שתף קטע נבחר

חויב לשלם דו"ח שאינו שלו - עיריית י-ם תפצה

תושב ארה"ב שהגיע לביקור בארץ, קיבל דו"ח חנייה מעיריית ירושלים. בנו שלח לעירייה מכתב בקשה לביטול הדו"ח, והופתע לגלות כי הדו"ח הוסב על שמו, ושחשבונו עוקל בגין אי תשלום הדו"ח. בית המשפט חייב את העירייה לפצותו ב-2,000 שקל

כך מכניסים אורחים? אב שבא מארצות הברית לבקר את בנו המתגורר בארץ, שכר רכב מחברת אוויס, החנה את הרכב במקום חנייה לנכים וקיבל דו"ח חנייה מעיריית ירושלים. האב, ביקש מבנו לשלוח בקשה לביטול הדו"ח בטענה כי הוא נכה ובעל תג חניה אמריקני, וסבר שדי בכך, ובנוסף טען האב כי פקח עירייה אישר לו כי הוא זכאי לחנות במקום חנייה לנכים.

 

 

בנו, הגיש תביעה, בה טען כי בבקשה לביטול הדו"ח ששלח לעירייה, צירף את כתובתו שלו בארץ ומספר הסלולרי שלו לבירורים, אך העירייה דחתה את בקשתו, והוא הופתע לגלות כי הדו"ח הוסב על שמו ללא ידיעתו או הסכמתו. לטענת התובע, הוא פנה לעירייה והסביר כי לא הוא שעבר את העבירה, אולם נציגת העירייה מסרה לו כי חברת אוויס היא זו שמסרה את שמו, אך סירבה לבקשתו לקיים שיחת ועידה עם אוויס, ובסופו של דבר אף ניתקה את השיחה.

 

התובע טען, כי קיבל התראה נוספת בעניין תשלום הדו"ח ובסופו של דבר אף הטילה העירייה עיקול על חשבונו, והוא נאלץ לשלם 160 שקל בגין הדו"ח כולל דמי פיגור. בתביעה שהגיש לבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, דרש האיש פיצוי של 3,000 שקל בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו והחזר הסכום ששילם עבור הדו"ח.

 

העירייה טענה כי הדו"ח הוסב על שם התובע בהתאם לפרטים שהיו מצוינים במכתב הבקשה לביטול הדו"ח, כשלטענתה הואיל והבקשה נכתבה בלשון רבים לא מן הנמנע כי הוא זה שנהג ברכב. עוד טענה, כי התובע יכול היה לדרוש את ביטול הקנס, ומשלא עשה כן, אין לו אלא להלין על עצמו.

 

הסבת הדו"ח - התרשלות

השופט אברהם טננבוים קיבל את התביעה, לאחר שקבע כי העירייה התרשלה בכך שהסבה את הדו"ח על שם התובע ללא הסכמתו, וכי גם אם סברה כי הוא זה שנהג ברכב, היה עליה לברר זאת בחברת אוויס או עם התובע עצמו, ולא להסב את הדו"ח באופן אוטומטי.

 

"לא ברור לי מאין שאבה העירייה את הסמכות להסבת הדו"ח מבלי שביקשו זאת ממנה? כלום יעלה על הדעת, כי עו"ד הפונה בשם מרשו בבקשה לביטול דו"ח לעירייה, זו תחליט להסב את הדו"ח על שמו של העו"ד?" תהה השופט, והוסיף כי התנהגותה של העירייה והתעקשותה גם במהלך הדיון בבית המשפט כי הסבת הדו"ח נעשתה כדין, אינה מכובדת.

 

לעניין הפיצוי נקבע, כי אין ספק כי התובע אשר כל "חטאו" היה ניסיונו לעזור לאביו לבטל את הדו"ח, זכאי לפיצוי, אך מאידך יש להתחשב בכך שהתובע לא המשיך בפעולותיו בנושא גם לאחר שהתברר כי ההסבה בעינה עומדת, ובנוסף יש לקחת בחשבון את העובדה כי יש בחיוב העירייה פגיעה מסוימת בציבור המממן את העירייה. בנסיבות אלו, כך נפסק, יש לחייב את העירייה לפצות את התובע ב 2,000 שקל עבור כל נזקיו כולל הוצאות משפט.

 

לקריאת פסק הדין

 

לאתר המשפט הישראלי "פסקדין" - www.psakdin.co.il


פורסם לראשונה 29/03/2011 22:14

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: סבסטיאן שיינר
צילום אילוסטרציה
צילום: סבסטיאן שיינר
מומלצים