוט". הם טענו כי "אין לו כל סיכוי לקומם את עצמו". ההגנה גם העלתה טענות לגופה של הרשעה, ובין היתר טענה כי לכל היותר כשל הנאשם במעשים שנעשו תוך ניצול מרות, שהתיישנו זה מכבר.
ההגנה ביקשה לא לזקוף לחובת קצב את ניהול המשפט על ידו משום שזו זכותו היסודית לאור אמונתו בחפותו, מה גם שהמשפט נוהל על-ידי סנגוריו בהגינות. "קצב", טענו פרקליטיו, "הפך מאיש רם ונישא לשבר כלי וכי כבר בא על עונשו באופן שמטרת הענישה כבר הושגה". הם גם ביקשו להתחשב בגורם הזמן ובשנים הרבות שחלפו מאז האירועים ועד היום.
פרקליטיו של הנשיא לשעבר סקרו את פועלו הציבורי ואת תרומתו בעשייה לטובת הכלל במשך 40 שנה.
פרק נכבד הקדישה הגנה לטענת "ההגנה מן הצדק". הם טענו כי נוכח האמור בהכרעת הדין, "אך כפסע היה בינה לבין קבלתה וביטול כתב האישום נגד הנאשם".
לפנייה לכתב/ת 
