לשווק את הזקנים של החבובות לילדים של היום
הקאמבק של "החבובות" למסך הגדול עמד בפני אתגר משמעותי: כיצד לשמור על הנוסטלגיה עבור ההורים, ובמקביל לכבוש את הצופים שלא ידעו את קרמיט? הבעיה הזו עמדה במרכזו של הקמפיין האינטרנטי הפארודי שקדם לסרט
האם אתם יודעים מי אלה בלה סוואן, אדוארד קאלן וג'ייקוב בלאק? ומה לגבי פיל וויניק, סטוארט פרייס, אלן גארנר ומיסטר צ'ו - מצלצל מוכר? ומה עם מאמבל הפינגווין? (רמז: הוא לא חבר בחבובות). אם לא, סביר להניח שלא נולדתם בעשרים השנים האחרונות וכנראה אין לכם ילדים, או שאינכם לוקחים אותם לקולנוע. לא בטוח שיש בכך משהו רע, אבל זאת הסיבה שאינכם מעודכנים בכל הנוגע ל"דמדומים", "בדרך לחתונה עוצרים בווגאס (או בנגקוק)", או "תזיזו ת'רגליים".
אם חשבתם שלכם יש בעיה, מה תגידו על האנשים באולפני דיסני, שמגישים לכם מחדש את סרט "החבובות"? הם נדרשו לגשר בין שני דורות של צופים פוטנציאליים: אלו הוותיקים, שכילדים גדלו מול החבורה הטלוויזיונית של ג'ים הנסון והתבגרו מאז, ואלו הצעירים - הדור שלא ידע את קרמיט. הילדים של היום, שנוהרים בהמוניהם ל"הארי פוטר" ו"דמדומים". באופן אבסורדי, הם אלו שמהווים גם את קהל היעד העיקרי של "החבובות".
למעשה, "החבובות" הוא סרט ילדים עם קריצה, שמיועד לנו המבוגרים חפצי הנוסטלגיה. זהו סרט שיכול לחבר אותנו מחדש לזיכרונות הילדות, כשצפינו באדיבות הערוץ הראשון והיחיד למעשה במופע הטלוויזיוני השבועי של להקת הבובות, הסלבריטאי התורן שהתארח אצלן והכאוס המוחלט ששרר על הסט. אבל האם קרמיט, מיס פיגי והחברים יכולים להתחבר גם לילדים של היום, אלו שאינם נושאים איתם מטען נוסטלגי ורגשי כלפי הדמויות הללו? זה היה האתגר של אנשי דיסני.
כדי להרחיב את קהל היעד של הסרט (שבכל זאת עלה כ-45 מיליון דולר), הוגדר "החבובות" כסרט לכל המשפחה ולא כזה המיועד לילדים - וקודם ככזה באמצעי התקשורת. הסרט, בבימויו של ג'יימס בובין ובכיכובם של ג'ייסון סיגל (שגם כתב) ואיימי אדמס, סומן כאירוע קולנועי של ממש - כזה המבשר על הקאמבק של החבובות אל התודעה הציבורית.
כדי להגביר את הרלוונטיות של החבובות לימינו אנו, נוצר גיבור חדש, חבוב בשם וולטר, וגויסו לצידו גם שלל סלבס לתפקידי אורח קטנטנים: ג'ק בלאק, וופי גולדברג, סלינה גומז, שרה סילברמן, ריקי ג'רווייס, אמילי בלאנט, ג'יימס קארוויל, דייב גרוהל ועוד. ובכל זאת, החבובות נשארו במרכז הבמה - הן הסיבה שלשמה התכנסנו שוב - שלושים שנה אחרי ירידת "The Muppets Show" מהמסך הקטן. אבל מה זה? מדובר בבובות. בלי גרפיקה ממוחשבת, בלי תלת ממד. איך מוכרים את זה לילדים?
איזו נוסטלגיה: שיר הפתיחה של "The Muppets Show" מ-1981
האמצעי המשמעותי שבא לרשות מנהלי הקמפיין היה האינטרנט - מדיום שהיה עדיין בחיתוליו ב-1999, עת יצא הסרט הקודם של החבובות, "החבובות בחלל". הדרך לגשר בין נוסטלגיית העבר לבין הזירה העכשווית הגיעה בדמות מתקפה ויראלית ברשת. מגיפת יוטיוב של ממש, שהטמיעה בצעירים רסיסי זיכרון מהחבובות, שכלל לא היו בראשם, אבל איכשהו השתרבבו לפייסבוק שלהם.
פייסבוק אנימל. תעשו לו לייק
קמפיינים ויראליים אינם דבר חדש בכל הנוגע לסרטים, אולם החידוש הגדול היה הקישור היצירתי של החבובות לתכנים עכשוויים ומעודכנים. מלבד הטריקים הרגילים של דיסני, כמו ליהוקו קרמיט כשדר אורח בפרמיירה של "שודדי הקריביים 4" (מבית דיסני כמובן) במאי האחרון, הם פנו ליוזמה חדשה ודי פרובוקטיבית: הפקת טריילרים המתכתבים באופן ישיר עם שוברי קופות עכשוויים, ואפילו מלגלגים עליהם.
ויראלי כמו חבובות רוח
זה התחיל עם טריילר מפוברק שיצא ב-23 במאי ובו מקבלים את קדמת הבמה סיגל ואדמס בקומדיה הרומנטית "Green With Envy" ("ירוקים מקנאה"). אחרי 50 שניות של פלרטוטים עם הז'אנר על כל מאפייניו המתקתקים, מבצבצים פתאום החבובות ונחשפים פני הכוכבים האמיתיים של הסרט - קרמיט, מיס פיגי והאחרים. לא, בדיסני לא החביאו אותם, אבל גם לא רצו להאכיל אתכם עם כפית סוכר. הם רצו לבלבל, להסוות ולטפטף את הדבש במפתיע.
הטריילר "Green With Envy". קומדיה רומטית? לא באמת
מי שלא כל כך הבין את הבדיחה האינטר-טקסטואלית בטריילר הראשון, לא ממש קיבל תשובות ברורות בטיזר השני, שהגיע שלושה ימים לאחר מכן, אבל לפחות העלה חיוך על פניו. בטיזר שנקרא "The Fuzzy Pack" מוצגים קרמיט, פוזי והאחרים בהילוך איטי כשהם מגלמים את פיל, סטיוארט, אלן ושאר החברים מ"בדרך לחתונה עוצרים בווגאס" (מבית וורנר ברוס). שדיים ואברי מין זכריים לא תמצאו כאן, אבל את דני טרחו ("מאצ'טה") מאחורי סורג ובריח דווקא כן.
הטיזר "The Fuzzy Pack". בדרך לסרט עוצרים ב"בדרך לחתונה..."
ואז, ב-14 ביוני הבליח טיזר נוסף - "Being Green" ("להיות ירוק") שמו, והוא משתעשע על חשבון סרט גיבורי העל של האחים וורנר, "גרין לנטרן", שיצא שלושה ימים לאחר מכן. קרמיט מככב בטיזר הזה בתפקיד ראיין ריינולדס. אין להם אותו סקס אפיל (למרות שלמיס פיגי יש בוודאי השגות על מושא התשוקה האנושי), אבל הם חולקים את אותו הצבע.
טריילר מפוברק לקומדיה רומנטית, טיזר מזן "בדרך לחתונה עוצרים ב" וטיזר נוסף בהשראת ה"גרין לנטרן"? אין פלא שבסופו הסרטון האחרון, שואל סיגל: "האם זה עוד טריילר פארודי של החבובות? תראו כבר טריילר אמיתי. מה אנחנו מסתירים? עשינו את הסרט בשבדית או משהו? (ברגע זה כמובן מתפרץ למסך המאסטר שף השבדי הנודע).
הטיזר "Being Green". הסרט לא בשבדית, מבטיחים לנו בסיום
בקשתו של סיגל נענתה כשבוע לאחר מכן, עם הטריילר האמיתי הראשון שמציג את הסרט כסרט "החבובות" ונראה פחות או יותר מתקבל על הדעת. אבל מי שחשב שכאן הסתיים הבליץ הפארודי של החבובות, קיבל טיזר חצוף אחד נוסף בספטמבר בשם "The Pig With The Froggy Tattoo" ("החזירה עם קעקוע צפרדע").
זוכרים שהובטח לנו שהסרט לא יהיה בשבדית? אז הטיזר הבא עוצב בסגנון ההיפראקטיבי שגיבש דיוויד פינצ'ר (בסיועו של טרנט רזנור) לרימייק האמריקני לסרט השבדי המקורי של "נערה עם קעקוע דרקון". זהירות: לא מומלץ לאפילפטים מביניכם.
מי יותר מאיימת? מיס פיגי או ליסבת' סלנדר
הקמפיין הפארודי של "החבובות" נעצר בטריילר אחד אחרון, שצוחק בעיקר על עצמם אבל גם על סרט האימה "פעילות על טבעית 3", להיטי האנימציה "תזיזו ת'רגליים 2" ו"החתול של שרק" ודרמת הנעורים "דמדומים 4", שמתחרים עם הסרט בצמרת טבלת שוברי הקופות.
בניגוד לטריילר המפוברק הראשון, הפעם התהפכו היוצרות והעניינים חזרו לתיקונם, כשקרמיט ומיס פיגי מוצגים תחילה ורק אחריהם בני האנוש. אבל אז נשאלת השאלה: "אנחנו עושים פארודיה על הטריילרים הפארודיים שלנו?". התשובה של הקריין קובעת: "אני חושב שלקחנו את זה הכי רחוק שאפשר". הוא פונה לאינטרנט ומודה לו "על שנה נהדרת".
הוא מתנצל על כך ש"החבובות" לא יספיקו ליצור טריילרים מפוברקים נוספים, אך הם בכל זאת מציגים בקצרה חיקויים משעשעים של "פעילות על טבעית" (בכיכובם של קרמיט ואנימל), "החתול של שרק" (פוזי ונעלי הפלוצים שלו), "תזיזו ת'רגליים" (קרמיט והפינגווינים שלו) ו"דמדומים: שחר מפציע" בככיכובו של פפה, שהוא חסילון וגם סרטן מאכל (prawn - בדומה ל"Twilight: Breaking Dawn").
החבובות חותמים את הקמפיין הפארודי לסרט שלהם
וכך, רגע לפני יציאת הסרט לאקרנים ב"חג ההודיה", מסכם הקריין את הקמפיין הפארודי של החבובות. הוא מבטיח שכאן זה נגמר - לא יהיו עוד טריילרים שכאלה. אבל אל תאמינו לו. לקראת יציאת הסרט בהודו, כבר הופץ ברשת טריילר פארודי נוסף בניחוח קארי של בוליווד, עם הרבה שירים וריקודים.
איך אומרים החבובות בסנסקריט או בסנסקרמיט?
ואז מגיעה המנה העיקרית - ואתם תצטרכו לבדוק האם פג תאריך התפוגה שלה, או שהיא עדיין חריפה מספיק עבורכם המבוגרים, ועדיין מתוקה דיה כדי להיות ערבה לחך של ילדיכם.
ליצור יצור כלאיים בין הנוסטלגי למעודכן הוא אתגר לא פשוט עבור הרעיונאים של הקמפיין ואף יותר מכך לבמאי בובין והתסריטאים ניקולס סטולר וסיגל עצמו. ועל כך הם בעצם כותבים בגילוי לב בסרט עצמו: סביב השאלה הזו נע הסרט כולו - כמעין דיון רפלקסיבי בבעיה.
האם קרמיט עדיין מקסים אותנו במנהיגות המבויישת והוודי-אלנית שלו? האם מיס פיגי ביצ'ית דיה גם בעידן של בריטני ספירס וליידי גאגה? האם הבדיחות של פוזי עדיין מצחיקות (או בעצם אף פעם לא היו)? והאם רוחו של ג'ים הנסון עדיין שורה עלינו? ואם זה עדיין עובד עלינו, האם זה גם ייגע ללב ילדינו? החבובות מתלבטות בסוגיה לאורך כל הסרט. מסתבר שבעידן פוסט-מודרני בו חבובות יכולות להיות בני אנש ובני אנוש חבובות, הכל אפשרי. במיוחד באינטרנט.
