איך לאהוב אותו/אותה בלי לאבד את עצמנו
כל עוד אנחנו רווקים, יש רק צרכים אישיים, אין עוד מישהו שצריך להתחשב גם ברצון שלו. ברגע שנכנסת לחיינו אהבה ואנחנו בוחרים להחליף את חיי הרווקות בחיי זוגיות, אנחנו לא יכולים יותר לעשות מה שבא לנו. איך למנוע מאבקי כוחות בזוגיות?
בואו לדבר על זה גם בפייסבוק של ערוץ יחסים
הם בטוחים שהסיבה למחלוקות הרבות היא התנגשות בין רצונות שונים. אבל זה לא הגיוני, כי הרי באנו לעולם כל אחד עם רצון משלו, ומובן מאליו שיהיו כל הזמן ניגודי רצונות בינינו. לכן צוידנו גם בכישורים בין-אישיים מתאימים בדיוק למטרה הזאת: להסתדר עם רצון שונה. בלי הכישורים האלה לא היה לנו סיכוי לקיים מסגרות חברתיות כלשהן.
אז מה קורה לסיגל ועידן? (כל השמות בדויים). למה הם לא יכולים פשוט לאהוב ולהתחשב ולוותר זה לזה? למה חייהם הופכים לשדה מערכה כל פעם שהם רוצים דברים שונים?
רבים בינינו שואלים: מדוע כל כך קשה להתפשר?
ובכן, הסיבה איננה ברצונות השונים. אם זאת היתה הבעיה, סיגל ועידן היו מחליטים פשוט שהיום כמו שהיא רוצה ובפעם הבאה כמו שהוא רוצה. הסיבה היא שהכישורים הבין-אישיים עדיין לא מפותחים אצל רובנו במידה מספקת. בוויתור על רצוננו אנחנו רואים כניעה בפני בן הזוג. ואם כניעה – אז על גופתנו המתה.
מגינים על עצמנו כדי שלא נצא פראיירים
לא רצון שונה, אם כן, הוא המניע של מאבקי הכוח, אלא הפחד מכניעה אם נוותר על רצוננו. לכן אנחנו מקדישים חלק כל כך גדול בחיינו הזוגיים להגנה על רצוננו. אם פעם היינו תמימים והאמנו שהמניע של מערכת זוגית הוא אהבה, היום אנחנו מפוכחים מספיק להבין שאצל רבים בינינו המניע הוא נחישות להיצמד לרצון שלנו, כאילו כל הדימוי העצמי שלנו תלוי בזה. אנחנו מגינים למעשה על עצמנו שלא נצא פראיירים, זה כל הסיפור. וכך, אם שני בני זוג באים למערכת הזוגית עם כישורים בין-אישיים לא מפותחים – בינגו! מאבק כוחות. איזה סיכוי יש לזוג כזה לבנות יחסי רעות?
זה המשחק. הדבר שבגללו מתנגשים הרצונות שלנו באותו רגע לא חשוב בכלל. חשוב רק להבטיח ש"הוא" יוותר ולא אני, ש"הוא" ייכנע ולא אני. ואז אני החזק, אני הגדול, אני הבלתי מנוצח. הבעיה היא שזה משחק שאין בו לעולם ניצחון אמיתי, כי כשיש מנצח מישהו מפסיד. וכשיש מפסיד המשחק לא נגמר, כי מישהו מחכה לסיבוב הבא. ובין הסיבובים הכעס צובר כוח, ומחכה לשעת כושר כדי לתבוע את עלבונו.
הרצון שלנו נתפש בעינינו כתמצית ה"אני"
מה הסיבה שכל כך קשה לנו לוותר על הרצון שלנו גם בעניינים של מה בכך? הסיבה היא שהרצון שלנו נתפש בעינינו כתמצית ה"אני" שלנו. ואם אנחנו מוותרים על רצוננו, אנחנו מרגישים שאנחנו מוותרים על עצמנו. מכאן נובע הפחד שלנו לאבד את עצמנו במערכת היחסים.
ללמוד את המפתח הסודי ליצירת יחסי רעות (צילום: Shutterstock)
אינדיווידואליות היא הצורך הבסיסי ביותר שיש בנו. התנאי לקיום שפוי הוא ההכרה שלי שאני אדם שלם, מופרד, עצמאי ואוטונומי, בעל זכויות וחובות, בעל אחריות ובחירה אישית, בעל ערכים ועדיפויות משלו.
אבל בואו נראה: האם רצונו המנוגד של בן זוגנו באמת מאיים על האינדיווידואליות שלנו? מה פתאום. אנחנו יכולים להסתדר איתו בקלות באמצעות פשרה כזאת או אחרת, בלי שכל אישיותנו תתרסק. הוא רוצה טיול בשבת ואנחנו רוצים ביקור הורים? אין בעיה, נתפשר באמצע: שבת כך ושבת כך.
על האינדיווידואליות שלנו מאיים צורך אחר שיש בנו, בסיסי לא פחות וחיוני לא פחות: צורך בהשתייכות למסגרת משפחתית יציבה. כל אחד רוצה לחוות תחושה של חיבור אינטימי עם אדם אחר, כל אחד רוצה להעניק ולקבל אהבה, וכל אחד רוצה לחיות במבנה של שיתוף שבו הוא יכול לתת למישהו אהוב את המיטב מעצמו. אבל כדי להיות בחיבור אינטימי עם אדם אחר, אנחנו חייבים לעשות ויתורים אישיים רבים.
מטוטלת בין "אני" לבין "אנחנו"
כל עוד אנחנו רווקים, אין קונפליקט. יש רק צרכים אישיים, אין עוד מישהו שצריך להתחשב גם ברצון שלו. ברגע שמתגנבת אהבה לחיינו, ואנחנו בוחרים להחליף את חיי הרווקות בחיי זוגיות, אנחנו לא יכולים יותר לעשות מה שבא לנו.
זה הרגע שבו מתחילה הדרמה בין שני הצרכים, ואנחנו מתחילים לחיות בקונפליקט: ה"אני" תובע לספק את הרצונות האישיים, והשיתוף הזוגי תובע להתחשב גם ברצון השונה של בן/בת הזוג. בהדרגה מתמקמים בתוכנו שני הצרכים האלה בקצוות הרחוקים ביותר זה מזה, ואנחנו מוצאים את עצמנו עם שאלה שמציקה לנו כמעט כל הזמן: איך לאהוב אותו/אותה בלי לאבד את עצמנו.
כל קונפליקט חיצוני בינינו מתחיל אם כן תמיד בקונפליקט פנימי שמתקיים בתוך כל אחד מאיתנו: הצורך בגבולות אישיים חזקים וברורים, לעומת הצורך בהשתייכות למסגרת זוגית יציבה וחזקה. האתגר הגדול שמציבה בפנינו מערכת יחסים הוא ליצור בתוכנו שיווי משקל בין שני הצרכים ולתת מענה לכל אחד מהם.
איך תדעו אם אתם שומרים על איזון פנימי? אי אפשר לטעות, הסימנים ברורים. קשיים במערכת הזוגית תמיד מראים שהאיזון הופר, ושאחד מהצרכים גבר על השני. אם הצרכים האישיים גוברים, נוצרת הפרדה בין בני הזוג. זה מצב שמזמין מלחמות בלתי פוסקות, התחשבנויות וטינות. אם הצרכים הזוגיים גוברים, נוצר חסר במימוש העצמי של בני הזוג.
איך יוצאים מהקונפליקט
עידן וסיגל החליטו ללמוד את המפתח הסודי ליצירת יחסי רעות. כל אחד מהם התחיל לתת את כל כולו למערכת המשותפת, והצורך בהשתייכות התחיל לקבל מענה שלם. אשר לצרכים האישיים שלהם, כל אחד מהם ביטל לגמרי את מה שהוא רוצה באופן אישי. זה קורה מבחירה חופשית בין מה שחשוב ובין מה שחשוב יותר, ולכן ביחסי רעות אין תסכול בגלל העדפת הזוגיות.
אבל רגע, בכל זאת יש להם צרכים אישיים. איך הם מתמודדים? עידן וסיגל למדו היטב מה משמעות המושג יחסי רעות: כל אחד מהם עושה ככל יכולתו כדי שהשני יממש את מה שחשוב לו באופן אישי, וכל אחד מוכן מצדו לעשות בשביל זה ויתורים אישיים. ביחסי רעות טבעי מאוד שעידן לוקח על עצמו לתמוך במימוש האישי המרבי של סיגל, וסיגל לוקחת על עצמה לתמוך במימוש העצמי המרבי של עידן.
כששני אנשים מפסיקים להילחם כל אחד על הצרכים האישיים של עצמו, ובמקום זה כל אחד נרתם לתמוך בהתפתחות האישית של הזולת – אין יותר מלחמות ואין יותר מאבקי הכוח. כך אף אחד לא צריך להילחם על המימוש של עצמו, ואף אחד לא צריך לבטל את עצמו. וכך אין יותר כניעה והפסד ותבוסה.
יחסי רעות הם מקום של ביטוי מלא גם לצורך שלנו בהשתייכות, וגם לצורך שלנו לחזק את ה"אני" האינדיווידואלי שלנו.
- ד"ר צביה גרנות - טיפול זוגי, ייעוץ זוגי
לפנייה לכתב/ת 
