שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הכי מטוקבקות
      אנחנו אוהבים את המינוס - ומפנקים את הבנק
      5 שנים לאחר שהוראות איסור החריגה ממסגרת האשראי נכנסו לתוקף, תושבי ישראל עדיין מתקשים להתנתק מהאוברדראפט שמגיע ל- 34 מיליארד שקל. המפקח על הבנקים לשעבר, יואב להמן: "אם הייתי מציע לך לרכוש אג"ח הכי בטוחה שמניבה בוודאות הפסד של 8% היית קונה? זה מה שאנשים עושים"

      אם היה מי שציפה שהוראות בנק ישראל בנושא איסור החריגה ממסגרת האשראי יעלימו את תופעת האוברדראפט מארצנו - הוא עשוי להתאכזב. על פי ההערכה, 50% מהישראלים נמצאים במינוס מתמיד והמציאות לא השתנתה מאוד במהלך חמש השנים מאז נכנסה ההוראה לתוקף. אמנם בשנתיים האחרונות ניכרת ירדה משמעותית בהיקף משיכות הייתר, אך נראה כי מוקדם מדי לקבוע אם מדובר במגמה.

       

      צורכים מזומנים: כמה תשלמו על הלוואה לחגים?

      "הבנקים מצפצפים על הוראת המפקח"

       

      נכון לחודש יולי האחרון, האוברדרפט הכולל של תושבי ישראל עמד על 34.5 מיליארד שקל ועם זאת, התקנות הצליחו להכניס את רוב האוברדראפט של הציבור לתוך מסגרת ברורה. כך, אם בסוף שנת 2004 עמד סכום החריגה מהמסגרת על 13 מיליארד שקל, הרי שנכון לחודש יולי השנה, הסכום הזה הצטמצם לקצת יותר מ-4 מיליארד שקל.

       

      לא נלחמנו במינוס

      הציבור ממשיך לשלם בהמוניו על ההלוואה היקרה הזו, ואולם בבנק ישראל טוענים כי לא היתה כוונה מוצהרת להילחם בתופעת האוברדראפט. "הבעיה היתה שהלקוח אף פעם לא ידע באמת כמה אשראי יש לו", אומר ל ynet יואב להמן, מי שהיה המפקח על הבנקים, החתום על ההוראה לאיסור החריגה. "למעשה הבנקים אפשרו ללקוחות להעמיק את משיכת הייתר ללא קווים ברורים. ההוראה בעצם אומרת לבנק וללקוח - אתם צריכים להגדיר מראש את המסגרת ואת התנאים.

       

      "זה לא היה תקין ולא היה הוגן מבחינת הלקוח, כי כל הלקוחות שבחריגה היו בחזקת חשודים כלקוחות בעייתיים. כאשר התחלף מנהל הבנק או אחראי האשראי, הרבה לקוחות קיבלו פתאום טלפון בדרישה לכסות את החריגה. היום המסגרת היא חלק מהתנאים וזה יכול לשמש גם כרטיס ביקור של הלקוח. במקום להיות בחזקת חשוד, זה מאפשר לך לצבור נקודות זכות ולהראות תעודת יושר כלכלית - אני מתנהל בצורה נכונה וטובה".

       

      החל משנת 2006, בעקבות ההוראה, בנו הבנקים מודל לפיו מחולקת מסגרת האשראי הכוללת של הלקוח ל-3 חלקים (מדרגות) לפי סכום ההלוואה, מהשקל הראשון ועד גבול המסגרת, כשלכל אחת מהן נקבעה ריבית שונה. ככלל, הריבית על האוברדראפט עשויה להגיע כיום ל-14% ויותר, בחישוב שנתי.

       

      להמן מדגיש כי חוסר הוודאות בנוגע להיקף האשראי לא פגע רק בלקוח אלא גם בניהול סיכוני האשראי של הבנקים. "זה גם לא היה תקין מבחינת ניהול בנקאי. הבנקים התנהלו מהיד לפה בלי תכנון. הם נגררו אחרי ההתנהלות של הלקוח ולא עשו בדיקה מושכלת מראש מה המסגרת הנכונה המתאימה גם מבחינת סיכונים. זה חייב את הבנקים להשתכלל בניהול סיכוני האשראי בתחום הקמעונאי וזה השתלב טוב במגמת ניהול סיכוני האשראי במסגרת באזל 2 (תקנות רגולטוריות בינלאומיות, הנוגעות לניהול סיכונים בגופים פיננסיים – א.ר)".

       

      התעוררות לכלכלת המשפחה

      למרות שלטענתו לא היתה כוונה מוצהרת להילחם בתופעת האוברדראפט, מודה להמן, המשמש כיו"ר חברת שכ"ל (שיפור כלכלי לצרכן) העוסקת בייעוץ בתחום הצרכנות הפיננסית ושיווק מוצרי ביטוח, כי היה רצון להכווין את הציבור לניהול נכון יותר של הכסף שלו.

       

      "המציאות הקודמת גרמה להתנהלות לא נכונה של משקי הבית. היום בהחלט הרבה יותר טוב מאשר בעבר. זה לא מקרי שמאז ועד היום פרח הנושא של התנהלות הצרכנית וניהול נכון של כלכלת המשפחה. גם הבנקים העמידו כלים לניהול מושכל יותר של כלכלת המשפחה.

       

      "להוראה היתה השפעה מאוד משמעותית על משק הבית הישראלי שיותר מודע להתנהלות הכלכלית שלו, אבל עדיין יש מה לעשות בעניין הזה והרבה. לכן אני בשכ"ל ממשיך לטפל בנושא הזה של לחסוך בהוצאות מיותרות מבלי לשנות את הצריכה. לבדוק, להתמקח ולהשוות מחירים".

       

      אוהבים לפנק את הבנק

      אולי המודעות עלתה, אבל תופעת האוברדראפט לא נעלמה, היא נשארה די יציבה, וגם היקף המסגרות לא קטן.

       

      להמן: "ברגע שעשו "הלבנה" של חלק מהחריגות לתוך מסגרות, אז ברור לחלוטין שהמסגרות גדלו. ובגלל שכל כך אסור להיכנס לחריגה אז עדיף ללקוחות להגדיר מסגרת יותר גדולה, אפילו אם הם לא ישתמשו בה".

       

      דבריו של להמן באים לידי ביטוי גם בנתוני בנק ישראל. בשנת החלת איסור החריגה גדלו מסגרות האשראי המאושרות ב-32% ליותר מ-72 מיליארד שקל.

       

      אז אתה מאמין שצריך להיפטר מהמינוס בכל מחיר?

       

      "כשלפעמים אתה בפלוס ולפעמים במינוס, לא כדאי לקחת הלוואה גדולה. זה בהחלט אשראי לגיטימי וסביר. אבל יש שמחזיקים במינוס גדול כרוני כשבמקביל יש להם חיסכון, או פיקדון, או ני"ע, או שהם יכולים לקחת הלוואה זולה והם עושים את זה מסיבות פסיכולוגיות - מפחד שישארו בלי חסכונות. מחיר האשראי במשיכת יתר, גם בתוך המסגרת, הוא מחיר גבוה מאוד יחסית לריביות על חסכונות ופקדונות. לכן גם היום זה לא נכון לצרוך את האשראי הזה.

       

      "קשה מאוד להסביר את זה לאנשים. אם הייתי מציע לך לרכוש אג"ח ממשלתית הכי בטוחה שמניבה לך בוודאות הפסד של 8% היית קונה? זה מה שאנשים עושים. יש כאלה שמפנקים את הבנק כל הזמן עם מינוס גדול. המינוס הוא אינדיקטור מאוד ברור של בעיה כלכלית שמתהווה במשק הבית, של אי התאמה בין ההכנסות להוצאות".

       

      חור בהשכלה: אין חינוך פיננסי

      לדברי להמן, הבעיה מתחילה עוד בגיל צעיר, בהעדר תשתית חינוכית בתחום הצרכנות הפיננסית. בראיון שקיים להמן בשנת 2005 לקראת כניסתה לתוקף של ההוראה, הוא סיפר: "הלכתי לבית הספר של הבן שלי להרצות על איסור החריגה בפני הכיתה שלו. כשאמרת שהבנק חי מאוברדראפט וההכנסה של כל השאר מצטמצמת בעקבות זאת, מי שהיתה הכי בהלם זו המורה. התלמידים לא כל כך מודעים, אבל המורה חיה עד אז במחשבה שזה ככה ושהאוברדראפט הוא סוג של השלמת הכנסה".

       

      גם היום אומר להמן, כי בתחום "לא נעשה הרבה. בצד הממסד יש בהחלט מודעות אבל קשה לומר שחבר'ה שיוצאים היום מהתיכון או מהאוניברסיטה, יודעים הרבה. הדבר הזה צריך לבוא מהינקות גם מהחינוך בבית הספר - איך מתנהלים בצורה שממקסמת את התועלת, שלא יקרו טעויות. עדיין יש לנו אוכלוסיות רחבות מאוד שבויות בתפיסות שניהול משק הבית הוא בלתי אפשרי ומסובך ולא ניתן לחיות מהמשכורת. זה פתח לפטליזם".

       

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      צילום: אלכס קולומויסקי
      יואב להמן.
      צילום: אלכס קולומויסקי
      הציבור ממשיך לשלם על הלוואה יקרה
      צילום: shutterstock
      מומלצים