חדש: פונט לדיסלקטים
יש כמה דרכים להקל על חיים של הסובלים מדיסלקציה (אחת מהן היא לבטל את שיעורי ההיסטוריה בבית הספר) - והנה דרך אחת מעניינת: פשוט להחליף את הפונט
האות d היא היפוך מראה של האות b, ואם מסובבים אותן ב-180° מקבלים את התאומות p ו-q. הפיכת u נותנת n, והכפלתה נותנת את האות m. לדברי כריסטיאן בור (Christian Boer) מ"סטודיו סטודיו" ההולנדי, "אנשים עם דיסקלציה הופכים אותיות כמו במראה, מסובבים אותן ומבלבלים ביניהן. נוסף על כך, רוב הגופנים עוצבו מנקודת מבט אסתטית, והאותיות נראות דומות מאוד. אבל זה הופך את הטקסט לקשה לקריאה על ידי מישהו עם דיסלקציה". כדי לפתור את הבעיה הזאת הוא פיתח ב-2008 גופן בשם "Dyslexie", והכניס שינויים באותיות השונות כדי להבטיח שכל אות תיראה ייחודית, ויהיה קשה להחליפה בטעות באות אחרת. בין השינויים, המפורטים במלואם באתר: הרחבת בסיס האותיות, הרחבת הפתחים של החללים שבאותיות, הטיית אותיות ימינה והדגשת אותיות רישיות וסימני פיסוק.
לדברי בור, הגופן שפיתח משמש במספר בתי ספר, אוניברסיטאות, אצל מטפלים בהפרעות דיבור ובחינוך מיוחד. אפשר לרכוש אותו במודל של מנוי שנתי למוסדות חינוך, לחברות ולשימוש באתרי אינטרנט.
מסמך בפונט המדובר. אם אתם לא מצליחים לקרוא אתם לא דיסלקטים. זה פשוט בהולנדית
רנסקה דה לאו (Renske de Leeuw) בדק את היעילות של הגופן במסגרת עבודת התזה שלו למאסטר באוניברסיטת טוונטה ההולנדית, שהוגשה בדצמבר אשתקד (התזה ב-PDF). דה לאו ביקש מ-21 דיסלקטים ו-21 לא דיסלקטים לקרוא בקול טקסטים זהים, אחד של מילים והאחר של מילים מומצאות, שהודפסו בגופן אריאל ובגופן דיסלקציה. הבדיקה העלתה שהקריאה בגופן דיסלקציה הפחיתה טעויות מסוימות אך הגבירה אחרות, ובסך הכל לדיסלקטים היו פחות טעויות בקריאה עם גופן דיסלקציה מאשר עם גופן אריאל.
באינדיאנה לא כותבים מחובר
ועוד בחדשות הכתב: החל מהסתיו הקרוב, בתי הספר הציבוריים במדינת אינדיאנה שבארה"ב לא יחויבו עוד ללמד כתב מחובר (cursive), כך לפי מזכר שהוציא משרד החינוך המקומי. במקום זאת, יצטרכו התלמידים ללמוד הקלדה, כדי להכינם לעולם של פחות כתיבה בעט ובעפרון לטובת יותר הקלדה במחשבים, טאבלטים וסמארטפונים. לפי הדיווח באתר מגזין טיים, בתי הספר יוכלו להחליט בעצמם אם להמשיך ללמד כתב מחובר.
אינדיאנה ויתרה על הכתב המחובר במסגרת השתתפותה ב-CCSS (ראשי תיבות של Common Core State Standards Initiative), יוזמה לקביעת מסגרת לחינוך ילדים בארה"ב. היוזמה לא מחייבת לימוד כתב מחובר, אולם מתירה למדינות המשתתפות לבחור בכל זאת לחייב זאת. מתוך 41 המדינות המשתתפות, רק שתיים, מסצ'וסטס וקליפורניה, בחרו לעשות כן.
המתנגדים לוויתור על הכתב המחובר מזהירים שהילדים לא ירכשו כישורי מוטוריקה עדינה, יאבדו אמצעי להבעה יצירתית, יאמצו לעצמם חתימה שקל לזייף ולא יוכלו לקרוא מסמכים היסטוריים, ממכתבים מהארכיון המשפחתי ועד לחוקה האמריקאית, מסמך מכונן שנכתב ונחתם בכתב מחובר. וממילא, אמר ל"סלייט" סטיבן רוג'ר פישר, מומחה לכתב יד ומחבר הספר "היסטוריה של כתיבה", ילדים שלא לומדים כתב מחובר כותבים בסופו של דבר בכתב מחובר מאולתר, רק שהוא קשה לקריאה לאנשים אחרים. "כל עוד הכתיבה תישאר איתנו, יש לנו אחריות ללמד אותה", קובע מחבר הכתבה, בראיין פאלמר. "למעשה, כתב מחובר הוא קצת כמו סקס: צעירים הולכים לעשות את זה אם נרצה ואם לא. אנחנו רק צריכים להחליט אם אנחנו הולכים ללמד אותם איך לעשות זאת כראוי, או לתת להם לצעוד לשם ברגליים כושלות בעצמם".
