הוא שנא סיגריות, אני אהבתי להתגרות בו
'מירבבבבבבב' הוא היה צועק את שמי בבסיס, בעודי הולכת לי לאיטי, עם סיגריה ביד. כל כך אהבתי אותו, והוא מעולם לא ידע זאת. שנים אחרי השירות והפרידה, בעיקר הפיזית מאייל, התקשיתי להתגבר על העוצמה שחוויתי איתו. אהבה ראשונה
18:17
מדליקה סיגריה.
בתיכון, מתישהו בין כיתה י' לבין כיתה י"ב, יצאתי להרפתקה עם חברה. החלטנו שאנחנו צריכות להתנסות במה שרבים סביבנו ניסו ועשו. החלטנו שהגיע הזמן לנסות לעשן! היום, כאשר אני כותבת שורות אלו, אין לי צל של מושג מה עבר בראש של הילדה המפגרת ההיא, שהחליטה להתמקד בעשייה כל כך מזעזעת. הייתי ילדה טובה, בסך הכל, עדיין בתולה, אבל סיגריות נראו לי פסגת העולם.
בואו לדבר על עישון גם בפייסבוק שלנו
חברה שלי לקחה קופסת סיגריות מהוריה, התגנבנו החוצה, ישבנו באיזו פינה חשוכה אלוהים יודע איפה, עישנו את כל הקופסה נראה לי (לוקחות אויר, ושנייה אחר כך פולטות החוצה בגועל, מה שנקרא "בלי לקחת לריאות"), סיימנו את הקופסה, מיצינו את ההתנסות, ובזה הסתכם הניסיון שלי עם סיגריות.
פיצחתי את הסוד הנושא מכל – כל המעשנים למיניהם הם אנשים איכסה ופיכסה, ובאמת שאני לא מפסידה דבר מכך, אלא רק מרוויחה. הידד!
18:18
נשענת לאחור ומוצצת את העשן הבתולי של תחילת הסיגריה.
'מירבבבבבבבבבב!' אייל צרח אחריי בבסיס. רק לכתוב את המילים, את השם, את הזיכרון מעלים בי חיוך ענק על שפתיי ותחושת חמימות כזאת, לא ניתנת להסבר. לקראת סוף השירות שלי, המציאות החלה לטפוח על פניי בעוצמה.
הוא שנא סיגריות, אני אהבתי להתגרות בו. לקראת סוף השירות שלי, הניתוק היה יותר מאשר החיבור, כי גם ככה "מערכת היחסים" ההיא לקתה בכל כך הרבה חוסר, בעיקר חוסר בבגרות ובבשלות. באותה תקופה הגיעה חיילת חדשה לחדר שלנו והיא עישנה. החלטתי להתגרות באייל, ולצעוד לי ברחבי הבסיס עם סיגריה, מתוך ידיעה מוחלטת שאני יודעת היכן הוא נמצא ומה הוא רואה.
'מירבבבבבבב' הוא היה צועק את שמי בבסיס, בעודי הולכת לי לאיטי, עם סיגריה ביד. כל כך אהבתי אותו, והוא מעולם לא ידע זאת. שנים אחרי השירות והפרידה, בעיקר הפיזית מאייל, התקשיתי להתגבר על העוצמה שחוויתי איתו. אהבה ראשונה. כן, אני עדיין בתולה.
18:19
פולטת עשן סמיך ולבן.
אחרי הצבא, אני אפילו לא זוכרת אם זה היה מיד אחרי או קצת יותר, החלטתי לקחת עצמי בידיים ולפצוח בדיאטה (לא בפעם הראשונה שלי). הדיאטה הכי מוצלחת בקורות חיי. עצמות התחילו לקפוץ מתוך עורי. זו היתה תקופה עשירה מאוד באופציות. פעם ראשונה, ומאז אחרונה, בחיי שהייתי צריכה רק לבחור! אני בחרתי באפי.
הוא עישן מרלבורו לייט קצר, ואני אמנם בחרתי בו, אבל מעבר לכך הייתי שבויה שלו ושל קסמו. רציתי להתחבר אליו, שירגיש שאני והוא מתאימים כמו כפפה ליד. התחלתי לעשן, בגללו, בשבילו ובעיקר כי הייתי מפגרת.
18:20
מחייכת בהנאה בעודי מביטה בעשן העושה דרכו למעלה בחלל הסלון.
עם אפי זה נגמר מהר מאוד, אבל הסיגריות נשארו. ליאור חברו הטוב הציע לנחם אותי. הוא לא הצליח להבין למה אפי נפרד ממני, גם אני שאלתי את עצמי את אותה שאלה. כל מה שרציתי זה את אפי, וכל מה שליאור רצה זה אותי. התפשרנו באמצע, הוא קיבל אותי, אני קיבלתי את חבר של אפי. פשרה מוזרה. הסיגריות היו הזיכרון שלי ממנו, וכנראה שהטמעתי את הפעולה.
נפרדתי מהשלישייה המוזרה ההיא, אבל נותרתי עם הסיגריות
כאשר הפשרה המוזרה שלי צפה וקצת הקשתה עליי, נפרדתי מליאור, שהיה מדהים ומקסים, אבל רק חבר של אפי ולא אפי עצמו. דורון, החבר השלישי, הצלע השלישית, נכנס לתמונה. כן, גם הוא חבר של אפי ושל ליאור. הפעם, אמרתי עד כאן! אני לא גרסה מעפנה של בוורלי הילס 90210, שבה כולם עוברים את כולם. נפרדתי מהשלישייה המוזרה ההיא, אבל נותרתי עם הסיגריות.
18:21
לוקחת עוד שאכטה עמוקה ומחזיקה אותה ככל שאני יכולה.
את גולן הכרתי באילת, כשעבדתי במלון רויאל ביץ בשנת 1995-6, שנה/שנה וחצי אחרי הצבא. אין לי מושג מה מצאתי בו, אבל איכשהו האווירה באילת, כל החוויה המשוגעת הזאת של אחרי צבא, הוא הסתדר לי. גבוה, רזה כמו מקל סנוקר, מכוער בצורה הכי מקסימה שיש, שעיר כמו גור כלבים וסטלן מהתחת. אני נקרעת מצחוק עכשיו, כשאני מתארת אותו, אבל אז, זה נראה היה לי הדבר הכי נכון.
גולן לימד אותי למה צריך את הסיגריה שאחרי
אילת של אחרי הצבא, זה כמו וודסטוק. כולם אוהבים את כולם, אהבה חופשית, חסרת גבולות ומעצורים. את עם זה שעובד איתך, האורח במלון שלך, החבר שבא לבקר אותך, התייר, השכן, כל מה שבא, ברוך הבא. לא מדברת על סקס, למרות שכבר לא הייתי בתולה בשלב ההוא (מזל טוב לי!). אלא לצאת, לבלות, להכיר, להחליף "בני זוג" כמו גרביים.
גולן לימד אותי למה צריך את הסיגריה שאחרי. שנינו עישנו ותמיד אחרי כל פעולה בגזרה הצפונית או הדרומית, ולפעמים שתיהן בו זמנית, תלוי מהיכן מסתכלים, רצנו ישר לקופסת הסיגריות. אין על הסיגריה של אחרי, במיוחד עם גולן. שנים רבות לאחר מכן הבנתי, שהסיגריה של אחרי היתה החלק הכי טוב בסקס איתו. לא הבנתי את זה אז, הייתי ילדה, חסרת ניסיון אמיתי.
18:22
טופחת בקלות על הסיגריה והאפר נוחת במאפרה.
אלעד, אלעד, אלעד. הסיפור שאינו נגמר, ששמו אלעד. הגרסה הפרטית שלי לסרט "כשהארי פגש את סאלי",אני שיחקתי את סאלי, למי שתהה. כל השנים שנכנסנו ויצאנו אחד מחיי השנייה, הוא ידע שאני מעשנת, הביע סלידתו מהנושא, אך לא היה בעמדת מיקוח. בניסיון הראשון שלנו כזוג, בשנת 2000, הוא התנה זאת בהפסקת עישון מוחלטת ומיידית. כל כך רציתי לאנוס את הסרט על חיי, שהסכמתי במיידי, בלי לחשוב בכלל.
הדלקתי סיגריה במועדון, למרות הבטחתי להפסיק לעשן, וידעתי שזה נגמר. לסיגריה היה טעם "חמוץ-מתוק". לפעמים אני עוד חולמת על אלעד, על אף שהוא ואני זה מת מזה שנים רבות.
18:23
מועכת את הסיגריה טוב, טוב לפני, שנותנת לה להיפרד מאצבעותיי.
הכרתי את ר' שנה אחרי, כשאיבדתי את אבי, בשנת 2006. שנה של קיפאון מוחלט ותחושת אובדן שלא ידעה גבולות. בשנה ההיא, כל מה שעשיתי ורציתי היה להיות חי-מת. ר' גרם לי לרצות לחיות מחדש.
אחרי אלעד, החלטתי שאני לא מוכנה יותר לשקול הפסקת עישון בשביל אף אחד מלבד עצמי. אם אין לי את הרצון או הכוח לכך, ככל הנראה אני עוד לא מוכנה/רוצה להפסיק. ר' לא רק שהעיר אותי לחיים מחדש, הוא ניער אותי והראה לי מאיפה משתין הדג. באיזה אופן? בשבילו, בשבילי, בשבילנו, לא עישנתי לידו, איתו ובשעות המקדימות לכך.
כל פעם שנישק אותי ולא הצלחתי להעלים לחלוטין את זיכרון הטעם של הסיגריות, היה מעוות פניו ומביט בי בכאב. כל כך רוצה לנשק אותי כל הזמן, אבל כל כך נגעל מזה, היה אומר לי. אני רציתי ששפתיו יהיו דבוקות לשפתיי, מבחינתי להפוך זאת למקצוע ועיסוק במשרה מלאה.
סיגריה אחרונה הוצתה בשעה 18:17, וכובתה בשעה 18:23, אחריה הפסקתי לעשן.
מאחלת לעצמי שלא אזדקק יותר לסיגריה של אחרי, שמניסיוני האישי היא רק אגדה אורבנית עקומה לחלוטין. היא רק הוכיחה לי, שאם הייתי זקוקה לסיגריה, הווה אומר שמה שזה לא היה - זה לא היה סקס טוב ומספק.
הלכתי לעדכן את הכרטיס בהתאם.
הבלוג של מירב רזניק
לפנייה לכתב/ת 
