שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    העידן שאחרי הנפט - איך האנושות תיראה?
    אנרגיה אינה משאב טבע, אלא גורם חברתי ואבן יסוד בעיצובה של החברה התעשייתית המודרנית. הכרה בכך עשויה להביא להבנה כי פתרון בעיית הזהב השחור אינו בחיפוש אחר תחליפים, אלא בשינוי עמוק של סדר העדיפויות. דעה

    ב-12 ביולי 2008 הגיע מחיר הנפט בשוק העולמי ל-147 דולר לחבית, שיא של כל הזמנים. כעבור כחודשיים, ב-15 בספטמבר אותה שנה, קרס בנק ההשקעות האמריקני ליהמן ברדרס, באירוע שציין את תחילתו של משבר כלכלי עולמי רחב היקף, שאנו מצויים עדיין בלבו.

     

    אין מדובר בצירוף מקרים. מאז ומעולם השפיעו מחירי הנפט על יציבות הכלכלה, ולעליות מחירים חדות נלוו סערות כלכליות. לאחר משברי הנפט הגדולים בשנים 1973 ו-1979 - אז נקבעו שיאי המחיר הקודמים - נקלעה הכלכלה העולמית למיתון עמוק ומתמשך ולסטגפלציה.

     

    האם אנו חווים משבר נפט נוסף? התשובה לכך היא ככל הנראה חיובית. בין השנים 2008-2003 עלה מחיר הנפט בהתמדה במאות אחוזים והוא נותר גבוה גם כיום. אולם, בעוד שמשברי הנפט של שנות ה-70 נגרמו לא מעט בשל אירועים גיאופוליטיים במזרח התיכון שיצרו תהודה ציבורית רבה, הרי שלמשבר הנוכחי אין ככל הנראה הקשרים מסוג זה ולכן מעטים מודעים לו כלל. מה אם כן הגורמים למשבר ומה צפויות להיות השלכותיו?

     

    קידוח נפט. המשבר בפתח (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    קידוח נפט. המשבר בפתח(צילום: AFP)

     

    ההיצע לא מדביק את הביקוש

    הצמיחה הכלכלית הניכרת בעשור החולף, בפרט במדינות מזרח אסיה, העלתה מאוד את הביקוש לנפט, כאשר ההיצע מתקשה להדביק אותו. תפוקת הנפט העולמית עומדת כיום על כ-89 מיליון חביות ליום, כאשר הביקוש לנפט צפוי להגיע במהלך שנת 2012 לכ-90 מיליון חביות ליום ואף מעבר לכך.  

     

    אולם, למרות תחינות ולחצים כבדים מצד ארה"ב והנשיא ברק אובמה עצמו, יצואניות הנפט הגדולות אינן מצליחות להגביר את התפוקה. הסיבה לכך היא מגבלה גיאולוגית שקיימת על יכולת תפוקת הנפט הגלובאלית, שככל הנראה הגיעה לשיאה.

     

    התפוקה בשדות הקיימים הולכת ופוחתת, כאשר במקביל עלות השאיבה נעשית יקרה יותר ויותר. מכיוון שאין די תגליות חדשות כדי לכסות על הפער הגדל בין ההיצע לביקוש, מחירי הנפט מזנקים.  

     

    אין משמעות הדבר כי אזל הנפט בכדור הארץ - עתודות הנפט המוכחות עדיין גדולות מאוד בהיקפן, אולם אין די היצע של נפט זמין וזול בכדי להזין את הכלכלה העולמית הצומחת והצמאה לדלק. משום כך ההשלכה המיידית של משבר הנפט היא משבר כלכלי עמוק ונרחב, אותו אנו חווים כיום.

     

    שוקת שבורה

    נפט הוא חומר גלם בסיסי בכל ענפי הייצור והביקוש לו קשיח - לא ניתן לייצר ולשנע כיום מוצר כלשהו ללא שימוש בנפט. מחירו הגואה מקשה על התעשיה והחברות במשק להמשיך ולצמוח לאורך זמן, ומביא לבסוף לקריסתן ולתגובת שרשרת לאורכה ולרוחבה של הכלכלה הגלובאלית. כך ניצבות כיום מרבית מדינות העולם המתועש בפני שוקת שבורה, כאשר הן חוות מיתון כלכלי ואבטלה גבוהה מחד, ואינפלציה של מחירי המוצרים במשק מאידך.

     

    שרי האוצר הנואשים, נגידי הבנקים והכלכלנים מנסים להשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותם כדי לבלום את המשבר המעמיק, אך ללא הועיל - מאחר שאין זה משבר מוניטארי אלא משבר הנוגע למשאבי כדור הארץ המוגבלים, המנוצלים עד לקצה גבול היכולת.

     

    אין לדעת עד כמה נרחבות ודרמטיות יהיו תוצאות משבר הנפט, אם כי אירועי השנה החולפת לבדה יכולים לשמש כאינדיקציה ראשונית לעתיד: התכווצות הכלכלות וירידה בהיקף הסחר העולמי, זינוק חד באבטלה, אינפלציה של מחירים, מהומות ותסיסה חברתית חריפה עד לערעור יסודות השלטון - אפילו במדינות מבוססות דוגמת בריטניה, ספרד וארה"ב, פשיטת רגל של מדינות ונפילת משטרים עד לכדי אנרכיה.

     

    אף כי ישראל הצליחה עד כה לחמוק באופן יחסי מפגעי המשבר, הרי שאנו עדיין משייטים על הטיטנאיק, כדברי שר האוצר יובל שטייניץ, אל מול קרחון ענק המתקרב במהירות.

     

    להבין את בסיס המשבר

    כיצד אם כן ניתן להתמודד עם משבר הנפט? ראשית יש כמובן להכיר בו. השיח השולט בקרב בכירי הכלכלה ומקבלי ההחלטות עדיין מעדיף להתעלם מהעובדות, בטענה כי יש עוד די והותר נפט לשימושם של דורות רבים בעתיד.

     

    שנית, יש להבין את בסיס המשבר. נפט אמנם מהווה רק 40% מסל הדלקים בעולם, אולם חלקו בתחום התחבורה הוא למעלה מ-95%. זאת משום שצי הרכב העולמי - המונה כיום למעלה מ-800 מיליון מכוניות נוסעים ורכבים מסחריים - וענפי התעופה והספנות, מתבססים על מנועי בעירה פנימית, שם אין לנפט תחליף.

     

    אמנם אנרגיה ממקורות מתחדשים דוגמת השמש והרוח - התופסת כיום מקום מרכזי בשיח האנרגיה העולמי ובמדיניות אותה נוקטות הממשלות - אינה יכולה להחליף את הנפט, מאחר שאין מדובר בדלק נוזלי אלא במקור להפקת חשמל. עם זאת, תסריט עתידי בו צי של רכבים חשמליים המוזנים בחשמל ממקורות מתחדשים מחליף את צי הרכב הקיים, מבוסס הנפט, הוא בהחלט אפשרי.

     

    אולם למרות ההשקעה האדירה וההתקדמות הטכנולוגית בשנים האחרונות, כמות האנרגיה המופקת בעולם ממקורות אלו היא עדיין זניחה, ונראה כי פתרון זה אינו בר-יישום בהיקף משמעותי בשנים הקרובות.

     

    במקביל, תהליכים כימיים שונים מאפשרים להפיק תחליף דלק נוזלי סינתטי מפחם או מגז טבעי. עם זאת, מדובר בתהליכים מזהמים ביותר וכמות האנרגיה המתקבלת בהם קטנה מהאנרגיה אותה יש להשקיע. לפיכך אין לצפות כי הדלק הסיניטתי יתפוס מקום משמעותי במשק האנרגיה העולמי.

     

    העידן שאחרי הנפט

    במאה וחמישים השנים האחרונות - פרק זמן קצר ביותר במונחים היסטוריים - שינה הנפט מן היסוד את פניה של האנושות, והיא כמובן התמכרה לו. מאחר שלנפט לכשעצמו אין תחליף, תאלץ הכלכלה העולמית לעבור תהליך גמילה חד וכואב, שיבוא לידי ביטוי בשינוי באורח החיים ובאיכותם.

     

    כשם שלא ניתן היה לחזות את עומק השפעתו של הנפט על החברה האנושית כשהחל השימוש בו, קשה לדעת כיצד תסתגל החברה המודרנית לחיים עם היצע הולך ופוחת של נפט. כנראה שהאדם לא יחזור לגור במערות, אולם אין ספק שיחולו שינויים מרחיקי לכת במבנה מערכות השלטון והכלכלה במדינות העולם. את תחילתם ניתן לראות כבר היום - השינויים החברתיים מרחיקי הלכת באירופה ובישראל, המהפכות בעולם הערבי ותהליכי הכלכלה העוברים על מדינות אירופה.

     

    לאחר עידן של שפע חסר תקדים ממנו נהנתה האנושות, אנו נמצאים בתקופת המעבר לעידן שאחרי הנפט. את משבר הנפט לא ניתן למנוע, אולם ההכרה כי אנרגיה אינה רק חומר גלם אלא גורם חברתי כאבן יסוד בעיצובה של החברה התעשייתית המודרנית, עשויה להביא להבנה כי הפתרון למשבר אינו בחיפוש אחר תחליפים לנפט, אלא בשינוי חברתי וסביבתי עמוק ויסודי .

     

    שינוי שכזה כולל מעבר לחשיבה ולאורח חיים מקיים המצמצם את הפגיעה בסביבה, כמו שימוש בחיטה מתוצרת עצמית ולא ייבוא מחו"ל, ובכך לחסוך את התובלה ובזבוז המשאבים. הוא כולל גם אורח חיים פחות תעשייתי ויותר מקומי, תוך יצירת מערכת כלכלית מקומית שתחליף את כלכלת הגלובליזציה ותרבות הצריכה והצמיחה.

     

    נועם סגל הוא חבר הפורום הישראלי לאנרגיה. סגל ישתתף בפאנל בנושא משבר הנפט בכנס ירושלים לסביבה וטבע של החברה להגנת הטבע, שיוקדש לנושא משק האנרגיה בישראל. הכנס יתקיים ביום ב', 7 בנובמבר, בבנייני האומה בירושלים, בשיתוף משרד התשתיות הלאומיות והמשרד להגנת הסביבה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים