חלוקת כרטיסים למקורבים, ליקויים בשיפוץ נוקיה
ממצאים חמורים בדו"ח מבקר המדינה: כרטיסים הועברו ללא תמורה לחברי דירקטוריון ועובדי עירייה בצורה שאינה מתיישבת עם סדרי מנהל תקין. בנוגע לשיפוץ ההיכל, העלות הגיעה לסכום הגדול פי 7 מהאומדן הראשוני. חברת היכלי הספורט: "המבקר החליט כי אין ממש בטענות והסיר אותן מהדו"ח הסופי"
על-פי הדו"ח, אותם כרטיסים מחולקים לעובדי החברה, לחברי דירקטוריון, לעובדי עירייה, ליועצים, לספקים, לקבלנים, למנכ"לים של חברות מסחריות, לאמרגנים, לאנשי תקשורת, לנושאי תפקידים ציבוריים, לספורטאים ואפילו לעסקני ספורט.
מקבלי הכרטיסים היו אנשים שיכלו לרכשם בעצמם (צילום: אהרל'ה ויסברג)
המבקר העיר כי רובם ככולם של אלו שקיבלו כרטיסים ללא תשלום הם אנשים שידם משגת לקנות כרטיסים בעצמם. בביקורת נמצא כי רק כ-4 אחוזים מהכרטיסים שהחברה קיבלה למשחקי כדורסל שהתקיימו בהיכל בשנים 2009-2010 חולקו משיקולים הומניים.
| תאריך | האומדן במיליוני שקלים |
| יולי 2001 | 29.4 |
| יולי 2002 | 105.8 |
| מאי 2003 | 112.8 |
| עלות סופית | 216.8 |
המבקר גילה גם כי במקרים לא מעטים חילקה החברה לעובדים מספר כרטיסים גבוה מהמספר שנקבע בנוהל שלה - שני כרטיסים לאירוע. ברוב המקרים מדובר היה בארבעה עד שישה כרטיסים לעובד או דירקטור, אך היו גם מקרים בהם חולקו אפילו 12 כרטיסים לאדם לאירוע.
עוד התברר כי החברה העבירה את הכרטיסים לבעלי תפקידים בגופים ציבוריים, כמו המועצה להסדר הימורים בספורט והתאחדויות הכדורגל והכדורסל, ישירות ולא באמצעות הנהלות הגופים, כפי שראוי היה לעשות.
"חלוקת הכרטיסים בוצעה ע"פ הנהלים", פרצלינה (צילום: ראובן שוורץ)
בהמשך הדו"ח כתב המבקר כי חלוקת הכרטיסים מבוצעת על-ידי מנכ"ל החברה באופן בלעדי, מכוח סמכות שהוענקה לו בנוהל שהחברה אישרה, דבר בו יש בכך טעם לפגם. המבקר מצא כי לא התקיימו אמצעי בקרה נאותים בחברה ולא נמצאו דו"חות מרוכזים ומפורטים של מקבלי הכרטיסים.
בחלק מהמקרים לא ניתן היה לדעת מי האנשים שקיבלו כרטיסים, לפי אילו אמות מידה הם נבחרו, ומה המספר הכולל של הכרטיסים שקיבל כל אחד מהם במהלך התקופה. בחברה טענו כי חלק מהכרטיסים הוחזרו לאמרגנים וחלק הושמדו על ידה, אך היא לא הציגה מסמכים המתעדים תהליכים כאלו.
בסיכום הפרק העיר משרד המבקר כי המלצותיו משנת 2003 בעניין חלוקת כרטיסים והנחיות שמשרד הפנים פרסם בעקבותיהן לא יושמו על-ידי העירייה והחברה. בדו"ח נכתב כי הממצאים שהועלו מעלים סימנים שאלה לגבי תקינותו של תהליך חלוקת הכרטיסים וספק אם הוא מתיישב עם סדרי מינהל תקין.
לא התקיים דיון יסודי בנושא השיפוץ. היכל נוקיה (צילום: ראובן שוורץ)
ועוד מהיכל נוקיה. המבקר בדק היבטים שונים הנוגעים לשיפוץ ושדרוג היכל הספורט. הוא מצא בין היתר כי לא התקיים דיון יסודי ומעמיק כנדרש בנושא הצורך בשיפוץ ההיכל, יעדיו והיקפו ולא נמצאו מסמכים המעידים שנבחנו חלופות כלשהן לפרויקט.
עוד לפני שגובשו תוכניות, החלה החברה לנקוט צעדים לבחירת קבלן ראשי ובמאי 2002 פנתה לקבלנים שונים. האומדנים של עלות הפרויקט השתנו, לדברי המבקר, בפרקי זמן קצרים ביותר, לעתים בתוך ימים. האומדן הראשוני היה 29.4 מיליון שקלים ובתוך שנה זינק אומדן העלות ל-105.8 מיליון שקלים. דירקטוריון החברה קיבל רק בדיעבד עדכונים על השינויים.
במרס 2006 דווח לוועדת הכספים של החברה על חריגות תקציבויות בפרויקט, גרעון שגדל עם השנים. על-פי הנתונים שהעבירה החברה למשרד מבקר המדינה בדצמבר 2009 היתה עלות הפרויקט כ-190 מיליון שקלים ובתופסת הוצאות המימון ששילמה החברה היא גדלה ללא פחות מ-216.8 מיליון שקלים.
עיריית ת"א לא התנהלה כראוי. ראש העיר רון חולדאי (צילום: אורן אהרוני)
לצורך ביצוע הפרויקט והבטחת מימונו התקשרה החברה גם עם חברת יורוקום – איתה הגיעו הצדדים לסיכום עקרוני באפריל 2002, בין היתר על שינוי שמו של ההיכל. שנה וחצי לאחר מכן פרסמה החברה מודעות בעיתונים, על-פי דרישת העירייה, "להציע הצעות לקבלת זכויות חסות ופרסום" בהיכל. החברה לא קיבלה שום הצעה, אולי בשל פרסומים על עסקה מתגבשת עם יורוקום, ולפיכך יורוקום נותרה המציעה היחידה וזכייתה אושרה.
מבקר המדינה העיר כי העובדה שבעת פרסום המכרז כבר נבחר נותן החסות (שאף נחשף לכל המידע הרלוונטי ובכלל זה לכל הדרישות והתנאים), נחתם עמו הסכם, ודבר היבחרו היה ידוע ברבים, יש בה חשש ליצירת מכרז למראית עין רק כדי לצאת ידי חובה. עוד מצא המבקר כי הסכום שהצליחה החברה לגייס מיורוקום (6.6 מיליון דולר במשך 19 שנים) הוא קטן בשיעור ניכר מהסכום שהחברה התכוונה לגייס – 10 מיליון דולר.
בסיכום הפרק, המתייחס לשדרוג ההיכל, כתב המבקר כי נפלו פגמים רבים בהתקשרויות החברה עם גופים שונים, שהיו אמורים לסייע לה במימון הפרויקט ועם קבלנים שעסקו בביצוע, וספק רב אם כל ההתקשרויות עלו בקנה אחד עם עקרונות דיני המכרזים, עם סדרי מינהל תקין ועם האינטרסים של החברה כגוף ציבורי.
מבקר המדינה לינדרשטראוס עם יו"ר הכנסת רובי ריבלין (צילום: גיל יוחנן)
בנוסף מתח המבקר ביקורת על עיריית תל אביב, שבהתנהלותה מול החברה שבבעלותה לא פעלה כראוי ולא שימשה דוגמה לציבור הרחב. "היא קיימה פיקוח לקוי על הפרויקט לאורך תקופת ביצועו וגם במקרים שבהם אותרו חריגות בנייה, היא לא פעלה במהירות ובהחלטיות על מנת להביא לתיקונן".
מחברת היכלי הספורט נמסר בתגובה: "החברה רואה חשיבות רבה בקיומה של ביקורת יסודית ומקיפה אודות התנהלותה. עיקרו של הדו"ח נוגע לפרויקט שדרוגו של היכל נוקיה, פרויקט ספורט מהמורכבים שנעשו בישראל, אשר הושלם מבלי לפגוע בפעילותו השוטפת של ההיכל כבית לכדורסל הישראלי.
"ממתקן ספורט מיושן ומוזנח שינה ההיכל את פניו ללא הכר, והפך לאחד המתקנים המתקדמים בעולם. החברה גאה באופן שבו ביצעה את הפרויקט ובתוצאות המרשימות. החברה שיתפה פעולה באופן מלא עם משרד המבקר, ועוד במהלך הביקורת פעלה לתיקונם של חלק מן הליקויים שעלו".
בהמשך נמסר: "על שאלות והערות נוספות של המבקר, אשר נמסרו לידי החברה במהלך עבודת הביקורת, ניתן מענה הולם ומקצועי ועל כן החליט משרד המבקר כי אין ממש בטענות אלה, ולכן הסיר אותן מן הדו"ח הסופי. החברה פועלת לתיקונם של ליקויים שטרם תוקנו, ובכוונתה להטמיע את הלקחים העולים מן הדוח בפרויקטים עתידיים שתבצע".
מנכ"ל היכלי הספורט לשעבר, ניר פרצלינה, שהדברים בדו"ח מתייחסים לתקופת כהונתו, הגיב: "חלוקת הכרטיסים על ידי החברה באמצעות המנכ"ל בוצעה על פי נוהלי החברה ובהתאם להחלטת הדירקטוריון, אשר אושרה על ידי היועץ המשפטי של החברה ושל העירייה. פעילותי כמנכ"ל - הן ביחס לחלוקת הכרטיסים והן ביחס לדיווח עליהם, נעשתה בהתאם לנוהלי החברה כפי שהיו תקפים באותה העת. ככל שהתברר כי בנוהלי החברה יש עניינים הטעונים שיפור, נעשה התיקון כבר במהלך הביקורת".
תגובות עיריית תל אביב-יפו: "העירייה דנה בכל הסוגיות שעלו במסגרת דו"ח מבקר המדינה, כאשר לחלק מהסוגיות ניתנו תשובות שמבהירות כי העירייה פעלה כשורה. על הסוגיות העוסקות ביחסי עירייה-חברת היכלי הספורט גיבשה העירייה תהליכי פיקוח ובקרה נוספים הנותנים מענה לסוגיות שהועלו על ידי המבקר. תשובות מלאות לממצאי הדו"ח ניתנו על ידי העירייה והן מופיעות בדו"ח. נושא חלוקת הכרטיסים מתברר כעת במסגרת הליך משפטי והעירייה פועלת להסדרת הנושא מול היועץ המשפטי לממשלה ומשרד הפנים".
לפנייה לכתב/ת 
