קרלה ברוני, אכזבת אותי

ההריון של קרלה ברוני זוכה להתעניינות תקשורתית צפויה. אחרי הכול, מדובר באשה סוערת ויפה, שרשימת ההישגים שלה נאה לא פחות, ומן הסתם ההתרחשויות בתוך וסביב מיטתה מעניינות את הציבור.

ברוני בת 43. פעם, נשים בגילה היו מצופות לתפקד בעיקר כסבתות, ולהמיר את הליבידו שלהן בהוראות סריגה מ"בורדה". היום זהו גיל שבו נשים רבות יכולות להרשות לעצמן להתחבט האם הן בכלל רוצות ילדים - וברוני, שכבר יש לה ילד אחד, רוצה.  

יפה ובהריון. קרלה ברוני בת 43 (צילום: רויטרס)

אז מה בעצם הבעיה עם קרלה ברוני?

במישור האישי אין בעיה בכלל. ברוני, האשה הפרטית, זו שנכנסה בפועל להריון, זו שתלד את הילד ותגדל אותו, תישא לבדה בתוצאות של החלטותיה והיא באמת לא חייבת דין וחשבון לתקשורת או למעריצים.

במישור המופשט יותר – שבו ברוני מתפקדת כסמל, כדמות שיש מי שנושאות אליה עיניים, כמודל חיקוי או ביקורת ובכל מקרה כאשה שחייה ומהלכיה מבטאים משהו מרוח התקופה שבה אנחנו חיות, אפשר להיות ציניים וקל לצקצק מולה בביקורתיות.

למה? בואו נתחיל מהאספקטים הכי פשוטים ושטחיים של הביקורות שנשמעה על הבשורה. השנה האחרונה לא הייתה קלה במיוחד מבחינת התדמית הציבורי של הזוג ברוני-סרקוזי. בבעלה של הגברת הוטחה לא מעט ביקורת בעיקר בכל הקשור להחלטות שניסה לקדם בכל הקשור למדיניות הרווחה של צרפת. האהדה אליו צנחה, והמבקרים שלו ליקקו את השפתיים מול ביוגרפיות ושמועות שתועדו גם בעיתונות על קרעים בחיי הזוגיות, ואולי גם בגידות הדדיות.

הריון ותינוק עתידי רך וענוג משנים, כמובן, את התמונה. אין כמו תמונות משפחתיות לצד העריסה כדי להפגין משפחתיות חמה ורוגעת, ונדמה שגם באירופה, הנוטה לפחות צביעות מתחסדת מארה"ב, פוליטיקאים שיש להם את זה זוכים ביותר קולות. 

מנסים לטפח תדמית משפחתית, חמה ורוגעת. סרקוזי וברוני (צילום: רויטרס)

דוגמנית, זמרת, מאהבת ואמא

הביוגרפיה של ברוני כוללת לא מעט תחנות מרשימות: היא הייתה דוגמנית, היא הצטלמה בעירום, היא הייתה (ועודה?) זמרת ושחקנית ומאהבת של גברים נחשקים ביותר בהם כוכבים כמו קווין קוסטנר ואריק קלפטון ופילוסוף נודע אחד, וכעת כמובן גם נשיא – שדווקא לו - למרות גילו, מראהו ועברו המשובץ ניאופים - החליטה להרות.

מותר להניח שהצורך בילד לא נבע מתוך שעמום פתאומי ותחושת ריקנות. היא גם מורגלת בדרמות – אחרי הכול, היא גדלה במשפחה צבעונית מאוד, גדלה אצל אב אחד וגילתה שגבר אחר הוא אביה, נשלחה ללמוד הרחק מהבית וגם הפגינה כשרונות במבחר תחומים.

היא גם סקסית ומפגינה חיוניות רבת עוצמה, ואם מותר לשפוט אותה מרחוק נדמה שהיא אישה תשוקתית שאינה חוששת להביע דעה בנושאים פוליטיים, בעיקר אם הם נוגעים לנשים.

האכזבה - מההחלטה לממש את התשוקה

בהחלט יכול להיות שברוני, האישה הפרטית, שומעת את השעון הביולוגי שלה מתקתק וכמהה מאוד לחבוק בזרועותיה עולל. ברוני הציבורית, המופשטת, מאכזבת אותי קצת בהחלטתה לממש את התשוקה הזו. אימהות אינה דבר פסול בעיני. בכלל לא. אלא שכשדמות שכזאת, שעשתה ועושה ויכולה ומגשימה ונדמה שהיא חיה את חיה במלואם בוחרת פתאום להוריד מהלך בגיל מבוגר יחסית (ביולוגית, לא נפשית, חברתית או אופנתית) כדי ללדת שוב, זאת הוכחה לכך שמאה ומשהו שנות פמיניזם לא שינו את התפישה הבסיסית, לפיה המימוש העמוק, המלא והאמיתי שלנו כנשים יכול להתקיים רק באמצעות האימהות.

בחירה כזו כאילו מזכירה שלמרות השינויים שחלו במעמד האישה במאה האחרונה ולמרות האפשרויות שנפתחו בפנינו, רבות כל כך משוכנעות שהאושר האמתי נמצא רק במקום שבו אנחנו מטפלות במישהו, או במשהו, ורצוי בתינוק. שכדי שחיינו יהיו מושלמים אנחנו חייבות לוותר על חלקים גדולים מהם, על מנת לתת חיים למישהו אחר. מה הייתי אומרת על זה לברוני? קודם כל מזל טוב, בריאות וגו' ואחר כך את המשפט הידוע שאומרים הגויים בחג המולד למי שמבקש במתנה כלבלב או חתלתול: תזכרו שגורים זה לא רק לכריסמס, זה לכל החיים.

• הצטרפו אלינו לעמוד הפייסבוק של לאשה
  

עוד כתבות באתר לאשה

• מה מעסיק את הנשים הסעודיות בימים אלה? רישיון נהיגה
• להילרי קלינטון יש בכלל צרות אחרות, למשל, שמוחקים אותה מההיסטוריה
• וליאת בר-און שלנו ממשיכה ללוות את מחוברות 2 - והפעם, על המיניות שלהן