קרינה ביפן: האם איטום הכורים הגרעיניים ישרוד?

הדליפה המתמשכת של הכורים הגרעיניים הפכה הבוקר (יום ג') לפאניקה של ממש ביפן עם התקדמות הענן הרדיואקטיבי והתפשטותו. באזור הכורים נמדדת רמת קרינה מסוכנת. באזור הבירה טוקיו נמדדה רמת קרינה פי 6 מהרגיל, ואילו באזור הכורים הדולפים מדובר על קרינה הגבוהה פי כמה מאות מהנורמה. מהי קרינה רדיואקטיבית, כיצד מתמודדים איתה, והאם הפאניקה המוצדקת?   

האסון ביפן - הדיווחים האחרונים ב-ynet:

• תושבי יפן אוגרים מזון: לא מספרים את האמת
• גופות בכל מקום, עוד פיצוץ בכור: פאניקה מוחלטת
• הקרינה הגרעינית מצפון לטוקיו: "פי 10 מהרגיל"
• החורבן ביפן: משפחות הדיפלומטים בדרך לישראל
• מדברים על האסון ביפן בפייסבוק של ynet
  

קרינה רדיואקטיבית נמדדת ביחידות מיליזיוורט, ולפיהן נגזרות המלצות רשויות הבריאות המקומיות והבינלאומיות להתמודדות עם מצבים של קרינה. בממוצע, סופג כל אדם כ-2 מיליזיוורט לשנה באופן טבעי. רמת החשיפה תלויה מאוד במקום המגורים (מקומות גבוהים סופגים קרינה רבה יותר) בהרגליו של אדם ובעבודתו. עובדי תעשיות הגרעין, יחידות הרנטגן במרכזי רפואיים וצוותי אוויר הנמצאים פרקי זמן ממושכים בגובה רב, נחשפים באופן טבעי לקרינה רבה יותר, 5-12 מיליזיוורט לשנה, ועדיין יכולים לעשות זאת באופן בטוח לחלוטין.

קרינה בכל מקום - גם באוכל

"אנחנו נחשפים לקרינה רדיואקטיבית בכל יום", מסביר ד"ר דן שיפטר, מנהל שירותי הקרינה בבית החולים איכילוב. "קרינה נמצאת בגוף שלנו באופן טבעי, היא נמצאת באוויר הפתוח, בקירות, באוכל, בכל דבר יש קרינה. המין האנושי מורגל להתמודד עם זה, הוא התפתח מתוך סביבה רדיואקטיבית. ההנחייה היא שרמות החשיפה לאוכלוסיה הרגילה לא יעלו על 1 מיליזוורט לשנה מעבר לחשיפה שקיימת ממילא, אך זו הנחייה גמישה".

4 כורים במתקן פוקושימה 1, אש מעל כור 3 (צילום: גלובל דיגיטל, רויטרס) 

ד"ר מרק לפרב, מנהל היחידה לניטור קרינה ב"רותם תעשיות", הוסיף: "כשאנחנו טסים לחו"ל מעל הקוטב אנו חשופים לקרינה של פי עשרה מהנורמה (בדומה למצב סביבות טוקיו כרגע - י.ו). אם הנתונים שמתפרסמים ביפן נכונים, אז באזור הכורים רמות הקרינה הן פי 400 יותר מקרינת הרקע הרגילה. אבל גם אם המצב הזה יתמשך כמה ימים או שבועות, עדיין לא נגיע לרמה מסוכנת באופן משמעותי לבני אדם של כ-1,000 מיליזיוורט".

בעקבות אסון צ'רנוביל הגדיר האיגוד העולמי לגרעין (WNA) רמות קרינה שונות ואת אופן התנהגות בהתאם להן: כך לדוגמא נקבע כי חשיפה ל-350 מיליזיוורט לשעה היא הקריטריון לפינוי אוכלוסיה מאזור קורן. לשם השוואה, מהנתונים שפרסמה הבוקר ממשלת יפן עולה כי סמוך למתקני הגרעין הקורנים בפוקושימה נמדדות רמות קרינה של 400 מיליזיוורט לשעה - רמה הגבוהה פי אלפי מונים ממצב רגיל ומסוכנת לטווח הארוך. ואכן, יפן פינתה כבר לפני יומיים כ-200 אלף תושבים המתגוררים ברדיוס של 10 קילומטרים מפוקושימה. ברדיוס של 10 עד 30 קילומטרים נתבקשו התושבים להסתגר בבתיהם.

ככל שמתרחקים מהכורים הדולפים - רמת הקרינה הולכת ויורדת, אולם זו עדיין גבוהה ובמרחק של 50 קילומטרים מטוקיו היא עומדת כאמור על פי 10 מהרגיל. ממשלת יפן אמנם קראה לאזרחים להסתגר בבתיהם, לסגור מזגנים ולאטום חדרים, אולם מדובר בהנחיות בטיחות שאינן מעידות ככל הנראה על מידת סכנה הבריאותית לשוהים באוויר הפתוח.

מתי קרינה הופכת למסוכנת? (נתוני WNA)  

• חשיפה ל-100 מיליזיוורט לשנה - הרמה הנמוכה ביותר שגורמת במובהק לעלייה בתחלואת סרטן.
• חשיפה ל-1,000 מיליזיוורט לשנה - תחלואת סרטן בקרב 5 אחוז מהאוכלוסיה שנחשפה שנים רבות אחרי החשיפה.
• מעל לרמות אלה הופכת הקרינה לקטלנית יותר ובתוך פרקי זמן הולכים ומתקצרים. כך לדוגמא, מכה מיידית של 5,000 זיווארט - תהרוג כחצי מכמות הנחשפים אליה בתוך חודש, אך חשיפה שכזו יכולה להיגרם רק בפיצוץ גרעיני, וזהו אינו המצב ביפן.
• חשוב להדגיש כי לפרק זמן החשיפה לקרינה יש משמעות לא פחותה מעוצמת הקרינה. לכן, להימשכות המשבר הגרעיני ביפן יש השפעה לא פחותה על האוכלוסיה מאשר עוצמת הקרינה הנפלטת מהכורים.
  

הכורים הגרעיניים בפוקושימה, לפני ואחרי הרעש (צילום: AP)

"התפשטות חלקיקים קורנים נחלקת לשניים: כבדים וקלים. החלקיקים הכבדים שוקעים במהירות ומזהמים בשטח קטן יחסית, אך להערכתי היפנים חוששים יותר מהחלקיקים הקלים. יוד רדיואקטיבי לדוגמא הוא חומר נדיף הנישא ברוח. הגוף שלנו נוטה לרכז אותו בבלוטת התריס ולכן אם המצב ביפן יחמיר עוד - ניתן לצפות שלאוכלוסיה, או לחלקה לפחות, יחולקו כדורי יוד", מסביר שיפטן. 

האם יש דימיון לאסון צ'רנוביל? מה לגבי הענן הרדיואקטיבי?

"איננו יודעים את הנתונים המדויקים על רמת הקרינה הנפלטת שם, אך למיטב הבנתי המצב שם רחוק מאוד ממה שאירע בצ'רנוביל. שם נפלטו כמויות אדירות של חלקיקים כתוצאה מהתכה מלאה של ליבת הכור. במקרה הזה אכן אירעה תקלה חמורה - אולי השנייה בחומרתה בהיסטוריה אחרי צ'רנוביל - אבל אין פה עוצמה של פיצוץ גדול. התקלה הזו מזכירה יותר את התקלה שאירעה בשנות ה-70 בפנסילבניה".

הכל תלוי במאטם

אז לאן בעצם הולכת יפן עכשיו? ד"ר לפרב סבור כי המשך המשבר הגרעיני תלוי בשאלה אחת: האם המאטמים שנמצאים בכורים הדולפים יחזיקו מעמד. "לכורים הללו יש שלוש שכבות מיגון. קיימת שכבת איטום בטון, אחר כך 16 סנטימטרים של פלדה ואחר כך מיכל הליבה. בינתיים, אין סימנים ששלושת המיגונים האלה נפרצו או נסדקו".

לדברי לפרב, במצב הנוכחי היפנים ימשיכו בפעולות לצינון ליבות הכורים באמצעות מי ים כדי להקטין את הלחץ שנוצר בהם עם עליית הטמפרטורה. "בתהליך הזה יימשך כמה ימים או שבועות" הוא אומר. "התרחיש הגרוע הוא שהמאטמים והזיהום יישפך החוצה".

בדומה לשיפטר, גם ד"ר לפרב סבור כי אין הצדקה בהשוואה בין אסון צ'רנוביל לבין המתרחש ביפן בימים אלה. "בכור בצ'רנוביל לא היו מערכות הגנה כלל. לא היו מאטמים. הכור היה פתוח לחלוטין והתפוצץ באוויר. זה לא יכול לקרות בכורים שביפן. אפילו אם המאטם יפרץ, זה לא יתפוצץ".

משרד הבריאות מפעיל מוקד טלפוני לריכוז שאלות הציבור בנוגע לנזקי הקרינה הרדיואקטיבית ביפן בטלפון 03-6932304/5. המוקד יפעל מדי יום בשעות 8:00-16:00.