תודה לאמא ולסטרן: פרמאר במכבי ת"א / טור

בתחילת הקיץ דייויד בלאט היה נחוש מאוד: "לא ניקח חלק בפסטיבל הזה. לא נביא שחקן NBA שיעזוב אחרי כמה חודשים. זו לא הגישה של מכבי ולא החזון שלי". במיוחד אחרי ההתקפלות של המאמן בנושא ההשתתפות בליגה האדריאטית, אפשר היה לצפות שהפעם הוא יצליח לעמוד על שלו. אז מה בכל זאת העביר את ג'ורדן פרמאר מדייויד סטרן לדייויד פדרמן?

• הצטרפו לעמוד של ynet ספורט בפייסבוק  
  

ראשית היה זה קומישנר הליגה הטובה בעולם בעצמו, שיצא ביום שני מפגישה עם נציגי ארגון השחקנים שלו בפנים נפולות. המרחק בין עמדות השחקנים לליגה גדול כרגע יותר מהמרחק בין ניו ג'רזי לתל אביב. אחרי שהסתיימה בתרועה שביתת הפוטבול המקבילה, היתה ציפייה שגם הצדדים בכדורסל יתקדמו לפתרון.

אבל תאוות הבצע של השחקנים ותרגילי החשבונאות של בעלי הקבוצות מייצרים כרגע דרך ללא מוצא, וזה משחרר את השחקנים ובעיקר את סוכניהם הדואגים לעמלה שלהם, להעז ולעבור ליבשת הישנה.

הדבר השני הוא הקשר היהודי-ישראלי. בניגוד לכמה מתאזרחים שמסתובבים פה, פרמאר הוא "יהודי אמיתי", בן לאם יהודייה, שאביו החורג עימו גדל מגיל צעיר בקליפורניה, הוא ישראלי מתל אביב. הוא עבר בגיל תיכון בישיבה תיכונית, ואפילו התנדב לשירותרום של חב"ד ב-2008, שם קלע 37 זריקות עונשין ב-90 שניות וגייס 66 אלף דולר. הוא משלנו.

ברמה הטכנית פרמאר ייחשב כישראלי בליגה ולא יתפוס עמדת זר, וזה מאוד מתאים למכבי, שמרגישה פגועה מהורדת מספר הזרים בליגה המקומית לארבעה בלבד. אבל מכבי רואה בו גם הגשמה של ערכים חשובים מעבר לכדורסל ופרויקט ייחודי, אולי לטווח ארוך. בלאט בהחלט יכול להביט בפרמאר ולראות בו קצת את עצמו, וזה משנה את התמונה לחלוטין.

ציפיות לחוד, ויוגב אוחיון לחוד

עדיין קיימים חששות. אי הוודאות לגבי סיום פתאומי של ההתקשרות עלול להעיב על ההכנות לעונה. כל ידיעה על התקדמות במשא ומתן על סיום השביתה עלול לערער את יציבות המערכת, להוציא את השחקן מריכוז, ולהכניס שיקולים לא מקצועיים להחלטות צוות האימון. אלה דברים שחייבים לסגור מראש ולייצר כמה שיותר בהירות לאורך הדרך ולמצבים השונים שהקבוצה עלולה להיקלע אליהם.

יוגב אוחיון. אלישי כדיר מספר 2? (צילום: עוז מועלם)

והשאלה הגדולה היא מהן הציפיות של מכבי ממי שהיה שחקן משלים ב-NBA? הכוכבים שיגיעו משם לאירופה יתבקשו לספק הצגות קליעה ויכולת פנומנלית כל לילה. דווקא כאן יש למה לצפות. בתיכון בו למד פרמאר הוא קלע פעם 54 נקודות במשחק אחד, והחזיק ממוצעים של 28 נקודות למשחק.

את אוניברסיטת UCLA האדירה הוא הוביל למשחק גמר המכללות והוביל את קבוצתו בקליעה. במקצוענים הוא מן הסתם הלך אחורה ושימש כחלק מהצוות המסייע בלייקרס, אבל יש לו שתי טבעות אליפות, ואת זה מאמנים כמו בלאט יודעים להעריך.

ג'רמי פארגו. הרכז הראשון של מכבי ת"א (צילום: אלי אלגרט)

יצפו ממנו במכבי לתת את התרומה שסיפק דורון פרקינס. קודם כל הגנה (מי ששמר על קובי בראיינט ארבע שנים באימונים כנראה יודע לשמור). ריכוז, חדירה, וכן, גם 20 נקודות לערב יתקבלו בברכה. אבל השילוב, הכימיה, והאווירה שתיווצר סביבו יהיו המפתח להצלחת הפרויקט. וגם למכירת כל המנויים, במיוחד כשסופו עושה קולות של ספסל לחודשיים הראשונים.

אבל האמת, ברגע ששמעתי על פרמאר חשבתי רק על יוגב אוחיון. מאוד דומה למה שקרה לאלישי כדיר לפני שנה עם ההודעה על חזרתו של ליאור אליהו. יוגב יתחיל את העונה מעמדת הרכז הרביעי, אחרי ג'רמי פארגו, ג'ון שאייר ופרמאר. נכון שאף אחד מהם לא רכז טבעי כמו אוחיון, אבל כולם אתלטים יותר וקלעים טובים יותר, וזה מה שמביא דקות ברמות האלה.

יוגב יתחיל להתפלל לסיום השביתה, אחרת הוא עלול אפילו לא לשחק באימונים. אבל זה לא צריך להעיב על ההעברה המלהיבה של הקיץ. יהיה סתיו חם בהיכל. עד החורף - אלוהים גדול.