שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: יאיר שגיא, ידיעות אחרונות
    לדרוש מהמצרים לתת לצה"ל להיכנס לסיני
    הפיגוע המשולב והמתוכנן היטב חשף את ההיערכות הבלתי מספקת בגבול ומחייב הפקת לקחים במישור הביטחוני והמדיני. רון בן ישי שואל את השאלות הקשות וטוען: אחרי שאפשרנו למצרים להכניס כוחות לסיני, עכשיו תורם להתגמש

    אסטרטגיית ההגנה מטרור של ישראל, ותפישת הפעלת הכוח של צה"ל בגבול מצרים, קרסו אתמול סופית. הן התבססו על ההנחה שזהו גבול של שלום, ומכאן שהאחריות על הביטחון משני עבריו מתחלקת באופן שווה. בישראל האמינו גם שמצרים, הקנאית לריבונותה בסיני, אחראית לספק לנו ביטחון מפני פיגועים והברחות משטחה - ולכן ישראל אינה רשאית לבצע סיכולים בסיני.

     

    מתקפת טרור בדרום - עדכונים שוטפים ב-ynet:

    קציני מילואים: "הזנחה קשה בגבול"

    הצלף האגדי של הימ"מ נהרג: "גידל את הלוחמים"

    אמו של החייל שנהרג: "עשה הכל למען הארץ"

      כיפת ברזל יירטה רקטות שנורו על אשקלון

     

    ההנחות הללו היו תקפות ואף הצדיקו את עצמן, פחות או יותר, למעט חריגים בודדים, במשך עשרות שנים. כך בנה צה"ל את תפישת הפעלת כוחותיו וההיערכות לאבטחת קו הגבול: "הגנה ניידת" בעיקרה, שיתרונה חיסכון בכוח ובמשאבים. גם כשזרם החודרים מסיני לישראל הלך וגבר, לא נרשם שינוי. רק לפני כשנה החליטה סוף-סוף הממשלה להקים גדר, שכנראה תיתן ביטחון משופר מפני חדירות ופיגועים - ולפי התכנון הקמתה תימשך עד 2013.

     

    אלא שבינתיים חלה תפנית דרמטית. לפני כמה חודשים, בעקבות הפלת מובארק, איבדו הממשל וכוחות הביטחון המצריים את השליטה בסיני. שבטי הבדואים המתפרנסים מהברחות ומתן חסות לפורעי חוק הפכו לאדוני השטח, שהפך ארץ מקלט וחממה לג'יהאד עולמי. מאות אסירים אנשי ארגונים סלפים פונדמנטליסטים שברחו מהכלא בזמן ההפיכה מצאו שם מקלט בטוח. אחרים ברחו לעזה. רבים מהם חברו לבדואים של סיני והקימו איתם קבוצות המכונות "השבאב האיסלאמי" הפועלות ברוח הג'יהאד העולמי.

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    חצי האי גם הפך אוטוסטרדה של העברת נשק וחומרי לחימה לעזה וממנה ועורף לוגיסטי לארגונים העזתיים ובראשם חמאס והג'יהאד האיסלאמי. גם הם יודעים שצה"ל לא יפר את הריבונות המצרית בסיני ולכן לא יפשוט עליהם וגם לא יפציץ אותם. לנוכח התפתחות זו הורה שר הביטחון לאחרונה להאיץ את בניית הגדר. עד סוף השנה ייבנו 100 ק"מ נוסף על 45 הקילומטרים הקיימים היום, ובשנה הבאה תסתיים הקמת כל 200 הק"מ המתוכננים. בכל מקרה - באזור הפיגוע אין גדר.

     

    "ההגנה הניידת" ומחירה

    מאז פברואר, הלכו והצטברו התרעות מודיעיניות על פיגועי טרור נגד ישראל העומדים לצאת מסיני, ונעשו תכופות יותר ויותר. הכתובת הייתה על הקיר אבל בישראל לא הוסקו המסקנות במלואן. הכוחות בגבול תוגברו אמנם מפעם לפעם בהתאם למידע המודיעיני אך משהתפוגגה ההתרעה הם נשלחו חזרה לזירות אחרות. תפישת "ההגנה הניידת" בכוחות דלילים נותרה בעינה בהמתנה להשלמת גדר המערכת.

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    ארגון "ועדות ההתנגדות העממית" הפועל מעזה ניצל היטב את הגבול הפרוץ. ארגון קיצוני זה מורכב מאנשים שהשתייכו בעבר לכמה ארגונים, בעיקר חמאס ופתח, אך פרשו מהם כי לא היו די לוחמניים בשבילם. הם חיפשו אקשן.

     

    מהר מאוד תפשו "הוועדות" את היוזמה בלחימה בישראל, ובין השאר השתתפו בחטיפת גלעד שליט. לפי כל הסימנים והמידע, גם היעד המרכזי של הפיגוע המשולב אתמול היה חטיפת חייל. הם גם התכוננו לפוצץ חגורות נפץ שלבשו על כוחות צה"ל וההצלה שיחושו לאזור. המתקפה המשולבת הוכנה היטב ובמשך זמן רב. את איסוף המודיעין ביצעו יותר מעשרה אנשים שיצאו מעזה במנהרות ציר פילדלפי, כשהם מצוידים במדים דומים למדי הצבא המצרי.

     

    פעולה בחסות הצבא המצרי

    המודיעין הישראלי הבחין בתכונה והתריע. המידע הצביע על כך שפיגוע של ועדות ההתנגדות העממית – ככל הנראה פיגוע חטיפה – עומד להתבצע באזור אילת בימים הקרובים. אך ההתרעה לא הייתה ממוקדת דיה. צה"ל תגבר את כוחותיו באזור ביחידות גולני. המשטרה שלחה כוחות ימ"מ ויס"מ לאילת, כנראה בהנחה שהפיגוע יתבצע בעיר או בקרבתה. אבל המחבלים הפתיעו. הם פעלו צפונה משם.

     

    השטח ההררי והפרוץ אפשר למחבלים לא רק להגיע בסתר לתוך ישראל, אלא גם להימלט במהירות לתוך סיני אחרי הביצוע. הם ידעו היטב שצה"ל יימנע מ"מרדף חם" אחריהם לתוך חצי האי כדי שלא לפגוע בריבונות המצרית.

     

     

    כוחות האוגדה לא מספיקים לחסום את הגבול הארוך (צילום: אליעד לוי) (צילום: אליעד לוי)
    כוחות האוגדה לא מספיקים לחסום את הגבול הארוך(צילום: אליעד לוי)

     

    ליתר ביטחון הם בחרו לצאת הישר מתוך עמדה צבאית מצרית הנמצאת ממש על הגבול, או מסמוך אליה. לא סביר שהחיילים המצרים לא הבחינו בהם, אך הם לא עשו דבר לעצור אותם או להתריע על בואם. מאוחר יותר הם אף ירו על כוחות צה"ל שהגיעו לאזור כנראה בכוונה לחפות על המחבלים שנשארו בחיים והמשיכו לנהל חילופי אש עם כוחות צה"ל. שיתוף הפעולה הזה עם המחבלים הוא תופעה שחייבים לתת לה מענה.

     

    על אף הסכם השלום, לתבוע הכנסת כוחות

    האזור שבו התרחש הפיגוע נמצא באחריות אוגדת אדום. הכוחות הלוחמים העומדים לרשותה מועטים מכדי לחסום גבול כה ארוך העובר בשטח הררי קשה. שיטות "ההגנה הניידת" גלויות ומוכרות היטב לבדואים בסיני. מה שסמוי מעיניהם הוא מערך איסוף המודיעין הטכנולוגי והאנושי.

     

    סביר להעריך שגם מערך זה אינו עתיר אמצעים ויכולות כמו דומיו בגבולות ברצועת עזה ובצפון. לכן לא הבחינו בהנחת המטענים. ברור לגמרי כי האמצעים הדלים והפריסה הדלילה אלה של הצבא אינם מסוגלים לסגור הרמטית את הגבול. אלפי הפליטים ומבקשי העבודה החודרים לישראל מאזור זה הם ההוכחה לכך.

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    עכשיו, כשברור לגמרי שהיערכות צה"ל בגבול אינה עונה על האיום מתחייבת הפקת לקחים. שר הביטחון הורה אתמול להאיץ עוד יותר את בניית הגדר. על אף המשמעות הכספית הכבדה, בלחץ האירועים הכיסים נפתחים לפתע. בנוסף, החליטה בשבוע שעבר השמינייה, בהמלצת ברק, לאפשר לכוחות מצריים נוספים להיכנס לסיני. זאת, אף שמדובר לכאורה בהפרת הסכם השלום האוסר כניסת כוחות מצריים גדולים לחצי האי.

     

    המבצע המצרי - יעיל, אבל למי?

    ואמנם, המצרים פתחו במבצע "נשר". אלא שמבצע זה נועד בראש ובראשונה לשרת את האינטרסים הכלכליים והשלטוניים שלהם ולכן הוא מתמקד בצפון סיני, שם עובר צינור הגז, ובאל עריש, מרכז השלטון המצרי בחצי האי. יש כבר הצלחה חלקית. בדואים ברחו לגוש ההררי הגבוה של מרכז סיני מתוך ידיעה ברורה ששם יתקשו הכוחות המצריים להילחם בהם. סביר להניח שמתוך הגוש הזה יצאו המפגעים למסע רכוב ובהמשך רגלי לזירת הפיגועים.

     

    ידוע שפעולות התקפיות מעניקות את ההגנה הטובה ביותר. לכן ראוי לשקול ברצינות לדרוש מהמצרים לאפשר לצה"ל להכניס מדי פעם כוחות למרכז סיני, באזור הסמוך לגבול, לצורך סיכולים ומרדפים חמים. לפחות עד שגדר המערכת תוצב למלוא אורכה. אנחנו אפשרנו להם להכניס כוחות, עכשיו תורם לגלות פתיחות.

    אם יסרבו, ייתכן שצריך יהיה לגייס לחץ אמריקני על המועצה הצבאית המצרית העליונה כדי שתקבל את הדרישה או תפעל בעצמה בנחישות ובעוצמה. ממש כפי שהיא עושה בצפון סיני.

     

    באשר לצד הישראלי, כלומר לצה"ל, עדיין נחוצות תשובות לפחות לשתי שאלות המתבקשות לנוכח אירועי אתמול:

    • לאור ההתרעה שהייתה, מדוע לא אסר צה"ל תנועת כלי רכב אזרחיים ללא ליווי צבאי על כבישי הגבול?
    • לנוכח האנרכיה בסיני והתהליך האיטי של הקמת הגדר המערכת, מדוע לא תוגבר מערך המודיעין והתצפיות בגבול, כולל טיסות מזל"ט ביום ובלילה? האם ייתכן שנתפסנו שוב לשאננות שעלתה ביוקר?

     

    לי אין כרגע תשובה מוסמכת על שאלות אלו. ייתכן מאוד שהתשובה עליהן גלומה בשאלות עצמן.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רכב שבו פגעו המחבלים. התרעה לא מספקת
    צילום: אריאל חרמוני, משרד הבטחון
    הפגנת תמיכה בצה"ל בסורוקה. יש שאלות קשות
    צילום: הרצל יוסף
    כביש 12. מדוע לא אובטחו כלי הרכב האזרחיים?
    צילום: יוסי בן
    האוטובוס הירוי. המחבלים בחרו אזור הררי
    צילום: יאיר שגיא, ידיעות אחרונות
    מומלצים