שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    האמת? יום החתונה שלי לא היה המאושר בחיי

    כמי שהתחתנה לא מזמן עם נסיך אמיתי, באתי להגיד לכם את האמת: זהו יום לא מושלם. הוא לא יכול להיות מושלם וגם לא צריך להיות מושלם. לפעמים זוגות עובדים על הפרוייקט חצי שנה ושוכחים שמדובר רק ביום אחד, בכמה שעות ספורות. יש זוגות שאפילו נפרדו בגלל תכנון חתונה נלהב מדי

    סוף סוף הנסיך על הסוס הלבן הגיע, ואיתו ההצעה המיוחלת. עכשיו מתחילים לתכנן את החתונה. כל החיים אומרים לנו שזה היום המאושר ביותר בחיינו, היום החשוב ביותר בימי חיינו, וצריך שהכל יהיה מושלם.

     

    בואו לדבר על יום החתונה גם בפייסבוק שלנו

     

    אז אחרי שמצאנו (בתקווה) את החתן המושלם ואת הכלה המושלמת, נשאר רק למצוא את השמלה המושלמת, המקום המושלם, התקליטן המושלם, המפות והמפיות המושלמות, צלם מושלם, המקום המושלם להצטלם, הנעליים המושלמות, חליפת חתן מושלמת, זר כלה מושלם, הינומה מושלמת, תסרוקת מושלמת, מעצב שיער מושלם, לק מושלם, איפור מושלם, מקווה מושלם, הזמנות מושלמות, קייטרינג מושלם, בר מושלם, תאורה מושלמת, שיר כניסה לחופה, שיר יציאה וסלואו מושלמים,אוטו חתן-כלה מושלם, עיצוב חופה מושלם וזהו? שכחתי משהו?

     

    יש זוגות ש"מתאבדים" על הפרוייקט של החתונה ושוכחים שהפרוייקט האמיתי הוא שלום בית, אהבה וזוגיות. לפעמים זוגות עובדים על הפרוייקט חצי שנה ושוכחים שמדובר רק ביום אחד, ולמעשה בכמה שעות ספורות. יש גם זוגות שאפילו נפרדו בגלל תכנון חתונה נלהב יתר על המידה.

     

    כיוון שהיום הזה עובר כל כך מהר, הוספת גימיקים כמו לימוזינות או שמלה שנייה ושלישית, זיקוקים, עוגת חתונה וכו' נראתה לבעלי ולי עניין ממש מיותר. במבט לאחור, ללא ספק צדקנו. בזבוז עוד כסף על דברים שלא שמים לב אליהם בכלל בחתונה משאיר חור יותר גדול בכיס ללא תמורה אמיתית, ובמקרה הזה זה נכון שכל המוסיף גורע. מה גם שכל החלטה כזו (יונים או זיקוקים, שמלה אחת או שתיים, גן או אולם...) גוררת עימה הרבה כאב ראש ולפעמים גם מריבות של חוסר הסכמה, וחבל.

     

    כמי שהתחתנה לא מזמן עם נסיך אמיתי, באתי להגיד לכם את האמת: זהו יום לא מושלם. הוא לא יכול להיות מושלם והוא גם לא צריך להיות מושלם. שלא תבינו לא נכון, אני מאושרת שהתחתנתי עם הנסיך והיה לי כיף. אבל זה לא היה היום הכי מאושר בחיי.

     

    מדובר ביום מלחיץ שנפתח בארבע-חמש שעות של ישיבה ללא תזוזה כדי שיוכלו לאפר ולעצב שיערך. אחר כך נסיעה בפקקים לשעתיים של צילומים בחום ובשמש או בקור כשחורף. דיגמון פוזות "טבעיות". האיפור מתחיל להעיק. השמלה כבדה ואצל חלק נכבד גם נפוחה ובלונית והרבה יותר כבדה.

     

    אחר כך שוב נסיעה בפקקים ולחץ להספיק להגיע בזמן לאולם ואולי גם לשתות משהו. אנשים מתחילים להגיע כולם רוצים לומר לכם שלום. לא הספקתם לומר שלום לכולם, ומנהל האירוע אומר להתכונן לחופה. הרבי מקשקש משהו - לא הקשבתי - נגמר בתוך חמש דקות. נשברה הכוס. לא נשכח את ירושלים, אמן. האורחים הולכים לאכול, רק שאף אחד לא ייחנק. אחר כך מתחילים לרקוד. ואז זה נגמר. נתראה בשמחות.

     

    כגודל הציפיה כך גודל האכזבה

    התברר לנו שגדלנו לתוך מיתוס על יום החתונה, וכגודל הציפיה כך גודל האכזבה. למזלנו אנחנו לא ציפינו להרבה, היינו מחוברים למציאות, ובסך הכל אני חושבת שהצלחנו במה שרצינו ויצאנו מרוצים. לא היו פדיחות, האורחים וההורים נהנו. התמונות יצאו מהממות (וזה מה שחשוב, כי המזכרת היחידה היא מהתמונות). ואם בתמונות רואים שהיה קרחנה, מלא צעירים וכלה מהממת אחת (גם החתן היה מהמם, כמובן), אז מה עוד אפשר לבקש.

     

    החיבור שלנו למציאות גרם לכך שבסך הכל תכננו ועשינו חתונה שפויה, בלי לחץ. כך שבחרתי שמלה (אחת) לאחר חיפוש קצר באינטרנט והמלצה של חברה, שהובילה אותי למעצב מדהים שתכנן את שמלת החלומות שלי (בלי שידע בכלל) בפחות ממחצית המחיר הממוצע של שמלה בשוק (עשרת אלפים שקלים).

     

    הלכנו לספקים שאנחנו מכירים, שנתנו לנו מחירי חברים. התחתנו בתוך יער וחשבנו שהמקום הכי יפה בטבעיות שלו, לכן לא הוספנו עיצוב באלפי שקלים ולא הפרחנו יונים ופרפרים.


    לעבור בשלום את היום המלחיץ (צילום: Shutterstock)

     

    היום שלנו התחיל רגוע, כשקמנו בסביבות תשע בבוקר בסבבה והלכנו ברגל לאכול ארוחת בוקר ליד הבית. חזרנו להתארגן בבית עם הנוחיות שאני רגילה אליה, לא הייתי צריכה להגיע לסלון כלות. כשיצאתי האיפור היה נראה מדהים וכך גם השיער. כשחזרנו מהחתונה האיפור כבר היה מרוח וגם מהשיער יצאו כמה שוונצים מיותרים. למזלי אני חושבת שהייתי מהממת ובתמונות אני נראית סבבה לגמרי, וזה מספיק טוב בשבילי. אך לא מושלם.

     

    השמלה שלי היתה מדהימה, הבחירה הכי טובה שלי, אחרי החתן. אבל דרכתי עליה, כי היתה קצת ארוכה מדי והייתי צריכה להחזיק אותה ביד אחת מה שהפריע לי ללכת באלגנטיות כאשר היד השנייה החזיקה את הזר כלה. לא מושלם.

     

    הנעליים שלי היו מדהימות, בדיוק כמו שרציתי. הן גם היו כל כך נוחות שרקדתי איתן כל הערב ולא החלפתי לכפכפים. אבל כשנגמרה המסיבה התחלתי להרגיש בשפשוף ובכאב קטן שלא הפסיק כמעט שבוע לאחר מכן. לא מושלם.

     

    הצטלמנו ליד הבית, במקום מיוחד שאנחנו אוהבים ולא חלקנו אותו עם עוד חמישה זוגות של חתן וכלה ולא נתקענו בפקקים. נסענו באוטו של החתן מהעבודה ולא שכרנו לימוזינה מפוארת, מיותרת. לא מושלם?

     

    בחרנו תקליטן מוכר שיש לו שם טוב, שגם עשה לנו מחיר של חברים. חשבתי שהוא קלט את הראש שלנו, אבל מסתבר שלא כל כך. אמנם היו ריקודים וצעירים, אבל לא הקרחנה שציפינו לה. חוץ מלבחור אחד אחד את השירים ולהעביר את הרשימה לתקליטן אני לא יודעת מה אפשר לעשות. אמנם הוא אמור לקלוט את הראש של הקהל, אבל מי מכיר את הקהל יותר טוב מהחתן והכלה? לא מושלם.

     

    הזר שלי היה יפה ומיוחד מאוד, אבל התפרק קצת והייתי צריכה לדאוג לתיקונו. לא מושלם.

     

    האוכל, לפי מה שכולם אומרים, היה מדהים, אך מובן שלא ממש אכלתי ממנו. לא מושלם.

     

    המקום היה מדהים, אבל גם שילמנו עליו מחיר יפה. למרות שיש מקומות שדורשים, כמובן, הרבה יותר. לא מושלם.

     

    איזה כיף שלא הרגנו את עצמנו בדרך

    אז זה לא היה יום מושלם, אבל איזה כיף שלא הרגנו את עצמנו בדרך? ההתפכחות מהמיתוס שיום החתונה הוא היום הכי מאושר בחיים שלך מביאה אותי לחשוב אם יש עוד דברים שמגיל אפס מתכנתים אותנו לחשוב שהם פסגת האושר והם לא. למשל, ילדים. "ילדים זה שמחה, זה ברכה. נו, התחתנתם? יופי. עכשיו, מה עם ילדים?"

     

    רק בזמן האחרון התחילו לדבר על כך שלשליש מהנשים יש סוג של דיכאון אחרי לידה. את חלקן הדיכאון לא יעזוב הרבה זמן. הגוף שנהרס. תאי המוח שבורחים, ושגם אם מצליחים לישון בין הבכי, להנקה, לחיתולים, השינה לעולם כבר לא תהיה אותו דבר. אם נדבר על זה, אולי נתמודד עם זה טוב יותר?

     

    אני חושבת שאם נדע את האמת אולי נעשה בחירות יותר טובות בחיים. האושר בא מבפנים. הוא לא תלוי בילדים ולא תלוי בחתונה. האושר הוא אצלך במוח. אין צורך לעשות צ'ק ליסט. יש לאהוב את מה שיש.

     

    ולסיום, רק המלצה אחת: אחרי החתונה, סעו לירח דבש, וכמה שיותר מהר. גם אם זה לא יהיה ירח הדבש המושלם שתיכננתם למלדיבים כי בעבודה לא נותנים לכם עכשיו חופש. שיחכו המלדיבים. מיד לאחר החתונה כדאי לנסוע לכמה ימים, אפילו לקפוץ לאילת (ושכולם יקפצו). צריך להירגע מכל הפרוייקט של החתונה, לנוח, להעניק ולקבל קצת זמן איכות זוגי לפני שמגיעים הילדים....

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים