בית קברות למאמנים: על פיטוריו של מוטי איוניר

"ההשקעה שלי היא לא לטווח קצר, אני לא משנה את ההערכה להשקעה בכל שבוע". הדובר: מיץ' גולדהאר. הזמן: 26.11.11. צודק הקנדי באלף אחוז, שבעה ימים זה בטח לא זמן לתת הערכה לנכס. אבל עשרה? זה כבר סיפור אחר לגמרי.

עוד ב-ynet ספורט:

• מוטי איוניר פוטר ממכבי ת"א
• גוטמן, שום או פרננדז - מי צריך להחליפו?
• בשעה טובה: לנגפורד הגיע להיכל. צפו בניצחון מכבי
  

האריס מדוניאנין אולי הטיח במוטי איוניר האשמות של "ליצן" מול הפועל חיפה, אבל הבדיחה האמיתית כאן היא גולדהאר. "הדרך חשובה, התוצאות עוד יגיעו", חזר על עצמו כמו תקליט שחוק.

אפשר להבין את הכעס של הבוס הגדול, כשראה כיצד המאמן שלו לא מצליח להוציא אפילו 50 אחוז מכל הכוכבים עליהם שילם מיליונים. עם ברק יצחקי, אלירן עטר, גל אלברמן ומדוניאנין, אחד אחר השני נכשל איוניר בניסיון לייצב מערכת יחסים בריאה של מאמן ושחקן מוביל. אבל איך יכול היה?

המערכת הניהולית במכבי כל כך עקומה, עד שלמוטי נשבר הגב, תרתי משמע. עם שני בוסים שלא נמצאים כאן, כאלה שמנהלים מועדון דרך הסקייפ ולא באמת יודעים להוביל קבוצת כדורגל, נאלץ איוניר לתפקד כמאמן, אמא ואבא של כל המערכת החולה הזו.

מר גולדהאר, אתה בטוח שבאמת בא לך על מכבי ת"א?(צילום: אורן אהרוני)

הטעות של מיץ' לא הייתה בפיטורים אמש, היא נעשתה לפני קצת פחות משנה, עת אזר אומץ להדיח את אבי נמני. במקום לבחור בצורה מקצועית במאמן עם ניסיון

 בקבוצות גדולות (רוני לוי), נכנע הבוס למחשבה כי קלישאות יספקו את אוהד הכדורגל המצוי. שימו לו קצת "מכביסט", תפלפלו עם "רוח לחימה" ו-"הצערת הקבוצה" והוא כבר יאכל את זה בלי מלח. אתמול גולדהאר הקיא את הדייסה שהוא בישל.

אך אם יש מסקנה אחת שיוצאת מכל הסצנה זו, היא תחושת המיאוס מהמועדון הזה. בקרב אוהדיו, מוקיריו או שונאיו. מיאוס שעלה לרמה של בלתי נסבל. מבית קברות לחלוצים, הפכה מכבי לבית קברות למאמנים. תשאלו את אבי נמני, ניר קלינגר או רן בן שמעון, עם איזו שריטה הם יצאו מקריית שלום. גם פסיכולוגים לא בטוח יעזרו כאן.

אל תתפלאו אם תמצאו במדור הדרושים של היום, הודעה גדולה, צבועה בצהוב כחול ובה רשום: "מועדון ענק, בעל מסורת וקהל האוהדים הכי גדול בארץ, מחפש מאמן. עדיפות לפראיירים".