ג'וש הארטנט: "לפעמים סתם כיף להרביץ בסרט"
איך הגיע ג'וש הארטנט לסרט "בונראקו" של גיא משה? משהו בחזונו של הבמאי הישראלי הצית לו את הדמיון והאגרופים, איתם הלך עד הסוף בסרט החדש והאפל. "משה רצה לעשות משהו מיוחד ושונה, ואני פתוח במיוחד ליוצרי אינדי". ראיון
מאחורי השחקן ג'וש הארטנט יש לא מעט פרויקטים משותפים עם מיטב הבמאים והשחקנים שיש לקולנוע העולמי להציע. ב-2001 פרץ עם הופעות ב"פרל הארבור" של מייקל ביי ו"בלאק הוק דאון" של רידלי סקוט, כיכב לצד האריסון פורד בקומדיית הפשע "רצח בהוליווד" (2003) ולצד ברוס וויליס ב"להרוג את המזל" (2006). הוא כיכב לצד סקרלט ג'והנסון בסרט הפילם נואר "דליה השחורה" לשל בראין דה פלמה (2007) ובאחד נוסף "I Come With The Rain" בבימויו של טראן אן האנג.
אז מה מביא כוכב הוליוודי מוערך ורב מעללים כמו הארטנט בן ה-33 להרפתקה קולנועית הזויה של במאי ישראלי צעיר ולא מוכר כל כך בשם גיא משה? ובכן, על פי הארטנט, הסיבה שהוא התגייס לפרויקט השאפתני של משה "בונראקו" נבע מההתרשמות החיובית שלו מהבמאי, וכן מהחזון יוצא הדופן שהציג בפניו.
"הקשר עם גיא נוצר בתיווך הסוכנות שלי, והוא ביקש שניפגש באופן אישי בלי שאקרא את התסריט לפני", מספר הארטנט בראיון ל-ynet, "קבענו שניפגש לכוס קפה, אבל מאוד אהבתי את האנרגיות שלו וכוס קפה אחת הפכה לחמש כוסות. הוא הציג בפני על המחשב כל מני מצגות גרפיות שמציגות את המרחב הוויזואלי שהיה בכוונתו ליצור בסרט, ואני התרשמתי מאוד. זה סיקרן אותי. היה נראה לי שהוא רוצה לעשות משהו מאוד מיוחד ושונה ואני פתוח במיוחד ליוצרי אינדי".
המציאות ממנו והלאה
הסיבה שמשה העדיף שהארטנט, שמגלם בסרט את הגיבור הראשי (The Drifter), לא יקרא את התסריט לפני הפגישה, נובעת ככל הנראה מהמורכבות הוויזואלית של הסרט, שלוקחת חלק חשוב כל כך בסיפור. העלילה מלווה סיפורו של זר מסתורי (הארטנט) בעיר אפלה בעולם מוכר-לא מוכר, ומסע הנקם שלו בברנש רצחני (רון פרלמן) שמטיל אימה על תושבי העיר באמצעות ארגון הלוחמים המקצועיים שלו.
בסרט, בו מככבים לצד הארטנט גם וודי הארלסון, דמי מור, קוויין מקיד, גאקט וסולן פיית' נו מור לשעבר, מייק פאטון (בקולו, כמספר), משתלבים באווירה האפלולית שיצר משה בשילוב גרפיקה ממוחשבת, מסך ירוק וסטים אמיתיים. הסרט מאמץ מוטיבים של ז'אנרים שונים ממערבונים לסרטי פילם נואר - והכל מעורבב דרך שכבות שונות של מציאות.
"בהתחלה לא האמנתי שגיא יצליח להשלים את הפרויקט המטורף הזה בתקציב הצנוע שלו (כ-25 מיליון דולר), אבל אני יכול להגיד שהתוצאה הסופית נראית כמו שדמיינתי אותה", אומר הארטנט, ומוסיף כי היה מודע לאווירה של הסרט והתפתחות העלילה למרות תהליך היצירה המורכב של הסרט (שערך כארבע וחצי שנים). "כשחקן תודרכתי מראש, ובצילומים היו לנו סטים אמיתיים. זה שצולמנו על רקע מסך ירוק לא הפריע. זה הרגיש קצת כמו תיאטרון. לא היתה לי בעיה".
אבל בניגוד לסרטים כמו "פרל הארבור" ו"בלאק הוק דאון", שמבוססים על המציאות, היית צריך לדמיין סביבה בדיונית ב"בונראקו"?
"ובכן, כשחקן אתה צריך לדעת לסמוך על הדמיון שלך, זה חלק מהעבודה. אתה צריך לדעת לדחוק את עצמך רחוק ככל האפשר. שיחקתי בסרטים היסטוריים והשלמתי גם צילומים של סרט חדש בו אני מגלם דמות מהמאה ה-18 ("Singularity" בבימויו של רולנד ג'ופה), מצד שני שיחקתי בלא מעט סרטים מז'אנרים אחרים, בעיקר פילם נואר, אבל גם בקומדיות. אני מנסה לאתגר את עצמי ולא להישאר בסביבה הטבעית והנוחה לי. ב'בונראקו' זה התאפשר לי".
הדמות אותה מגלם הארטנט ב"בונראקו" מבוססת על ארכיטיפ הגיבור המסתורי שמגיע העירה כדי לנקום בנבל על אובדן אישי ובסופו של דבר נחלץ לטובת הכלל. הסרט מעוצב כמעין תיאטרון בובות קולנועי, כשהז'אנר על הכתבותיו, הוא המושך בחוטים. "The Drifter" נטול השם, נוהג אף הוא, על פי הכתבות אלה, כבובה ולה אופי שטוח ומחוות חוזרות ונשנות, עליהן נדרש הארטנט להקפיד בסרט, שקרוי על שם תיאטרון בובות יפני.
"לכל תפקיד יש את האתגרים שלו", אומר הארטנט. "זה נכון שבניגוד לתפקידי אופי, היה לי פחות מקום להתעמק בפסיכולוגיה של הדמות ובקשר שלה עם הסביבה ומשפחתה, אבל גם לגלם את הדמות שלי ב'בונראקו' היה אתגר. הייתי צריך לשמור על מבנה התנהגותי קבוע וזה בא לידי ביטוי בעיקר בתנועות שלי ובכוריאוגרפיה של הקרבות. בסרט היתה לי הזדמנות להשתחרר ולפזר אגרופים הרבה יותר מבסרטים קודמים. לפעמים זה סתם כיף להרביץ ולהיות פיזי".
זכרונותיי מעיר החטאים
האלימות הבוטה של המשתתפים בסט, שנעשית מתוך קריצה מבודחת, וכן העולם האפל, המסתורי והפלסטי בו העלילה מתרחשת, העלו השוואות ליצירותיהם של קוונטין טרנטינו ורוברט רודריגז. אפשר לזהות ב"בונראקו" מוטיבים דומים לאלו שהופיעו ב"עיר החטאים" ("Sin City") של רודריגז מ-2005, בו נטל חלק הארטנט. היה זה שיתוף הפעולה השני של הארטנט עם רודריגז, שליהק אותו גם ל"סיוט בחדר המורים" מ-1998 - מסרטיו הראשונים של השחקן.
"גיא ורוברט רודריגז הם שני במאים שונים לגמרי", מסביר הארטנט,
"למרות שאני יכול להבין מאיפה באות ההשוואות, גיא מביא את החזון שלו, שהוא שונה לחלוטין מזה של רודריגז. הם גם עובדים שונה לגמרי ואני חושב שהמקום ש'עיר החטאים' הגיע ממנו שונה מהמקום שהביא את גיא ליצור את 'בונראקו'. אני בכל אופן נהניתי לעבוד עם שניהם".
עם רודריגז וגם עם פול מקגוויגן ("Wicker Park" ו"להרוג את המזל") שיתפת פעולה בשני סרטים. אפשר לצפות לשיתוף פעולה נוסף עם גיא משה?
"גיא ואני חברים טובים, ואני אשמח לפגוש בו בעתיד בפרויקטים נוספים. הוא הולך בכיוונים שונים עכשיו, ואני מצדי ממתין לפרויקטים מתאימים עבורי. מי יודע, אולי דרכנו ייפגשו שוב".
אולי אפילו בישראל?
"הייתי שמח מאוד להגיע לישראל, שמעתי עליה הרבה מגיא, ולמעשה הייתי אמור להגיע לשם לטובת צילומי סרט. זה לא הסתדר, אבל אני מקווה שתהיה לי הזדמנות בעתיד הקרוב".
