שתף קטע נבחר
צילום: גיל יוחנן

כמעט כל תוכניות הפינוי-בינוי תקועות

מחסור בקרקע לבנייה? מבקר המדינה בדק ומצא כי מתוך 137 מתחמים שהוכרזו כמיועדים להתחדשות עירונית, רק בשניים החלה הבנייה בשטח ורק עשרה קיבלו או ביקשו היתרי בנייה. הסיבה: "חסמים מינהליים של השלטון המרכזי והמקומי"

הדירות יקרות? הקבלנים מתלוננים על מחסור בקרקע? השטחים הירוקים נאכלים? דו"ח מבקר המדינה לשנת 2011 קובע כי רוב תוכניות פינוי-בינוי, להתחדשות עירונית, שהוכרזו בעשור האחרון לא יצאו אל הפועל.

 

דו"ח המבקר

 

"הנתונים מלמדים כי תוכניות הבנייה אושרו רק ל-52 מתוך 137 מתחמים שהוכרזו בשנים 2010-2000 כמועמדים להתחדשות עירונית", נכתב בדו"ח. "רק לעשרה מהם ניתנו היתרי בנייה או הוגשו בקשות להיתרי בנייה. בשני מתחמים בלבד (בטבריה ובכפר סבא) החלה פעילות מעשית בשטח".  

 

עוד נכתב כי "התכנון של 85 מתחמים נמשך או מתעכב או שהרשויות המקומיות הפסיקו אותו. פעולות הממשלה, לרבות 98 מיליון שקל שכבר הושקעו בפרויקטים, לא הביאו להשגת המטרות. בביקורת עלה שהפרויקטים לא התקדמו מסיבות שונות, בין השאר בשל חסמים מינהליים שמקורם בגורמי השלטון המרכזי וברשויות המקומיות".

 

האשמים: משרדי הפנים והשיכון 

בין הסיבות לעיכובים שהדו"ח מצביע עליהם נמנים: מחלוקות בין הוועדות המחוזיות לרשויות המקומיות על התכנון; ירידה בכדאיות הכלכלית של הפרוייקטים בגלל הזמן הרב שעבר בין הבדיקות המוקדמות להיתכנות הפרוייקט ובין האישור; שיתוף חלקי ומאוחר של הדיירים בתכנון, שגרם להתנגדות בשטח; חוסר תיאום בין תוכניות של הרשויות המקומיות ואלה של הממשלה; מחלוקות בין בעלי הקרקע שהתגלעו רק לאחר אישור הפרוייקט.

 

הדו"ח מצביע על משרדי הפנים והשיכון לדורותיהם כאחראים העיקריים לכשל המתמשך. בדו"ח נכתב כי "משרד הפנים, המופקד על מימוש חוק התכנון והבנייה, פעל באופן חלקי בלבד למימוש החלטות הממשלה בעניין. משרד הפנים לא פעל לממש את החלטת הממשלה לתקן את חוק התכנון והבנייה כך שיוקמו ועדות תכנון יעודיות לפינוי-בינוי בלבד".  

 

עוד קובע הדו"ח כי "שרי הבינוי והשיכון שכיהנו מספטמבר 2006 ואילך לא הביאו לאישור מינהל מקרקעי ישראל את החלטת הממשלה להעניק לחלק מהפרוייקטים הללו פטור מדמי היתר". 

 

"הסיוע בשכר דירה נשחק" דו"ח המבקר בדק גם את טיפול משרד השיכון בבקשות של נזקקים לסיוע בשכר דירה - ומצא גם כאן הזנחה פושעת. בדו"ח נכתב כי: "בשנים 2001-2009 פחת מספר מקבלי הסיוע בשכר דירה ב-30%, מ-195 אלף ל-137 אלף בשנה".

 

הבירוקרטיה פוגעת בסיוע בשכר דירה

הסיבה לכך, קובע המבקר, היא הבירוקרטיה שהמדינה מציבה בדרכם של מבקשי הסיוע. "מבדיקה שנערכה ב-94 תיקים עולה שהטיפול היה מסורבל וארוך והתאפיין בבירוקרטיה מסורבלת", נכתב בדו"ח, "משך הטיפול ברובן ארך יותר משלושה חודשים, נמצאו מקרים שבהם לא הקפידו במשרד השיכון לבדוק את כל המסמכים שהיו בתיק והחזירו את התיק לחברות המשכנות להשלמת פרטים ללא שום צורך, כאשר כל המידע כולו כבר נמצא בתיק. נמצאו מקומות שבהם נדרשו ממבקשי הסיוע דרישות מכבידות, מיותרות ומנוגדות לנוהל שהאריכו את משך הטיפול בבקשה".

 

בדו"ח נטען כי הירידה בהיקף הסיוע נובעת גם משחיקת הסיוע עצמו. "מ-2005 ל-2010 לא חל שינוי בגובה הסיוע, בשעה שגובה שכר הדירה עלה ב-25% ובאזורים מסויימים ב-30%", קובע הדו"ח, נוכח הפער שנוצר בין מחירי השכירות לגובה הסיוע יש חשש שבפועל זכאים מוותרים על סיוע שכן אין ביכולתם לעמוד בהוצאות השכירות".

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
"רק 2 מ-137 פרוייקטים יצאו לדרך" (צילום אילוסטרציה)
צילום: אוראל כהן
מומלצים