שתף קטע נבחר
צילום: אורנית גורטלר, Jupiter

לטוס לחו"ל עם הסלולרי - ולחזור ישר לביהמ"ש

אם נסעתם לחו"ל ונתקלתם בבעיה בטלפון הסלולרי שלכם, ייתכן שתוכלו לתבוע את החברה שבה אתם מנויים עם שובכם. חיובי יתר והיעדר אפשרות לגלוש בצורה תקינה, הם רק חלק מהמקרים בהם דנו בתי המשפט לאחרונה

תכננתם חופשה בחו"ל. ארזתם, הצטיידתם, דאגתם לכל מה שתצטרכו למשך הימים שתשהו בארץ רחוקה. מובן שלא עלה בדעתכם להשאיר את הסלולרי בבית. שיחה לאמא לומר שאתם בסדר, זמינות לעבודה גם היא על הפרק, אולי איזה עדכון קצר בפייסבוק, תמונה לחברים שנשארו בארץ...

 

עוד על "תקלות" עם הסלולרי בחו"ל:

 

אין ספק - היום הטלפון הנייד הוא חלק בלתי נפרד מאיתנו. כמעט כל אדם שיוצא לחו"ל ממשיך להשתמש בו ולשמור על קשר עם הארץ, בדרך זו או אחרת. האם אנו משלמים על כך ביוקר? האם חברות הסלולר מעדכנות אותנו לפני הנסיעה בדבר התעריפים השונים שנצטרך לשלם? אילו תקלות נוספות הקשורות במכשיר הנייד יכולות להתרחש בזמן שהייה בחו"ל? לפניכם תביעות של אנשים שנסעו לחו"ל, וחזרו לבית המשפט.

 

הגלישה לא בוצעה - החיוב דווקא כן

בית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב דן בתביעה נגד סלקום בסך 15,180 שקל, אותה הגיש לקוח החברה בעל שני מנויים לשירותי רט"ן - רדיו, טלפון נייד וטלפון סלולרי. בחודש פברואר 2009 קנה התובע מודם סלולרי מסלקום והתחבר לחבילת גלישה באינטרנט - "חבילה ללא הגבלת גלישה" - בעלות כוללת וסופית של 130 שקל לחודש, מבלי שהוחתם על הסכם או מסמך ומבלי שקיבל מסלקום כל מסמך.

 

במעמד רכישת החבילה, נאמר לו כי מדובר בגלישה באינטרנט ללא הגבלה כולל בחו"ל. לטענת התובע, נציג סלקום אף זירז אותו לסגור את העסקה.

 

התובע שהה בחו"ל שלושה ימים, מה-30 באפריל 2009 ועד ה-2 במאי 2009, וגילה שם, כי אינו יכול לגלוש כדי לוודא את מועד חזרתו ארצה. לתדהמתו הרבה, ב-6 במאי 2009, נאמר לו על ידי נציגי סלקום, כי קיים שימוש חורג בסך 18,230 שקל, וכי חשבונו עומד על 22 אלף שקל בשל שימוש חורג והחלפת חבילת גלישה. סלקום, אשר חסמה את המודם לשימוש, המשיכה לחייב את התובע בדמי המנוי החודשיים.

 

לטענת התובע, הוא לא ידע ולא יכול היה לדעת, שסלקום מתכוונת לחייב אותו בתשלום נפרד בשל גלישה בחו"ל, והוא פנה מספר פעמים לחברה לבירור החיוב המופרז ונענה בתשובות מתחמקות והצעות להנחה. על כן, ביקש התובע לחייב את סלקום בסכום התביעה, שהוא הנזק שנגרם לו על בזבוז שעות וטלפונים לבירור החיוב, וניתוקו משירות המודם. כן ביקש התובע לבטל את החיוב המופרז בו חויב על ידי סלקום, ולבטל את החיוב החודשי שנגבה ממנו בחודשים שהיה מנותק מהמודם.

 

סלקום טענה מצידה, כי חיוב התובע הוא עבור גלישה באינטרנט שביצע ממכשיר הטלפון הסלולרי בעת שהותו בחו"ל, וכי היה עליו לדעת כי הוא מחויב עבור כך בנפרד מהסכום החודשי של 130 שקל. החברה הייתה מוכנה להפחית את עלויות השירות בחו"ל בהן חויב התובע בסך 18 אלף שקל לסך של 6,290 שקל.

 

השופטת אושרי פרוסט-פרנקל קבעה כי אין מנוס מהמסקנה, כי בזמן שהתובע רכש את שירות הגלישה באינטרנט, הוא התחייב לשלם 130 שקל מבלי שנאמר לו על כך שעבור גלישה מחו"ל יחויב בתשלום אחר. סלקום לא העידה מטעמה את מי שביצע את העסקה מול התובע, כדי שיטען כי נושא זה הוסבר לו.

 

על כן, נקבע כי יש לקבל את התביעה. נפסק, כי החיוב בשל הגלישה מחו"ל יבוטל. הסכומים ששולמו מידי חודש בסך 130 שקל ונגבו על ידי סלקום בגין החודשים בהם היא חסמה את המודם לשימוש התובע, יושבו אף הם. כמו כן, חויבה סלקום לשלם לתובע פיצוי בסך 1,500 שקל וכן החזר האגרה ששולמה. (ת"ק 12770-01-10 רון נ' חברת סלקום ישראל בע"מ).

 

ההכנסות אבדו, הפיצוי יהיה חלקי

תביעה נוספת נגד חברת סלקום נדונה בבית המשפט לתביעות קטנות בקריות. לקוח סלקום הגיש תביעה נגד החברה בסך של 30 אלף שקל בשל נזקים שנגרמו לו, לטענתו, כאשר טס לערב הסעודית במסגרת עבודתו ולא הצליח להשתמש בשירותי הטלפון הנייד שלו.

 

בינואר 2008 התובע קנה מסלקום שני מכשירים סלולריים ושני מנויים. במהלך הפגישה שהביאה להתקשרות סוכם, עם נציג סלקום, כי הוא יקבל מכשיר הכולל כרטיס (SIM), בלו-טות' ומערכת ניווט (GPS). התובע הבהיר לנציג סלקום, כי בכוונתו לנסוע לערב הסעודית, וביקש לקבל מכשיר הכולל SIM בר החלפה, בכדי שיתאפשר לו החלפתו בערב הסעודית לכרטיס מקומי. הנציג הבהיר לו לטענתו, באופן חד משמעי, כי לא תהיה מניעה מלעשות כן.

 

באפריל 2008 נסע התובע לערב הסיעודית, יחד עם אשתו, ושם התברר לו כי המכשיר שרכש חסום בפני שיחות חוץ, דבר שאילץ אותו לרכוש מכשיר מקומי בעלות של 1,000 שקל. בנוסף, טען התובע כי לאחר קבלת המכשיר גילה כי קיימת תקלה במערכת הניווט, וכי סניף סלקום בנהריה לא פתר לו את הבעיה.

 

לטענת התובע, הפרת ההסכם על ידי סלקום הביאה לירידה בהיקף הכנסותיו החודשיות, כאשר אלו עמדו, לפני התקלה במכשיר ה-GPS , על סך של 32-28 אלף שקל, ולאחריה על סך של 14 אלף שקל. התובע ביקש פיצוי של 30 אלף שקל בשל הפסד בהכנסות, עוגמת נפש ו"טרטורים".

 

סלקום הכחישה את נזקי התובע, וטענה כי התובע חתם על חוזה ההתקשרות מרצונו החופשי, וחזקה עליו כי הוא בדק את תנאיו. עוד נטען, כי טענותיו בדבר התקלה במערכת הניווט אינן אלא נסיון התחמקות מתשלום עבור המכשיר אותו קיבל בעסקה.

 

השופטת לובנה שלאעטה חלאילה החליטה לקבל חלקית את התביעה. מחד נקבע, כי לא נסתרה טענתו של התובע ביחס להבטחות שניתנו לו בדבר אפשרות החלפת הכרטיס בחו"ל. עם זאת, נפסק כי התובע היה יכול בקלות להקטין את נזקיו ו"לעצור" את הירידה בהכנסותיו, על ידי רכישת מכשיר GPS אחר. לאור האמור, השופטת חייבה את סלקום לפצות את התובע ב-2,000 שקל בלבד. (ת"ק 6005-10-09 חזבון נ' סלקום ישראל בע"מ)

  

פרטנר לא הצליחה לחבר - ותפצה

מסתבר, כי לא רק קשיים בגלישה, העדר אפשרות לבצע שיחות וחיובי יתר הן תקלות שלקוחות החברות הסלולריות נתקלים בהן בחו"ל. גם בעיה בחיבור המכשיר הסלולרי לשיחות יוצאות ונכנסות על הפרק.

 

בית המשפט לתביעות קטנות באשקלון דן לאחרונה בתביעה נגד פרטנר שהוגשה על ידי לקוח החברה. התובע, מנוי של פרטנר, עמד לנסוע לתאילנד. על כן הוא ביקש מפרטנר לחברו לשיחות כדי שיוכל להשתמש בטלפון מחו"ל. בטלפון שלו היה כרטיס SIM, ובדיבורית היה כרטיס SIM. התובע לא שם את כרטיס ה-SIM של הדיבורית בטלפון שלו. הוא יצא עם אותו כרטיס SIM שהיה בתוך המכשיר.

 

כעבור כיומיים אבד לו המכשיר. הוא התקשר לפרטנר וביקש לנתק שיחות נכנסות ויוצאות. כעבור יומיים נוספים הוא מצא את המכשיר, התקשר שוב לפרטנר וביקש לחבר שוב את המכשיר שלו לשיחות יוצאות ונכנסות. את שתי השיחות הנ"ל ניהל התובע באמצעות מכשיר של אדם אחר.

 

אולם, במשך כשבעה ימים התובע לא חובר. לאחר מכן הוא חובר שוב, ומכיון שהיו בעיות עם טיסות בתאילנד בגלל הפגנות, הוא ביקש שיאריכו לו את תוקף השיחות לחו"ל לתקופה נוספת של מספר ימים, אך הדבר לא נעשה.

 

השופט בדימוס עמירם דננברג קבע, כי הוא מקבל את עדות התובע, והוא שוכנע כי התובע השתמש במכשיר שלו עם כרטיס ה-SIM הרגיל שהשתמש בו לפני כן, וכי הוא לא שם במכשיר שלו את כרטיס ה-SIM של הדיבורית שלו. "לכן, המסקנה העולה מכך", כתב השופט, "כי החברה לא הצליחה לחבר את הנתבע בחזרה במשך שבוע לאחר שהוא ביקש לחברו בחזרה כשהוא מצא את המכשיר, עקב רשלנותה של הנתבעת, וזאת המסקנה הבלתי נמנעת ...".

 

נפסק, כי אין כל ספק שלתובע מגיע פיצוי בשל עוגמת הנפש, הטרדה ואי הנוחות שנגרמו לו, הפיצוי הועמד על 2,000 שקל. בנוסף, חויבה פרטנר לשלם לתובע הוצאות משפט ואגרה בסך 250 שקל. (ת"ק 18783-05-10 נפש נ' חב' פרטנר תקשורת בע"מ).

 

עו"ד אורנית אבני-גורטלר, עוסקת בכתיבה ועריכה משפטית

 

*יובהר, כי המידע המוצג בכתבה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. 

פורסם לראשונה 31/05/2011 22:20

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
קודם כדאי לתת לחברה לתקן את המעוות
צילום: Index Open
מומלצים