שתף קטע נבחר
 

תוכנית לאומית למניעת התאבדויות? ספק אם יצליח

בעוד משרד הבריאות מתהדר בתוצאות הפיילוט של התוכנית הארצית למניעת אלימות, מערכת בריאות הנפש בישראל קורסת. הפסיכולוגית הקלינית ד"ר שרון זיו ביימן מסבירה למה זה ממש, אבל ממש, לא מספיק

פרסום התוצאות המרשימות של פיילוט התוכנית הארצית למניעת התאבדויות השבוע היה מעודד ומעורר דאגה בו זמנית. מחד, יש לברך את משרד הבריאות, הג'וינט, משרדי החינוך, הרווחה והתמ"ת על ההשקעה המבורכת בפיילוט. אך חשוב להאיר מספר היבטים על התוצאות.

 

ראשית, מוכח כי התערבות מובנית ומתוכננת בתחום בריאות הנפש מובילה לשיפור משמעותי בתחלואה והשלכותיה. מניעה של התאבדות היא בעיקר ביטוי ערכי לחשיבות חיי האדם בעיני החברה, אך גם מונעת מעגלי טראומה וחולי במשפחות המתאבדים, על המשמעויות הנפשיות, החברתיות, הבריאותיות והכלכליות של טראומות אלו.

 

שנית, יש בפרוייקט ביטוי לתמיכה במגמה המחקרית הבינלאומית בתחום בריאות הנפש לביסוס פרקטיקה טיפולית על מחקר, תיאוריה והתנסות מתמשכת. הלוואי וערכים אלו יבואו לידי ביטוי בתחומים נוספים של הטיפול בבעיות בריאות הנפש בישראל. מעבר לכך מייצג הפרויקט דוגמה לשיתוף פעולה בין גורמים רבים באופן הדדי ולא היררכי. התוצאות מדברות בעד עצמן ומוכיחות כי עבודה משותפת של פסיכולוגים, רופאים, עובדים סוציאליים ואנשי חינוך מביאה לתוצאות מיטביות מכל הבחינות.

  

אז מה, אם כן,  מעורר דאגה? העובדה כי פרוייקט מסוג זה הוא נדיר, ובעוד הוא מתפרסם בכותרות, לא זוכה הציבור לדעת כמה מוזנח תחום בריאות הנפש בישראל. תקיעותה של הרפורמה בבריאות הנפש על השלכותיה הקשות לא זוכה לחשיפה דרמטית מסוג זה. העובדה כי משרד האוצר מקפיא את תקציבי בריאות הנפש עד שיגיעו הסקטורים המעורבים להסכמה מובילה לפגיעה אנושה בצרכני השירות, בתפקוד החברתי ובערכי החברה. מחלוקות בין ציבור הפסיכולוגים הקליניים לבין גורמי משרד הבריאות וצרכני שירותי בריאות הנפש משרתת באופן פרדוקסלי עצירת תקציבים לתחומים אותם הם צריכים ורוצים לשרת.

 

התעלמות מאפיונים יחודיים

במרכז הרפורמה בתחום בריאות הנפש עומדות מספר סוגיות. הראשונה, התנגדות הפסיכולוגים וסקטורים נוספים למעבר האחריות לאספקת שירותי בריאות הנפש מידי המדינה לקופות החולים, כפי שמציעה המדינה, והתנגדות לביסוס השירותים על מודלים טיפוליים מבוססי מחקר ואינטגרטיביים לשירות הרפואי. המתנגדים מודאגים כי הרפורמה תביא לקיצור טיפולים, למניעת טיפול למי שלא יוכיח אבחנה רפואית מתאימה ולהתנערות מאחריות לבריאות הנפש של הציבור. הם טוענים כי שילוב הטיפול בבריאות הנפש במערכת הבריאות הכללית ייצור הגברה של הסטיגמה והתעלמות מאפיונים ייחודים לטיפול הנפשי השונים מאלו של כל טיפול רפואי אחר. למשל, עולה הדאגה כי במערכת הבריאות הכללית יפגעו התנאים הייחודיים הנחוצים לטיפול נפשי, כמו קשר בינאישי מתמשך ורגיש, ניהול תהליכים ארוכים ועוד. אלו סוגיות כבדות משקל שיש לתת עליהן את הדעת.

 

עם זאת, המתנגדים מתכחשים לכך שהמערכת בריאות הנפש הקיימת, בה מופרד הטיפול הנפשי משירותי הבריאות הכלליים, מתעלמת לאורך שנים מצרכי סקטורים מסוימים הזקוקים לטיפול אינטגרטיבי מבוסס מחקר ומקושר למערכות הבריאות הכלליות. הם גם נלחמים באופן לא מובן במגמה העולמית של פיתוח טיפול מבוסס מחקר ואבחנה בתחום בריאות הנפש, הבאה לידי ביטוי משמעותי בשדה הטיפולי. המתנגדים לרפורמה נלחמים על שימור שירות הנוטה להתאים בעיקר לסוג מסוים של מטופלים, ואינו עונה על הצרכים שלאחרים מבחינת פיתוח וקידום שיטות טיפול מותאמות לאבחנה ומשאבים. איני מצדדת בפגיעה בשיטות טיפול מסוימות לטובת אחרות, אך אני קוראת לאיזון המצב, ולפעולה לפיתוח שירותים ומודלים טיפוליים חסרים מתוך דאגה לצרכן ולאינטגרציה עם שירותי הבריאות הכלליים.

 

בריאות הנפש= צורך רפואי

חשוב לשים לב, כי כפי שמציעות תוצאות הפיילוט של התוכנית הלאומית למניעת התאבדויות, שילוב בין הגורמים מייצר תוצאה מיטבית, ולכן שיוך שירותי בריאות הנפש במערך הרפואה הכללית יכול להועיל לבריאות הנפש. מעבר לכך, התייחסות לבריאות הנפש כצורך רפואי לכל דבר יכול לפתוח לה דלתות לתקציבים, להביא לשינוי בתפיסת החולי הנפשי כמשהו שהוא עניין של כוח רצון, כוחות סביבתיים ופגימות בלתי ניתנת לשינוי. יותר מכך, חשוב לשים לב כי מערכת הבריאות הכללית מורגלת לא פחות מזו העוסקת בבריאות הנפש לבצע אחר חולים מעקב רפואי ממושך של שנים, המבוסס על קשר ואמון ולהציע טיפול מניעתי ראשוני ושניוני. מדאיג במיוחד כי חלק מהגורמים המקצועיים המתנגדים לרפורמה מביעים עמדה המנוגדת לממצאים שמוכיח הפיילוט של מעורבים בסכסוך סביב. הם מתנגדים לטיפול מבוסס מחקר ואבחנה, למעקב אחר תוצאות טיפול ולהשתלבות במודלים רפואיים.

 

על רקע זה נמצא היום תחום בריאות הנפש במשבר קשה, תוך עצירה של תקציבים לטיפול ופיתוח שירותים. רק שיעור קטן מהזקוקים לעזרה נפשית מקבל את השירות לו הוא זקוק. התיאום בין הסקטור הרפואי, הפסיכולוגי, הסוציאלי והחינוכי לוקה בחסר רב, פיתוח השירותים והטיפולים נעצר. יש לקוות כי פרסום תוצאות הפיילוט של התוכנית הארצית למניעת התאבדויות לא יהווה עלה תאנה למשבר חמור זה, אלא סנונית שאולי הפעם מבשרת את בוא האביב. הלוואי.

 

הכותבת היא פסיכולוגית קלינית, מרצה בכירה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה




 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
התוכנית הלאומת להתאבדויות. לא מספיק
צילום: shutterstock
ד"ר שרון זיו ביימן
צילום: באדיבות המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים