במבי, הבאתי גביע. 10 הערות לסיכום הגמר

• הצטרפו לפייסבוק של ynet וקבלו עדכונים חמים וסרטונים בלעדיים
• אלי גוטמן: "זה היה המשחק האחרון שלי, אבוקסיס יחליף אותי" 
• רשמית: אלישע לוי ממשיך במכבי חיפה
• לקראת העונה הבאה: בן שהר על הכוונת של מכבי חיפה  
• צפו בישי לוי מתבלבל בהמנון
  

1) סופה של שושלת. שניות לאחר שריקת הסיום של מאיר לוי, התחבקו אלי גוטמן וערן זהבי ממושכות. האחד פניו לאיטליה, השני פניו אל מחוץ למועדון. זה הפריים שמסמל את סופה של שושלת אדומה, אולי האיכותית בהיסטוריה של המועדון, שזכתה בדאבל וגביעים. מעכשיו הכל תלוי ברצון הטוב ובדם הרע שבין אלי טביב למוני הראל. בשנייה אחת הם יכולים לזרוק הכל לפח. 

2) בוקר טוב אלי גוטמן. ממש בזמן נזכר המאמן האדום בסלים טועמה. בשניה ה-59 של הדקה ה-90. 180 שניות עברו ומספר 15 באדום שיחרר שמאלית חזקה לפינה. דוידוביץ' המתבגר כבר לא יכול לעצור כדורים כאלה. זה לא רק הגול. הקרנות, הבעיטות החופשיות והיכולת האדירה שלו במשחקים גדולים - כל אלה נעלמו מעיניו של גוטמן לפני המשחק בפלייאוף בקריית אליעזר. יכול להיות שמישהו מתחרט?

3) אפשר להבין את פרננדז. הרבה גבות הורמו כשמאמן הנבחרת לא זימן את טוטו תמוז לסגל מול לטביה. הדקה ה-23 של המשחק סיפקה את הסיבה. תמוז קיבל כדור 20 מטר מהשער תחת לחץ. במקום להרים את הראש ולראות את התנועה הנפלאה של ערן זהבי בלי כדור, הוא בעט כדור בלתי אפשרי מעל המשקוף של חיפה. לפני שבועיים בדרבי ערן זהבי סופסל על טעות קטנה מזו. הפעם, שעת המחנך של גוטמן לא התקיימה. 
 

יש גביע להפועל.‏ (צילום: אלי אלגרט)

1

2

3

4

5

6

7

4) אריוודרצ'י. לערן זהבי היו משחקים גדולים מגמר הגביע הנוכחי. ובכל זאת, להסתכל על השחקן הזה וליהנות בפעם האחרונה מכל שניה שלו. התנועה בלי כדור, התנועה עם כדור, המנהיגות השקטה והניידות הסבירו שוב לקהל מדוע הוא הגיע לליגה האיטלקית, שמשום מה אנשים כאן בשכונה שלנו מזלזלים בה.

5) פרידה מענק. וינסנט אניימה נראה סחוט לאורך המשחק. הוא טעה אולי פעם אחת, אבל נראה כבד ופחות חד מאניימה שהכרנו כאן בשנים אחרונות ואשר שלט בעמדת השוער, שנה אחר שנה. גם עבורו זו היתה הזדמנות להיפרד מהכדורגל הישראלי עם תואר.

נראה סחוט, וינסנט אניימה (צילום: אלי אלגרט) 

6) השיחזור. לפני שנתיים הגיעה מכבי חיפה לגמר הגביע מול בית"ר ירושלים מבושמת ושבעה מהאליפות, בתחושה ודאית שהיא לוקחת דאבל. כבר אחרי 38 דקות בית"ר הוליכה 0:2. גם למשחק הזה חיפה הגיעה מדושנת ושאננה, נישאת על גבי הביטחון העצמי שנסך בה תואר האליפות. כנראה שבכדורגל שלנו, כדי לזכות בדאבל אתה צריך קודם לקחת את הגביע, ורק אחר כך אליפות. תשאלו את הפועל.

7) לא עמד במעמסה. ליאור רפאלוב נבחר על ידי כל תקשורת הספורט הישראלית לשחקן העונה. בגמר הוא ניסה לעשות הרבה יותר ממה שהיה מסוגל. הקישור של הפועל נצמד אליו כמו דגי פיראנה ולא איפשר לו לפתח אפילו את הדריבל הקטן ביותר. כשלא הולך מנסים לעשות את זה עם יותר כוח, ואז זה בטוח לא הולך.

אריק בנאדו ואייל משומר. מכבי חיפה איכזבה (צילום: אלי אלגרט) 

8) ניצול יתרונות יחסיים. מול הגנה כבדה, שכוללת בלמים כמו באדיר ופרנסמן, אלישע לוי היה חייב לחשוב מהתחלה על התקפה מהירה. זאת אומרת עידן ורד

ומוחמד גאדיר, ולא ולדימיר דבאלישווילי הכבד, שרק הפריע למשחק של חיפה.

9) שיתוק רומנטי. לשנייה אחת בהמנון נדם כל האצטדיון. ישי לוי עשה אינטרפרטציה משלו למילים של נפתלי הרץ אימבר, והשאיר את כולם בהלם. זה היה אחד הרגעים המביכים בתולדות המשחקים הגדולים באצטדיון רמת גן.

10) די כבר עם אצטדיון רמת גן. אין תחבורה ציבורית נורמלית, אין מספיק מקומות חנייה, השירותים מתאימים לסוסים של יחידת הפרשים המשטרתית, כוס מים (לא קדושים) עולה 10 שקלים. תעזבו אותנו מהצרה הזו שנקראת האצטדיון הלאומי.

• הצטרפו לעמוד של ynet ספורט בפייסבוק וצפו בתמונות מיוחדות מגמר הגביע