וואם פאם

"אני בת 43, את קולטת שאני מדגמנת תחתונים? זה לא נהדר? אבל בעצם כשחושבים על זה, למה לא? אני אוהבת לנז'רי, יש לי אוסף עצום ואני מתה על זה מאז שהייתי טינאייג'רית. אני אוהבת להסתובב בבית בתחתונים וחזייה, ובגיל הזה אני אפילו צריכה את זה יותר".

בת כמה את מרגישה?

"בת 43. אני מרגישה בגילי, אבל זה גיל שנהדר להיות בו".

האמת היא שכן, קל מאוד להאמין שהאשה הקטנה, היפה, עם הרגליים החטובות והחיוך הכובש, מהודקת היטב בתוך שמלה לבנה תהיה מהממת גם כאשר השמלה תרד. איך שפמלה אנדרסון ירדה מהמכונית שלה למסעדת בודהה בורגר בתל אביב, כל הנאספים קיבלו את התשובה שלהם - במציאות היא נראית אפילו יותר טוב. אולי קצת עייפה, כי בכל זאת הדרך שבה היא מדלגת מיבשת ליבשת ודאי שורפת כמה תאי מוח ושכבות אפידרמיס, אבל זה שום דבר שקצת מייק־אפ ופוטושופ לא יכולים לסדר.

רק אל תלבשו פרוות, אוקיי?

אלא שלאנדרסון יש משהו אפילו יותר טוב מכל אלה. בניגוד לסלבריטאים אחרים בקנה המידה שלה, היום קיבלנו הוכחה חיה כי הראש שלה לא נמצא עמוק בתוך הישבן ומתברר שזה עושה נפלאות לעור הפנים. איזה עוד סלבריטי במעמדה היה יורד מהמטוס ישר אל מסיבת עיתונאים שהוא מארגן בעצמו למען זכויות ידידיה בעלי החיים?

האנשים הטובים של בוניטה דה מאס וחברת הפרסום בנדה, שקראו לה לכאן להחליף את הפרזנטורית בר רפאלי בקמפיין ההלבשה התחתונה, קצת מופתעים ממה שקורה פה, במעוזם ההיפי של הצמחונים, הטבעוניים, פעילי הסביבה ואקטיביסטים תל אביביים כלליים. כוכבים הוליוודיים שמגיעים לכאן בדרך כלל רוצים לבלות במקומות יותר מפוארים, אבל לאנדרסון זה חשוב. את ביקורה השני בישראל בתוך חמישה חודשים היא תיאמה הפעם עם המנהיגים של אגודת PETA לזכויות בעלי חיים והם טסו מארצות הברית לפגוש אותה כאן, לברך את המסעדה על פועלה, להעניק לה לוחות ברית עם הכיתוב "לא תרצח חיות", לטעום מההמבורגר הצמחוני, לפגוש חברי כנסת הפעילים בתחום ולשבת לענות בסבלנות לכל אמצעי התקשורת שנאספו.

אחרי שעה ארוכה פמלה מסיימת את המפגש ומתכוננת לשעות שינה מעטות לפני שתתחיל לעבוד. למרות התשישות הניכרת, ההמולה מסביב והרעש שמקיף אותה מכל הצדדים, היא מצליחה לשמור על חביבות כשהיא משחזרת עבורי את הימים האחרונים, שהיו מטורפים לא פחות: "נחתנו עכשיו מברזיל, השתתפתי שם באחד הדוכנים של הקרנבל, וחגגנו כל הלילה. לכאן הגעתי רק ליומיים, זה לא מספיק.

 אחרי הפעם האחרונה אני רוצה לחזור עם הילדים שלי לירושלים ולהסתובב. הפעם רק אעבוד. אני רוצה לראות את יפו. בביקור הקודם שחיתי בים וראיתי את קו החוף של תל אביב ויפו וזו נקודת מבט מעניינת של עולם ישן וחדש. יש בזה גם משהו מהקונפליקט שאתם חיים בו, למרבה הצער".

עכשיו שיש לך מסעדה אהובה, את תל אביבית לכל דבר.

"זה מקום מדהים. פגשתי כאן אנשים ודיברתי איתם על דברים חשובים ואינטליגנטיים - היסטוריה, אמנות והעולם. וזה לעומתנו באמריקה, שם אנחנו חיים לפעמים בבועה. אני מוצאת שזה יותר מעורר השראה להסתובב במקומות כאלה".

כי אנחנו נוירוטים!

"אתם בתנועה, זה חלק מהעניין. יש לכם המון רוח. הייתי בכותל המערבי אבל רק לדקות ספורות, עוד לא קיבלתי את החוויה במלואה. גם לים המלח אני רוצה לנסוע, לצוף שם קצת. אולי אפשר היה לצלם אותי שם עם צפה בתחתונים? (צוחקת). אבל לא אספיק הפעם. הייתי מאריכה את השהות שלי, אבל אני חייבת לחזור בזמן כדי להוציא את הילדים מבתי הספר".

היתה לך חוויה טובה ב"רוקדים עם כוכבים"?

"רגע, זה מה שעשיתי כאן פעם קודמת? אני לא זוכרת! (צוחקת)".

כן, בעוד חלקים נרחבים מאוכלוסיית צופי ערוץ 2 מנסים לשכוח את השריקה המביכה של קובי פרץ, את התרגום המגומגם של אקי אבני ואת השמלה האדומה המזעזעת שאנדרסון לבשה בביקורה כאן - היא עצמה מבולבלת מכדי לזכור את תפקידה הרשמי כאורחת ב"רוקדים עם כוכבים". אחרי שבלטה במיוחד בעונה העשירית של "רוקדים עם כוכבים" האמריקאית, הפכה לאוטוריטת ריקוד בינלאומית, הספיקה להשתתף גם בגרסה האוסטרלית ובקרוב תגיח גם לגרסה של ארגנטינה, שם התוכנית דומה יותר לפורנו רך, ותיתן את נאמבר פתיחת העונה. פמלה יכולה להיות מאוד מפוקסת באשר לביצי חופש והמלחמה בפרוות, אבל מעקב אחרי החלטורות שלה מצליח להוציא אותה מאיזון. אחרי שאני זורקת לה כמה פרטים, היא מסכימה איתי שאכן היתה אורחת ב"רוקדים עם כוכבים", ואפילו מזייפת התעניינות בזהות הזוכה המקומי ("אה, שלומי? באמת? טוב, כנראה היו לו הרבה מעריצים ומשפחה גדולה"), אבל אני כבר לא מאמינה שהיא יודעת מיהו.

"הנסיעות שלי גרמו לי לרצות לעשות עבודה הומניטרית", היא שמחה לחזור לנושא מעשיה הטובים. "אני פעילה ב'גלים למען מים', שזה ארגון של גולשים שמטיילים בעולם ומביאים פילטרים למקומות שבהם אין מים נקיים. אני רוצה לשלב דברים כאלה בכל הדברים המטופשים שאני עושה, כי אני יודעת שבורכתי ביכולת לעשות את כל זה".

• את הראיון המלא תוכלו לקרוא בגליון החדש של "פנאי פלוס"