טוב? לאב דווקא

משהו בג'ניפר לופז תמיד הבדיל אותה משאר כוכבניות הפופ המציפות את ערוצי המוזיקה השונים, לטעמי. כבר מסוף המילניום הקודם - ועוד לפני ששיגרה ב-1999 את המנון האלף החדש "Waiting for Tonight" - הקסם הלטיני של J-LO כבש אותי פעם אחר פעם. זה קרה עם "Ain't It Funny" ובהמשך עם "Cariño" ו"Si ya se acabó" הענקיים והפחות מוכרים דווקא.

צפו בקליפ החדש מתוך האלבום של לופז. בחירה לא ברורה כסינגל

השורשיות הזאת, שחיה בשלום עם הכיוון השחרחר והנעים במוזיקה של לופז ("If U Had My Love", "I'm Real") יצרה תמהיל פופי מיוחד ובעיקר שונה מכל נוף הפרחולות התורניות בז'אנר, אם אלה בריטני, כריסטינה או ביונסה בתחילת העשור או ריהאנה, קאשה, קייטי וגאגא לקראת סופו. נכון, גם שאקירה משחקת כבר למעלה מעשור על הקלף הלטיני, אך בעיני מדובר בזמרת ריקה מתוכן.

בינוני-היט

הבאסה מתחדדת בשיר השני באלבום, המציע הרמה להנחתה בשמו: "Good Hit". מדובר בשיר שאחד הדברים האחרונים שאפשר לומר עליו שהוא להיט טוב. בינוני אולי, וגם זה אם ממש נרצה לפרגן. גם הבינוניים-היט שבאים אחרי "גוד היט" ממשיכים במגמת הבאסה: ריהאנה זוכה לכמה חיקויים וגם "Toxic" של בריטני מהווה מקור השראה ליותר משיר אחד, גם אם ברמת הביצוע אלה כושלים ליד להיט הענק ההוא.

הקליפ לסינגל הראשון "On The Floor". סביר ביחס לרוב האלבום

חוסר הייחודיות ובליל הביטים והצלילים הלעוסים ממשיך גם עם "?What is Love" ו-"?One Love", שני שירי נושא סתמיים שכל קשר בינם לבין סגנונה האישי של לופז מקרי בהחלט. עוד החלטה לא ברורה, אמנותית או מסחרית, היא מדוע נבחר כסינגל השני מהאלבום דווקא "I'm Into you", שהקליפ שלו הושק הלילה בארצות הברית ובו מככב גם שחקן הטלנובלות הנחשק וויליאם לוי, כוכב-על באמריקה הלטינית.

האחד והיחיד

מצד שני, בין גשם השירים הלא ברורים הללו, אפשר לאסוף גם לא מעט טיפות טעימות, בהן "Papi" המגניב שדלף לאחרונה לרשת, "Invading My Mind" שכתבה ליידי גאגא בכבודה ובעצמה ולבטח יהפוך ללהיט מסיבות גדול, "Starting Over" ו-"Hypnotico".

אתם יודעים מה, אפילו "On The Floor", הגרסה העדכנית שלה ל"למבדה" (שקיבלה גם היא שם שהוא יופי של הרמה להנחתה) והשיר הפותח את האלבום, הפכה כבר לנסבלת בהתחשב ברמת השירים האחרים בחלק הראשון של האלבום.

"Invading My Mind". הלהיט של גאגא ולופז

באופן כל כך לא מפתיע, המשותף לכל השירים מעוררי התיאבון באלבום הוא RedOne, המפיק הצעיר והמצליח ממוצא מרוקאי-שבדי

שעומד מאחורי "Bad Romance" ולהיטים אחרים של גאגא, ועבד גם עם אנריקה איגלסיאס, אייקון, הכוכבת הצרפתיה מילן פארמר ועוד. RedOne נתן את הטאץ' לכל אחד מהשירים שהזכרנו - כל פעם בכובע אחר. פעם אלה מילים, לפעמים לחן ולפעמים הפקה.

התוצאה, אם כן, נחלקת לשניים. מצד אחד, אי אפשר לטעות בקסם המובע בכל מה שהוא רק נוגע בו. מצד שני, לופז של 2011 היא כבר לא האלילה של סוף המילניום הקודם, ומה שאהבתם והיכרתם ממנה - לא תמצאו פה. אלה התנדפו, כאמור, לטובת סאונדים שמאפיינים כוכבות הצעירות ממנה בעשור ואף יותר. מה שבטוח הוא ש-RedOne עשה טובה גדולה ללופז, ואם נגיד את זה בצורה הכי פשוטה שיש - הציל לה את האלבום מלהתרסק על הרצפה.