אין גברים כאלה
לא שרליז ת'רון שהתלבשה לבת מצווה, לא קיילי מינוג שהחביאה קומביניזון מתחת למעיל, לא אמה ווטסון שזרקה על עצמה מפה. דווקא גבר עשה למעצב(נ)ת נחת בטקס בחירת גבר השנה של GQ. היא את הבחירה שלה כבר עשתה
המעצב(נ)ת אוהבת גברים, ולכן כשהזמינו אותה לטקס בחירת גבר השנה של מגזין GQ (לא חשוב שבחרו שם גם נשים) היא מיד קפצה על המציאה, ארזה בגדים נאים ביותר וטסה לשטיח האדום מלאת הורמונים. בין חיפוש לאיתור בעלים לעתיד היתה המעצב(נ)ת חייבת לעצור מדי פעם במבט משתאה מול אסונות אופנה למיניהם.
טורים אחרונים של המעצב(נ)ת :
המייאשות
שרליז ת'רון, אישה יפה לכל הדעות ואף שחקנית חביבה, החליטה לוותר על שמלה ולבוא במכנסיים מתרחבים וגופיה קלילה. ראשית נחרדה המעצב(נ)ת מסוגיית הטישו ששב לו אט אט לנוף האופנתי. אולי בגלל החורף המתקרב, ואולי כי שוב למישהו משעמם והוא מוציא מהבוידעם אופנה שעוד לא הספיקה אפילו לצבור ריחות נפטלין. המכנסיים, שאולי נראים לא רע אם אתם מתכננים להפתיע באיזו בת מצווה או ברית, לא מתאימים לאירוע, לא מתאימים לגופיה ולא מתאימים נקודה. אם כבר, שחור זה הצבע ההולם, או - למכנסיים האלה - חולצה הדוקה יותר. אגב, אם הגופיה היתה שמלה, הכל היה נפלא.
גם רוסריו דוסון היפה החליטה לא להשקיע והגיעה בשמלה בהירה ונעליים די תואמות ולא מתאימות בגודל לכף הרגל. השמלה, שנראה כאילו תפרו אותה בתפירה מחופפת, נראית כמו לבוש שהמעצב(נ)ת היתה מאמצת לברביקיו עם השכנים או להליכה לסופר הגדול (למכולת זה קצת מוגזם), אבל בטח לא לטקס פרסים, מה שגם שהיא מקומטת נורא. גם השיער המגוהץ עד ליובש נראה זוועה. בקיצור, לא יום טוב של דוסון.
המאכזבות
לפגוש את קיילי מינוג היתה הפתעה לא פשוטה עבור המעצב(נ)ת משום שהיא מחבבת את הדרדסית החמודה, אבל כשראתה שהנ"ל עטופה במעיל פרווה (מילא שזה כולה ספטמבר), נשכחה כל האהבה והמעצב(נ)ת חשפה שיניים. ראשית, הצבע הירקרק שמזכיר לה את הבחילה שהיא חשה למראה בגדי פרווה למיניהם. הלאה: חגורת העור השחורה לא מתאימה בכלל למעיל ונראית כאילו במקרה נמצאה אי שם באיזו מגירה שכוחת אל. והנעליים? טוב, מה כבר אפשר לומר על נעלי עקרת בית עם פפיון מגוחך בדוגמת בד מנומרת? מישהו אמר פריס הילטון ולא קיבל?
מאוחר יותר, כשנעשה חם, והמעצב(נ)ת באמת קיבלה את הסעיף, היא פגשה שוב את מינוג, הפעם בלבוש שהחביאה מתחת למעיל. ובכן, לא ברור מה גרוע יותר - אם בתחילה מינוג התעטפה היטב במעיל שלא יראו לה כלום, בשמלת הקומביניזון/מחוך היא נראית כאילו היא שכחה ללבוש את השמלה האמיתית מעל למחטב, וגם אפקט הקרסים מלפנים לא נאה בכלל. טוב, אחרי הפרווה היא לא יכולה לצאת מנצחת.
לצערה של המעצב(נ)ת גם אמה ווטסון נכנסת לרשימת המאכזבות. אמנם פחות, אבל עדיין. בשמלת משבצות סקוטיות, ווטסון נראית חמדמדה, אבל להיראות כמו מפה של פיקניק זה לא משהו מושך בעיני המעצב(נ)ת, בטח לא כשאת מוסיפה מעיל אופנוענים קצר בדוגמת עור קרוקודיל (ואם זה עור אמיתי תורידי לך עוד נקודה). מישמש כזה לא עובד. הנעליים הקיפודיות היו יכולות להספיק ללא המעיל (למרות שהגיע הזמן שהסטייליסטים שלך יביאו לך נעליים שמתאימות למידה שלך ולא גדולות מדי). במחשבה שניה, היתה מספיקה חצאית מהבד המשובץ, שמעבר למפה מזכיר גם שמיכת סקאביאס דוקרת, יחד עם חולצה לבנה מוגזמת במלמלות (אפילו שהמעצב(נ)ת לא מתה על זה) והלוק היה נאה ביותר.
פינת הממתק
וכדי לגמור כמו שצריך, המעצב(נ)ת היתה חייבת לציין לשבח את ברדלי קופר, שבימים כתיקונם היא לא מתלהבת מהמנעד המשחקי של הילדון, אבל מי צריך שחקן כשיש עיניים כאלה וגוף כזה? קופר הגיח תחת פלאשים מנצנצים בטוקסידו מוקפד, עניבת פפיון מתוקה, חיוך מושלם - וזהו. מאותו רגע המעצב(נ)ת חשה הקלה והחליטה לעזוב את הזירה כדי שיהיו לה חלומות מתוקים. את מי זה מעניין מי זכה בגבר השנה? (לפרוטוקול: קופר חזר הביתה עם פרס).
(צילומים: MCT)
