חותמי "מכתב אריאל" יוצאים נגד יו"ר הכנסת
בנאומו של ראובן ריבלין בטקס הדלקת המשואות, התייחס למכתב האמנים, שמגיבים כעת: "נמשיך במאבקנו נגד ההתנחלויות. כשיחדלו המתנחלים לחיות במובלעות חמושות, לא תהיה סיבה לחרמות". ריבלין: "החרמות יובילו לחורבן הבית"
נאומו של יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, בטקס הדלקת המשואות המסורתי, הצליח להעיר פעם נוספת את חותמי מכתב אריאל, שנחשף לראשונה ב-ynet והסעיר את הארץ. כעת מגיע מכתב התגובה של האמנים לנאום ההוא, בו בין היתר כתבו: "נמשיך במאבקנו נגד ההתנחלויות, הן לדעתנו האיום החמור ביותר על עתידנו בארץ הזאת".
ריבלין בטקס בהר הרצל. מכתב מחאה חדש (צילום: נועם מושקוביץ)
בנאומו של ריבלין שהכעיס מאוד את האמנים החותמים, התייחס יו"ר הכנסת אל המכתב בעקיפין, כאל "ניסיון להחתים את הפרהסיה הישראלית ולסרס את הוויכוח החי, המתקיים באמצעות הרחקה של קבוצות שונות מתוכו כגון חרמות על ישראלים החיים בצד הלא נכון של המפה".
ריבלין הוסיף ואמר בנאומו: "אף צד של המתרס, ימין ושמאל, אינו ראוי לחרם. אף מגזר, אינו ראוי לנידון. בחג העצמאות הזה נשאיר מאחורינו את החרמות והנידויים, ההתרסות והמכתבים וחזוננו - מציאות יהיה".
הבוקר (ג') נשלח כאמור מכתב תגובה ללשכת יו"ר הכנסת, ועליו חתומים בין היתר אנשי מפתח בתרבות הישראלית, בהם יהושע סובול, סביון ליברכט, שמואל הספרי, עודד קוטלר, דני קרמן, דן אלמגור, אופירה הניג, לאורה ריבלין ודורי פרנס.
בין היתר נכתב בו: "אמנם לא נקבת במפורש בשמותינו, אך קל מאוד להבין כי בדבריך התייחסת אל המכתב שבו אנו, כאנשי תיאטרון, הודענו כי לא נופיע בהתנחלות אריאל ובהתנחלויות אחרות שהקמתן וקיומן הן הפרה של החוק הבינלאומי ומחסום לכל סיכוי של שלום בין ישראל לבין שכניה הפלסטינים".
המפה המוסרית
אל תקוותו של יו"ר הכנסת לדחיקת המחלוקות הצידה ביום חגה של ישראל, מתייחסים הכותבים בציניות רבה. "כוונתך שיחיו להם בשלווה ובסובלנות הדדית גזענים ואנטי-גזענים, כובשים ומתנגדי הכיבוש, מתנחלים ואלה השוללים את ההתנחלויות מיסודן.
"שחקנים מתנגדי ההתנחלויות ייצאו לבדר את המתנחלים לקול מחיאות כפיים בהיכל התרבות של אריאל, ומדי פעם, בשעות הפנאי, ילחשו כמה מילות מחאה שקטה ותרבותית", הם כותבים ומדגישים, "אנו דוחים על הסף את חזונך זה ונמשיך במאבקנו נגד ההתנחלויות, שהן לדעתנו האיום החמור ביותר על עתידנו בארץ הזאת".
"אכן, אנו רואים ונמשיך לראות במתנחלים את מי שבחרו לחיות בצד הלא נכון של המפה", כתבו החותמים. "לא רק הגיאוגרפית, זו המבדילה בין שטחה הלגיטימי המוכר של מדינת ישראל לבין שטח כבוש המוחזק בכוח הזרוע,
אלא גם בצד הלא נכון של המפה המוסרית, המבדילה בין התנהגות הוגנת ושוחרת שלום לבין חיים המבוססים על דיכוי. כשיחדלו המתנחלים לחיות במובלעות חמושות המוחזקות בכוח הזרוע בשטח כבוש, לא תהיה לנו שום סיבה ל'חרמות ונידויים'. אז ורק אז".
ריבלין: "ראוי כי תחזרו בכם"
בתגובה לדברים אלה, שלח יו"ר הכנסת מכתב מחודד לא פחות לאמנים החתומים ובו הוא כותב: "קראתי כי אתם דוחים על הסף את החזון שהבעתי בנאומי בהר הרצל לקיים בתוכנו ויכוח חי ונוקב על אף הבדלי ההשקפות והדעות. עוד קראתי, כי אתם מתנגדים לכך ששחקנים מתנגדי ההתנחלויות יצאו לבדר את המתנחלים לקול מחיאות כפיים.
"בכך חטאתם לא כלפי המתנחלים או תושבי אריאל דווקא, אלא בראש ובראשונה חטאתם לעצמכם ולשליחותכם. חטאתם לחברה הישראלית כולה, כי האמנות היא סם החיים של החברה, כל חברה. האמנות היא זירה של ביקורת ושל חשבון נפש ציבורי. אין אמירה או דעה שהאמנות אינה מסוגלת להכיל ולהשמיע. האלטרנטיבה למעשה החרם, כפי שאתם מנסים לצייר בציניות רבה, אינה 'כמה מילות מחאה שקטה ותרבותית'.
"בחברה מפולגת כשלנו, שסכנת מלחמת אחים מרחפת מעליה לא פעם, האמנות היא גשר על פני תהום שיוצר שפה משותפת בין קבוצות שאיבדו מזמן את היכולת לתקשר. לצערי, בחרתם להשתייך לאלו המגלים אדישות לפי התהום; בחרתם - בפטרונות שמעוררת מחשבות נוגות - להשתיק את הויכוח המגולם באמנות, להשליט בו קול אחד בלבד ולחבור לאותם אלו שרואים בויכוח סימן לחולשתנו ולא ביטוי לעוצמתנו...
"אמן הבורר את קהליו מצהיר שעבורו אמנות היא סוג של 'בידור', מן שעשוע להמונים. מצער לקרוא שהאמנות עבורכם היא בידור ותו לא. מצערת עוד יותר העובדה שהנכם רואים באמנות פרס בבחינת 'יתנו - יקבלו. לא יתנו - לא יקבלו'. ראוי כי תחזרו בכם. אם יש בכם ביקורת על מפעל ההתנחלויות בארצנו ועל אי-מוסריותו לעומת התישבות ביפו, בחיפה, בעכו ובקטמון הירושלמית, אנא התכבדו ועשו זאת מקדמת הבימה. בכל בימה. יש בי כבוד רב לאנשי רוח, אך אין זכותם לקבוע לאן נושבת הרוח. בעיניי, למעגל החרמות יש מוצא אחד - חורבן הבית".
