שתף קטע נבחר
 

גרושות רבות מתרוששות בגלל הסדרי מזונות לוקים

הרגע המשמעותי ביותר מתרחש בדיון על גובה המזונות לילדים, שעשוי להכריע את עתידן הכלכלי ואת עתיד ילדיהן. לעדכן את הסכום אחר כך זה בדרך כלל הרבה יותר מסובך. להלן מספר נקודות שמומלץ לנשים לכלול בהסדרי המזונות

על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי, כרבע מהגרושות בישראל נמצאות מתחת לקו העוני, וכ-23 אלף מהן פנו בשנים האחרונות למוסד לביטוח לאומי בבקשה לקבלת קצבת מזונות עקב חסרון כיס.

 

הרגע המשמעותי ביותר בחייהן של רוב הגרושות מתרחש בדיון על גובה המזונות לילדיהן, רגע שעשוי להכריע לא רק את עתידן הכלכלי, אלא גם את עתיד ילדיהן.

גרושות רבות כלל לא מודעות לזכויות העומדות לרשותן ערב גירושיהן, ובשל בורותן והייעוץ השגוי לו חלקן זוכות, הן עלולות לעמוד בפני הוצאות כבדות של ילדיהן, שעלולות להסתכם בעשרות אלפי שקלים לאורך השנים.

 

 

דרישה המאוחרת לעדכן את המזונות שנפסקו להן על ידי בית המשפט, לאחר שאלה נמצאו לא תואמים את צרכי הילדים, היא מורכבת ולא זולה, ורוב הגרושות אינן מצליחות לעשות זאת.

 

כך למשל, רוב הגרושות לא דואגות להצמדת את גובה המזונות למדד יוקר המחייה (שעלול לזנק במאות אחוזים ויותר לאורך 20 שנה), לא דורשות מבית המשפט להטיל על האב לשאת במחצית מההוצאות הרפואיות המיוחדות של הילדים, נושאות לבדן בעלויות המטפלות והשמרטפים לילדיהן, וזה ממש עוד לא הכל.

 

הנה מספר נקודות שמומלץ לנשים להכליל בהסדרי המזונות, שעשויות לקבוע את עתידם הכלכלי.

  

הצמדת המזונות למדד - נשים מתגרשות רבות אינן מודעות לסכנה שדמי המזונות יישחקו לאורך הזמן. בעשורים האחרונים נהנתה ישראל ממדד מחירים לצרכן חד ספרתי ונמוך, אבל גם מדד נמוך שכזה עלול לשחוק את המזונות במאות שקלים לאורך שנים, קל וחומר מדדים גבוהים ורצופים.

 

אינפלציה עלולה להכות בעשרות אלפי גרושות שלא טרחו להצמיד את גובה המזונות למדד. כדי לעדכן את המזונות הן ייאלצו לפנות בשנית אל בית המשפט ולעמוד בעלויות נלוות. על כן מומלץ לכלול בהסכם הגירושים סעיף המחייב עדכון המזונות בכל חודש או בכל תקופה, בצמוד למדד המחירים המתפרסם. מומלץ גם לסייג שההצמדה הזו לא תחול אם המדד יהיה שלילי.

 

הוצאות חריגות: האמא חייבת בפחות ממחציתן - רוב עורכי הדין לא ישכחו להכליל את ההוצאות הרפואיות והחינוכיות המיוחדות של הילדים בהסכם הגירושים, כהוצאה שעל שני ההורים לשאת בה במשותף. אבל רבים מהם ידרשו חלוקה שווה של ההוצאות בין בני הזוג, תוך התעלמות או חוסר ידע של החוק הכתוב. גרוע מכך, זוגות לא מעטים מגיעים להסדרים מוסדרים למחצה, מחוץ לבית המשפט, הסכמים שמקבלים תוקף של פסק דין, אבל לא תמיד מבטאים את מלוא הזכויות המוקנות לאם בחוק.

 

תשלום ההוצאות הרפואיות החריגות (טיפולי שיניים, חוות דעת פסיכולוגית, פסיכולוג ועוד) עלול להגיע לאלפי שקלים בשנה. רבות מהאמהות יתקשו לשאת בהוצאות האלה לבדן, ואפילו בחציין. להבדיל מהוצאות דיור או חינוך, הכלולות בסכום המזונות ומוטלות על האב בלבד, ולהבדיל מחלוקת הרכוש שנצבר על ידי בני הזוג, המחולק שווה בשווה בין שניהם, החוק מתייחס אחרת לגמרי אל ההוצאות חריגות. בהוצאות אלה נדרש כל צד לשלם על פי יכולותיו הכלכליות, ועל כן, אם האב משתכר יותר מהאם (מה שקורה ברוב המקרים), ניתן לדרוש מבית המשפט שהאב יישא ביותר ממחצית ההוצאות האלה.

 

סעיף נשכח: "דמי טיפול" - נשים צעירות רבות, המטופלות בילדים רכים, מוצאות את עצמן לפתע בדילמה קשה, בין המשך השתייכות לעולם העבודה, לבין גידול ילדיהן. במקרים רבים, ההוצאות על מטפלת לילדים, שתאפשר לאם לצאת לעבודה, הוצאה כלל לא מבוטלת לזוג נשוי, קשה מדי לאשה גרושה. כתוצאה מכך, אמהות רבות נפלטות משוק העבודה ועלולות לשקוע במצב כלכלי קשה וחסר מוצא.

 

אמהות עובדות רבות אינן מודעות לכך שהן זכאיות להוספת רכיב הנקרא 'דמי טיפול', הנוסף לתשלום המזונות לילדים בגילים ארבע עד שש, כדי לכסות את עלות המטפלת בילדים. מדובר ברכיב שעלותו גבוהה, שעשוי להסתכם בעשרות אלפי שקלים לאורך השנים הראשונות של הגירושים ויכול לסייע מאוד לאם הגרושה לגדל את ילדיה בגיל הקשה הזה, בו הילדים אינם עצמאיים וזקוקים להשגחה מתמדת.

 

שלילת מזונות מילד מורד היא מיתוס שגוי - בעקבות סכסוך הגירושים, הופכים ילדים רבים לעוינים כלפי אביהם ומסרבים להיפגש איתו. רבים מהאבות (וגם האמהות) סוברים שבמקרה שכזה תעמוד לצד האב הלכת הבן המורד, שתאפשר לו להימנע מתשלום מזונות לילד. גרושים רבים לא מודעים לכך שהלכת הבן המורד, הלקוחה מהתורה, לא מקובלת על בתי המשפט לענייני משפחה, ומכובדת רק בין כתליו של בית הדין הרבני. רבים מהם גם לא מודעים לכך שלאחר שהוסדרו הגט, ענייני הרכוש, המזונות והמשמורת, אפילו אם נתקבלו כולם בבית הדין הרבני, לא יחזרו יותר אל בין כתליו של בית דין זה. כל סכסוך עתידי בתחום המשפחה יידון בסמכותו הבלעדית של בית המשפט לענייני משפחה, כך שגם אם הילדים ינהגו כמורדים, סביר להניח שהאבות לא יוכלו ליהנות מהגנתה של הלכת הבן המורד.

 

רק במקרים בהם עדיין לא ניתן גט, וסכסוך הגירושים טרם הגיע לכדי הסכם, ורק כשהתנהגות הילד יכולה להיראות כהתנהגות מורדת, יכול האב לפנות אל בית הדין ולדרוש שיכריז על ילדו כעל בן מורד. אז עשוי בית הדין להורות לילד לחדש את הקשר עם אביו ולכבדו, תוך עיכוב תשלום המזונות. הכרעות אלה של בית הדין ניתנות מתוך סברה שהאם היא שאחראית לעוינותם הזמנית של הילדים כלפי אביהם מפרנסם, והואיל ועיכוב המזונות כואב בכיסה - היא תפעל במלוא המרץ על מנת לחדש את הקשר בין האב לילדיו. 

 

מחצית מזונות קטין מבוגר מוטלים על האם - אבות גרושים רבים אינם מודעים לכך שהחל מגיל 16 על האם לשאת במחצית ממזונות הקטין, וזאת ככל שהכנסתה מאפשרת לה. אבות מתגרשים המודעים לסעיף זה בחוק המזונות, רשאים להכליל את עדכון המזונות כבר בהסכם המזונות הראשון, ובכך לחסוך מעצמם את הצורך לפנות שוב לבית המשפט עם הגעת הילד לבגרות. הגרושה עצמה לא תחוייב במחצית מזונות הילד הבוגר, אלא רק אם מצבה הכלכלי יאפשר לה לשאת בהם.

 

מזונות אחרי גיל 18 - אלפי בני נוער דוחים את שירותם הצבאי מסיבות שונות, רובן בתיאום עם רשויות המדינה. הוריהם של אותם דחויי-גיוס אמורים להמשיך ולשאת במלוא ההוצאות של ילדם הבוגר, אבל המזונות מצטמצמים לפתע, או אפילו פוסקים. הורים גרושים רבים סוברים שמזונות ניתנים רק עד גיל 18, ואז ייהנו הילדים רק ממזונות חלקיים בשל התגייסם לשירות סדיר בצה"ל. רוב הגרושים אינם מודעים לכך שילדים שלא גויסו בגיל 18 זכאים להמשך קבלת קצבת המזונות המלאה עד גיוסם לצה"ל - או עד הגיעם לגיל 21.

 

  • עו"ד שמואלי עוסקת בענייני משפחה וגירושים

 


 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
האינפלציה עלולה לשחוק את המזונות
צילום: shutterstock
עו"ד יעל שמואלי
צילום: ברוך בן יצחק
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים