אולי הפלסטינים ילמדו לא לרוץ לספר לחבר'ה
פרשת הגופות, שנחשפה ברעש, עוררה גם כמה שאלות קשות. אחת מהן - מדוע בצה"ל התעלמו מהמלצת השב"כ לא להחזיר גופות מחבלי חמאס וג'יהאד איסלאמי. בינתיים, מהתגובות והבלבול בקבינט יכולים הפלסטינים ללמוד מה שבישראל כבר יודעים היטב: צריך לחשוב על הפרטנר וגם על העיתוי
מה שחשוב יותר - מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית פועלים זה כמה שנים בתיאום עם ישראל לסיכול פעולות טרור ולמעצר מבצעיהן. הם עושים זאת בנחרצות ובעקביות ראויות לציון והתוצאות ניכרות בשטח. על רקע עובדות אלה, לגיטימי היה מצד הפלסטינים לבקש מישראל מחווה: להעביר לידיהם גופות מחבלים הנרקבות בבית קברות בבקעת הירדן, כדי שייקברו בשטחה.
לרשות חשוב לקבל את אותן גופות מפני שגם למרצחים נתעבים ואכזריים ככל שהיו, יש אמהות ומשפחות גדולות הלוחצות על אבו-מאזן להביא לקבורה מסודרת את בניהן. היענות ישראלית לבקשה הפלסטינית עשויה לנטרל לחצים אלה ומאפשרת לאבו-מאזן להציג הישג, המוכיח כי שיתוף הפעולה הביטחוני וההידברות עם ישראל מועילים יותר מהפעלת טרור רצחני.
מסיבה דומה החליטה הממשלה לפני כמה שנים, בהמלצת השב"כ וצה"ל, לבצע את "הסכם המבוקשים". במסגרת ההסכם, התחייבה ישראל להפסיק את המרדף אחרי מחבלים שביצעו פיגועים בתקופת האינתיפאדה אם יתפרקו מנשקם, ישהו תקופה מסוימת במתקני מעצר של הרשות ויתחייבו שלא לשוב לטרור.
ההסכם, למרות שלמעשה מהווה חנינה לטרוריסטים, נחשב להצלחה גדולה בישראל, כמו גם ברשות הפלסטינית ובארצות הברית. לא רק מפני שהוציא עשרות פלסטינים ממעגל הטרור, אלא גם מפני שהפחית את רמת המתח וסייע למנגנוני הביטחון הפלסטיניים לאכוף את מרותם בתחום הביטחוני. בעקבות הצלחה זו ובעיקר לנוכח התסיסה שהחלה ברחוב הפלסטיני, על רקע גל ההתקוממויות בעולם הערבי, המליץ אלוף פיקוד מרכז בתחילת השנה הנוכחית לנתניהו, ברק ולגורמי ביטחון שונים
לראש הממשלה ולשר הביטחון היו – ויש עדיין - סיבות טובות להסכים לבקשת אבו-מאזן שזכתה לתמיכה מצה"ל. לישראל יש כעת אינטרס מדיני ברור להפגין רצון טוב כלפי הנשיא הפלסטיני. לא כל-כך מאהבת המנהיג הפלסטיני, אלא מחמת הצורך לשמר את תמיכת ארצות הברית והאירופים.
צה"ל לא הקשיב לשב"כ
כיום ממשלי ארצות הברית ומדינות אירופה מאשימים את ישראל בכך שאינה מתאמצת במיוחד לקדם את המשא ומתן עם הפלסטינים ואינה מסייעת להם להצדיק את התנגדותם להחלטה באו"ם שתכיר במדינה בגבולות 67'. לכן, העריכו בירושלים, כל מחווה כלפי אבו-מאזן תתקבל על-ידם בברכה. מלבד זאת, סירוב ישראלי לבקשה להשיב גופות היה מאפשר לנשיא הפלסטיני ואנשיו לטעון כי ישראל אטומה לבקשה הומניטרית ומבינה רק את שפת הסחיטה והכוח של ארגוני טרור החוטפים אזרחים וחיילים ישראלים. לפיכך החליטו נתניהו וברק בפברואר השנה לבדוק את סוגיית החזרת הגופות עם גורמי הביטחון והמודיעין הרלוונטיים, מתוך כוונה עקרונית להיענות לבקשה.
"השב"כ לא היה בתמונה" (צילום: אביהו שפירא)
בצה"ל התגובה החיובית הייתה חד משמעית. הרמטכ"ל גנץ, אלוף פיקוד מרכז מזרחי, ראש אמ"ן האלוף כוכבי ומתאם הפעולות בשטחים האלוף דנגוט המליצו להסכים לבקשה הפלסטינית משלוש סיבות: החזרת גופות כמחווה לפלסטינים תסייע מדינית לישראל בזירה הבינלאומית; תחזק את אבו-מאזן מול חמאס ותסייע להרגעת הרחוב הפלסטיני בגדה לקראת "אירועי ספטמבר".
אותם גורמים העריכו שהחזרת גופות מחבלים לא תקשיח את עמדות חמאס בנוגע לעסקת שליט. אולי אפילו להיפך. גם ראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין, המליץ להחזיר גופות מחבלים לרשות, אך סייג את המלצתו. הוא דרש שבמסגרת המחווה לא יוחזרו גופות של מחבלי חמאס וג'יהאד איסלאמי, מפני שארגונים אלה מונעים גישה של הצלב האדום לשליט, מונעים ממשפחתו של החייל מידע על גורלו ומצב בריאותו, ואינם מוכנים לגלות גמישות במשא ומתן על שחרורו.
בהתאם לכך, הורה נתניהו לפני ארבעה חדשים להתחיל במלאכת הרכבת רשימת הגופות שיוחזרו. ניהול מגעים אלה הופקד בידי אנשי מתאם הפעולות בשטחים וקצינים מפיקוד מרכז. את הפלסטינים ייצג השר לעניינים אזרחיים חוסיין א-שייח' ואנשי "האגודה למען החללים". השב"כ לא היה בתמונה. נכון לשעת כתיבת דברים אלה לא התבקש השב"כ לקחת חלק בהרכבת רשימת הגופות ואף לא נתן חוות דעת מקצועית על השמות שהוכנסו אליה, בינתיים.
אחרי כמה חודשים של דיונים סוכם שהשבת הגופות תתבצע כמחווה הומניטרית לרגל חג הרמדאן וגם הורכבה רשימה - לא סופית - של 84 גופות. שיקול מרכזי, אחד השיקולים שהופעלו בהרכבת הרשימה היה היכולת לקבוע בוודאות מסוימת את זהות הגופות שנכללו בה. דבר שיאפשר קבורה מחדש ללא עיכובים. לצדדים היה די ברור כי החזרת גופות לא מזוהות היא פתח לצרות שעדיף להימנע מהן. זו בעצם הסיבה העיקרית שבגללה רוב הגופות המיועדות להחזרה, 73 מתוך 84, הן של מחבלים שנהרגו באינתיפאדה האחרונה. מאחר שרוב הפיגועים באותה תקופה בוצעו על-ידי חמאס חלק ניכר מהגופות המיועדות להחזרה הן של אנשיו ומיעוטן של אנשי פתח וג'יהאד איסלאמי.
מה באמת קרה?
לטענת לשכת ראש הממשלה הרשימה הזו עדיין לא סופית וגם תהליך קבלת ההחלטות לגבי המהלך עדיין לא הסתיים. אלא שלפלסטינים, מסיבה לא ברורה, אצה הדרך והם שברו בטרם עת את מעטה החשאיות שעטף את ניהול המגעים. מכאן ואילך התגלגלו הדברים כמעט במהירות האור.
זירת הפיגוע בטרמפיאדה בצריפין (צילום ארכיון: יריב כץ)
אתמול בבוקר מסר גורם פלסטיני בכיר לכלי תקשורת פלסטיניים כי ישראל תחזיר לרשות 84 גופות, ביניהן כאלה של מחבלי חמאס וג'יהאד איסלאמי. זמן קצר לאחר מכן אישר השר חוסיין א-שייח' לסוכנות הידיעות הפלסטינית "מען" את נכונותו ואף נקב בשמות כמה מהמחבלים שגופותיהם יוחזרו. עברו עוד כמה שעות וגם דובר צה"ל פרסם הודעה שבה אישר כי ישראל מתכוונת, בהוראת נתניהו, לבצע מחווה של החזרת גופות. מקורות ישראליים גם אישרו כי ברשימת הגופות המוחזרות נכללים שמות מחבלים ומחבלות, רובם אנשי חמאס שביצעו פיגועים רצחניים במיוחד בתקופת האינתיפאדה השנייה.
כמעט מיד היינו עדים לפרץ של תגובות נזעמות ודרישות לביטול המהלך מצד בני משפחות החללים שנרצחו באותם פיגועים. אליהם הצטרפו פוליטיקאים ואישי ציבור שטענו כי העברת הגופות לפלסטינים שומטת מידי ישראל קלף-לחץ, העשוי
כשעתיים אחרי מהדורות החדשות פרסם שר הביטחון הודעה לפיה החליט להקפיא את המגעים על רשימת הגופות. בין השאר מפני שנכללים בה שמותיהם של האחים עאדל ועימאד עוודאללה, שני בכירי חמאס מחברון, שביצעו בשנות ה-90 מספר פיגועים קטלניים ואכזריים במיוחד. השניים נהרגו בפעולת צה"ל ב-98 ובג"ץ קיבל את עמדת המדינה, לפיה יש להימנע משחרור גופותיהם לידי משפחתם, כיוון שהדבר עלול לחבל במאמצים לשחרור החייל החטוף.
השאלה היא מה באמת קרה פה? האם היינו עדים, פעם נוספת, לתהליך קבלת החלטות לא מסודר ולא יסודי בצמרת המדינית-ביטחונית של ישראל, שכתוצאה ממנו התקבלה ההחלטה שהפלסטינים נתנו לה פרסום רשמי ראשון? או שמדובר בניסיון נמהר ופזיז של הרשות ובכיריה לסנדל את ישראל ולקצור נקודות יוקרה פוליטיות מההישג, עוד לפני שההסכם נסגר סופית ואושר על-ידי ישראל. כך לפחות טוענים בלשכתו של נתניהו ובסביבת ברק.
צריך לומר ביושר כי הודעת דובר צה"ל והודעת שר הביטחון מאמש, לפחות כפי שנוסחו, תומכות בעקיפין בגרסה הפלסטינית. לכן הן מחזקות את החשד שכבר התקבלה בירושלים החלטה שמקבליה נבהלו מהתגובה הנזעמת של דעת הקהל הישראלית ולכן הקפיאו אותה.
גורם בכיר בלשכת ראש הממשלה דוחה בתוקף סברה זו. הוא טוען, במידה רבה של אמינות, כי הפלסטינים חשפו, בטרם עת ובחוסר אחריות, תהליך רגיש שהיה קרוב לסיום, אך לא מוצה. לדבריו, אנשי פיקוד מרכז ומתאם הפעולות בשטחים שנשאו ונתנו עם הפלסטינים, אמורים היו להעביר את רשימת הגופות לעיון השב"כ והמועצה לביטחון לאומי.
רק אחרי שהייתה מתקבלת חוות דעתם של גורמים מקצועיים אלה, טוען הגורם בלשכת נתניהו, התכוונו שר הביטחון וראש הממשלה להביא את העניין כולו להחלטת הקבינט הביטחוני. בינתיים, הרשימה עדיין לא הועברה לשב"כ ולמועצה לביטחון לאומי וממילא לא אושרה סופית.
בכל מקרה, שרי הקבינט הם שיחליטו סופית על ביצוע ההחזרה ואת ההרכב הסופי של רשימת הגופות שיוחזרו. עד כאן גרסת משרד ראש הממשלה. סוגיית החזרת הגופות היא כעת עניין לדיון ציבורי נוקב בישראל. שר הביטחון כבר הורה להוציא מהרשימה הראשונית שמות של מחבלי חמאס אחדים ואת כל העזתים וקרוב לודאי שזה עדיין לא הסוף. ייתכן שלרשות הפלסטינית יתברר הפעם מה שבישראל יודעים מזמן: לא תמיד משתלם לרוץ לספר לחבר'ה. צריך לחשוב היטב על הפרטנר וגם על העיתוי.
לפנייה לכתב/ת 
_a.jpg)
