קיצור הלכות פורים

הקדמה

כתוב בתיקוני הזוהר שיום הכיפורים נקרא כך על-שם הפורים, שכן עתיד יום כיפור להתהפך גם הוא ליום של עונג כחג הפורים. על-פי קביעה זו של הזוהר, משמע שיום הכיפורים רק מתקרב למדרגת חג הפורים, ועל כן קבעו המקובלים את המימרא : "כיפורים כ-פורים".

בחג זה ניתן להגיע למדרגות קדושה ורוחניות עצומות, דווקא מתוך חיי החול, שכן זהו היום היחיד בשנה שבו "אין הגשמי מתנגד לרוחני" (הרב קוק). על כן, יש לדקדק לעסוק ביום קדוש זה בעיסוקי שמחה, בשתייה, בצחוק ובליצנות המביאים לידי קדושה וגילוי הקב"ה, ולא חלילה באלו המביאים לידי קלות ראש, הוללות וריקנות.

קריאת המגילה

זמן קריאת המגילה ביום החג - מזריחת החמה עד שקיעתה. אם סיימו הקריאה לאחר השקיעה – לא יברכו הברכה שלאחרי המגילה.

יש להיזהר בעשרת בני המן לא לדלג על אותיות בגלל המהירות.

במילים "בלילה ההוא נדדה שנת המלך" יגביה את קולו ובמילים "האגרת הזאת" ינענע את המגילה.  

לכתחילה יש לקרוא את כל המגילה מתוך הכתב ומתוך מגילה כשרה. ובדיעבד, אם קרא את רובה מן הכתב  הכשר והשאר קרא בעל-פה או ממגילה פסולה יצא ידי חובה, ולכן: מי שמפסיד מספר מילים כתוצאה מ"אי קיום הוראות הפסקת אש" עליו להשלים בעצמו את המילים ממגילה כשרה עד שמדביק את הקורא, וחייב לקרוא בעצמו עד שמדביק את הקורא, כיוון שאם לא קרא את המגילה כסדרה – לא יצא. אם אין לו מגילה כשרה, רשאי להשלים ממגילה רגילה, או בעל-פה ובתנאי שלא ייווצר מצב שקורא כך את רוב המגילה. גם כאן – עליו להדביק את הקורא.

ברכות המגילה

המנהג הנכון שהש"ץ יברך והקהל יתכוון לצאת.

ברכת שהחיינו – אשכנזים : מברכים גם בליל וגם ביום, ויש לכוון דווקא בברכה של היום לפטור את שאר מצוות היום (ומכיוון שהש"ץ מברך ומוציא - יש לכוון זאת בשעת ברכתו). ספרדים: מברכים רק בלילה, ואז מכוונים לפטור את שאר מצוות היום.   

אין לענות ברוך הוא וברוך שמו, בתוך הברכות, כיוון שצריך לצאת בהן ואסור לו להפסיק באמצע ברכה.

אין לדבר בין הברכות שלפני קריאת המגילה , לבין הברכות שלאחריה, ואם דיבר בין הברכה שלפני הקריאה ובין תחילת הקריאה – צריך לחזור ולברך (אלא אם כן דיבר מענייני הקריאה).

הקורא ללא מניין

לאשכנזים: לא מברך את הברכה שלאחר המגילה. לספרדים: מברך.

קריאת המגילה לנשים

קריאה במניין נשים נחשבת כקריאה במנין, כיוון שערך המניין כאן הוא ה"פרסומי ניסא" המתקיים ברוב עם.

יש אומרים שאשה יכולה להוציא נשים אחרות בקריאתה ויש אומרים שאינה יכולה. יש אומרים שעדיף שתשמע המגילה מגבר הקורא ויש אומרים שתקרא בעצמה. דעת חלק מפוסקי דורנו, שיש להתיר לכתחילה קריאת מגילה לנשים שבה תקרא אשה ותוציא אחרות ידי חובה. ועל כל פנים, כל מקום ינהג כמנהגו.

אם גבר קורא המגילה לנשים - עדיף שיצא ידי חובה לפני שקורא, ואם עדיין לא יצא - יכוון לא לצאת, כדי שישמע וייצא בקריאה שבמניין.

מנהג האשכנזים בארץ-ישראל, שאחת מהנשים תברך הברכות שלפני ותוציא האחרות בברכה (אם יש עשר נשים ומעלה), אמנם הנוהגים שהקורא מברך ומוציא את הנשים ידי חובה יש להם על מי לסמוך. במקרה זה, אם הקורא כבר יצא ידי חובה, יברך "לשמוע מגילה" לשיטת האשכנזים.

את הברכה שלאחר הקריאה יש לברך רק אם יש מניין נשים.

דין הנוסע לירושלים

מקרים שבהם חוגג בי"ד בלבד: תכנן לחזור לפני עלות השחר של ט"ו (גם אם נתעכב וחזר לאחר מכן), חזר ביום י"ד לפני השקיעה, או נסע ביום ט"ו לאחר עלות השחר.

מקרים בהם חוגג בי"ד ובט"ו: אם נסע לאחר עלות השחר של י"ד ותכנן לחזור לאחר עלות השחר של ט"ו - אך אז עדיף שבט"ו לא יברך על קריאת מגילה בעצמו, אלא ישמע הברכה מהש"ץ, ואם לא יכול – מברך בעצמו. והספרדים יקראו בלי ברכה. ויש פוסקים אשכנזים (ערוך השלחן ועוד) הסוברים שאינו חייב כלל בפורים בט"ו.

שאר מצוות היום

לאחר קריאת המגילה בלילה, אומרים "ואתה קדוש" ולאחר מכן קדיש שלם.

עיקר זמנן של מצוות הפורים ביום עצמו ולכן, אין יוצאים ידי חובה במשלוחי מנות ומתנות לאביונים שנותנים לפני פורים או בליל הפורים.

ניתן לתת צ'ק בתור מתנות לאביונים רק בתנאי שניתן להשתמש בצ'ק בו ביום – אם הבנקים פתוחים או שהצ'ק סחיר ואינו למוטב בלבד.

לדעת רוב הפוסקים, גם נשים חייבות במשלוח מנות ואין יוצאות ידי חובה במשלוח של האיש.

יש עניין לשלוח את משלוחי המנות דוקא על-ידי שליח, וגם נער/ה הקטנים מגיל מצוות נחשבים כשליח לענין זה.

יש להתפלל מנחה לפני סעודת הפורים. אפילו סיים הסעודה לאחר צאת הכוכבים, אומר "על הניסים".

אף על פי שמותרת כל מלאכה בפורים, המנהג הוא שלא לעבוד בפורים אם אין הדבר הכרחי, וכל העובד ביום זה – כתבו חכמים שאין רואה במלאכתו ברכה.

פורים שחל במוצ"ש

סעודה שלישית יש לסיים עד לצאת הכוכבים. אם בירך ברכת המזון לאחר צאת הכוכבים, לא אומר "על הניסים".

בית כנסת אשר נוהגים להבדיל בו, מבדילין לאחר קריאת המגילה.

ניתן לדחות את תפילת ערבית, כדי לאפשר להתחפש ולהתארגן לקריאת המגילה. במקום שיש חשש להכנה מקודש לחול ראוי לדחות. במקרה זה, ראוי להקדים את ההבדלה בבית לפני תפילת ערבית, ואין צורך בהבדלה בבית הכנסת.

אין עושים כל הכנות לפורים וקריאת המגילה במהלך השבת.

דיני אבל בפורים

בשני ימי הפורים אין נוהגים מנהגי אבלות בפרהסיה, אלא מתאבלים בצנעה בלבד. אבל מחויב גם הוא לשתות יין - אך לא בליצנות והוללות.

למנהג האשכנזים, לא יקרא את המגילה כדי להוציא אחרים.

אין שולחים משלוחי מנות לאבל, אך אם שלחו לו – יקבל בנימוס. כמו כן, מותר לשלוח לבני

משפחתו של האבל משלוח מנות.

האבל שולח משלוחי מנות, אך לא ירבה במיני מתיקה, אלא ישלח סתם מיני מאכל.

האבל צריך "למעט במיני שמחה שעושין", ולכן לא ילך למסיבות פורים וכדומה. אמנם למיני שמחה של קדושה ומצווה, כגון: מסיבת פורים בעל אופי עמוק ורוחני, יש להקל.

דיני פורים המשולש

זמני סעודת פורים ביום ו' – בהלכה נמנו מספר אפשרויות: משנה ברורה – קודם חצות היום. מהרי"ל – עד 10 שעות זמניות.

בדיעבד, ניתן לאכול עד לפני השבת - ובכל מקרה, לא ימלא כרסו לפני השבת. אין אומרים תחנון ביום א' בכל מקום.