שתף קטע נבחר

כמעט כריסמס: ספרי ילדים לחנוכה

לכבוד החנוכה עולם הספרות הופך לשחקן מרכזי בהילולת הילדים, כאשר המו"לים מצטרפים לפסטיבל התרבותי-מסחרי שחולש על החג. האם ניתן לראות בהצפת השוק בספרים מהלך לגיטימי, ומיהם בכלל הטאלנטים המרכזיים על המדפים?

"חנוכה, חנוכה, חג יפה כל כך". כך שרים מדי שנה בגני הילדים, בבתי הספר או בעת הדלקת הנרות בחיק המשפחה. וחנוכה הוא באמת חג יפה מאוד. כולו אור ושמחה, קישוט ונסים. ניצחון האור על החושך וכל המתלווה לכך. אך גם מהבחינה התרבותית, חנוכה הוא חג של יופי. במיוחד בעשור האחרון, הפכו שמונת ימי החנוכה לחגיגה של יופי וויזואלי הבא לידי ביטוי בעיקר בהפקות הבמה עתירות הכוכבים.

 

לכתבות נוספות בערוץ ספרי הילדים :

 

"הרוח של אניה". הקומיקס שולט על מדפי החנוכה  (עטיפת הספר) (עטיפת הספר)
"הרוח של אניה". הקומיקס שולט על מדפי החנוכה

 

על בימות ישראל מועלות הפקות ענק: ממחזות הזמר ועד הפסטיגל, המעורר מחלוקות ככל שעוברות השנים הן מבחינת התכנים והן מבחינת הון העתק המושקע בו, שמתורגם בסופו של דבר גם למחיר גבוה לכרטיס בודד.

 

נדמה כי בכל הנוגע לאמנויות הבמה, חג החנוכה הוא הזדמנות לעשות שואו, והיוצרים מתחרים ביניהם מי יעלה את ההפקה העדכנית והמרשימה ביותר, היקרה ביותר וזאת שתקלע באופן המושלם למה שהילדים באותה שנה מתחברים אליו. הדבר מתבטא הן בתכנים, הן בשחקנים (או נכון יותר: בטאלנטים) והן במגמות השולטות כיום בתרבות לילדים. במיוחד בולטת המגמה לעדכן סיפורים או מחזות מוכרים ואהובים (האחרונים שבהם: "שודדי הקריביים", "אלאדין" ו"שכחו אותי בבית") על ידי הופעה של הכוכבים החמים ביותר. כך שהסיפור הוא כמעט אמתלה למופע, שעניינו האמיתי הוא מי מופיע על הבמה.

 

מהפסטיגל ל"יומנו של חנון"

מעניין לחשוב בהקשר זה על המו"לות לילדים בישראל, והאופן בו היא מנסה להשתלב בחגיגה הצבעונית שהילד במרכזה.

לקראת כל חג, נוהגות הוצאות ספרים רבות לפרסם בהוצאה מחודשת או ראשונה, ספרים העוסקים בחג הנידון. השנה ניתן למצוא למשל מהדורה חדשה לספרה של דבורה עומר, "בן ציון והסביבון הראשון" (איורים: פפי מרזל, הוצאת דני ספרים) וספר חדש של תלמה אליגון-רוז, "הלביבה שהתגלגלה" (איורים: גלעד סליקטר, הוצאת כנרת).

 

ספרה של דבורה עומר. על סביבונים וילדים (עטיפת הספר) (עטיפת הספר)
ספרה של דבורה עומר. על סביבונים וילדים

 

אך בשנים האחרונות ניכרת מגמה של פרסום ספרי ילדים ונוער רבים לקראת חנוכה, שאין להם קשר למשמעות החג ומנהגיו, והמשותף להם הוא שכולם "להיטים" בטוחים. נדמה כי הוצאות הספרים זיהו את הפוטנציאל הגלום בחנוכה כ"חג הילדים" ומרביתן מוציאות לאור לקראת החג ספרים "חזקים", אשר בדומה למתרחש על בימות ישראל, הם תואמים את הלך הרוח השלט בתחום, ורובם שחקני מפתח במגמות הספרותיות המרכזיות כיום.

 

לשם הבהרה, הנה מספר ספרים שראו אור או עתידים להתפרסם לכבוד החג: בהוצאת מודן רואים אור ספרים חדשים בסדרות המצליחות של זוהר אביב וגלילה רון-פדר, וספר חדש בסדרת הלהיט "39 רמזים". בהוצאת כנרת זמורה-ביתן רואים אור ספרים חדשים בסדרות הקומיקס המצליחות ביותר כיום, "בון" ו"קפטן תחתונים", הספר השני של "טובי לולנס" שנקרא "העיניים של אלישה" ואסופה חגיגית ממעשיות האחים גרים בתרגום מהמקור של ד"ר חנה לבנת עם איורים של עפרה עמית.

 

"39 רמזים". מתח לילדים לכבוד החג (עטיפת הספר) (עטיפת הספר)
"39 רמזים". מתח לילדים לכבוד החג

 

קפטן תחתונים: כוכב הילדים  (עטיפת הספר) (עטיפת הספר)
קפטן תחתונים: כוכב הילדים

 

בהוצאת אחוזת בית רואים תרגומים חדשים לסדרות המצליחות של איניד בלייטון, "החמישייה הסודית" ו"השביעיה הסודית". הוצאת ידיעות אחרונות מפרסמת שני ספרים חדשים בהרפתקאותיהם של "פיניאס ופרב" - קומיקס אהוב במיוחד המוכר גם כסדרת טלוויזיה; קומיקס נוסף בשם "הרוח של אניה" של ורה ברוסגול

(בשיתוף הוצאת הכורסא) וספרי יומן משעשעים שהגיבור שלהם הוא ילד מיוחד למדי: "בראש של מרק", להיט שוודי שכתב אנדרס יקובסון (הוצאת פן) ו" המדריך של צ'רלי ג'ו ג'קסון לאיך לא לקרוא" מאת טומי גרינוואלד (הוצאת הכורסא).

 

בהוצאת כתר מפרסמים מהדורות מחודשות של "היידי", הקלאסיקה שכתבה יוהנה ספירי ואת "בת מונטסומה" מאת הנרי ריידר הגרד. בנוסף, רואה אור הקומיקס המצליח "נייט הגדול" של לינקולן פירס והספר הרביעי בסדרת "ניקולס פלמל בן האלמוות" מאת מייקל סקוט, שלה אוהדים רבים בארץ. בהוצאת מטר רואים אור ספרים חדשים בסדרות המצליחות "קלמנטיין" של שרה פניפקר ו"ילדי המנורה" שכתב פיליפ ב' קר; בהוצאת "גרף" רואה אור "בן נפטון", הספר השני בטרילוגיה המצליחה "גיבורי האולימפוס" של ריק ריירדן, אחד הסופרים האהובים ביותר כיום, ובהוצאת "שוקן" מתפרסם ספר חדש מעלילות "פינוקי".

 

יש לציין כי לצד ספרים אלו רואים אור ספרים נוספים, שאינם מתכתבים בהכרח עם המגמות המרכזיות. עוד אוסיף כי לא איכות היצירות היא העניין של רשימה זו, כי אם ניסיון לעמוד על האופן בו המו"לות לילדים משתלבת במערך התרבותי המתגבש לקראת ובמהלך חג החנוכה. אם כן, בחינה של הכותרים הללו חושפת שלוש מגמות עיקריות: סדרות ספרים מצליחות, קומיקס (מתורגם, לא מקורי) והוצאות מחודשות וחגיגיות של קלאסיקות.

 

עטיפת "היידי בת ההרים". מחדשים גם קלאסיקות  (עטיפת הספר) (עטיפת הספר)
עטיפת "היידי בת ההרים". מחדשים גם קלאסיקות

 

לכך ניתן להוסיף את הספרות היומנית הצעירה, המודעת לעצמה וההומוריסטית שצברה תאוצה בעקבות הצלחת "יומנו של חנון". ואכן, אלו המגמות הרווחות במו"לות לילדים בארץ, בעיקר בשנה-שנתיים האחרונות.

 

אור של כוכבים

כאן יש לעצור ולהבהיר כי ספרים בכל אחת מהמגמות שהוצגו, רואים אור כל השנה בהפרשים של כמה חודשים. אך בהחלט ניכר שלקראת חנוכה ישנה הצפה של כל אותם "כוכבים" ידועים ואהובים והצגה לקהל הצעיר של כוכבים פוטנציאליים, המזוהים עם המגמות המרכזיות. אם נמשיך בהשוואה לאמנויות הבמה, אזי ספרי "בון", "ילדי המנורה" או "פיניאס ופרב" הם אותם סלבריטאים שילדים רבים נוהרים לצפות בהם מפזזים או משחקים במופעים השונים המועלים בחג, ואילו ההוצאות המחודשת לקלאסיקות משולים לסיפורים המוכרים, לנכסי התרבות לילדים, המועלים כל כמה שנים בהפקה חדשה, עדכנית ונוצצת על הבמות הפזורות ברחבי הארץ.

 

חנוכה הוא לא כריסמס; ופרט לדמי חנוכה, שאיני יודע אם עוד נוהגים לחלק, לא מעניקים בו מתנות מדי יום. אך נדמה כי קיים ניסיון תרבותי להידמות לחגיגה הגדולה של הכריסמס, שבמרכזו הילדים והמשפחה, באמצעות שימת דגש על צריכת תרבות פופולרית, נגישה ועדכנית לילדים. לפיכך, לא מפתיע אולי שהמהלך התרבותי של זיהוי חנוכה כחג הילדים אינו פוסח על המו"לות לילדים. היום, יותר מתמיד, עולם הספרות הופך לשחקן מרכזי בהילולה התרבותית לילדים, הגדלה לקראת חנוכה, שכן המו"לים השכילו להצטרף לפסטיבל התרבותי שחולש על כל תחומי האמנויות (הקולנוע, לצד התיאטרון, גם כן מתהדר בסרטים רבים לילדים).

 

מופעים לילדים מועלים לאורך כל השנה, אך לכולם ברור כי בחנוכה מוציאים את "התותחים הכבדים". מדוע אם כן נעדרות הכרה והתייחסות לתהליכים שעובר עולם המו"לות לילדים באותה תקופה? האם בכלל ניתן לראות בניסיון של תחום הספרות לילדים בארץ להיכנס למרחב שהיה עד כה בשליטה מלאה של אמנות הבמה כאלטרנטיבה תרבותית, או אולי כמהלך לגיטימי הנגזר מהפופולריות של תרבות הילדים בכללותה בחנוכה?

 

יצירות החורגות מהמגמות העיקריות אינן בהכרח מוצלחות יותר מבחינת האיכות (כפי שקורה לרוב באמנות הבמה), שכן הזרם המרכזי בתחום זה כולל גם יצירות מעולות. אך הן משניות לאפקטיביות העצומה שיש לסדרות הספרים ולספרי הקומיקס המצליחים, אשר מכוונים באופן מובהק לצריכה התרבותית השכיחה כיום בקרב קוראים צעירים.

 

יתרה מכך, זיהוי הפוטנציאל הכלכלי והתרבותי (אשר במקרים רבים הם שלובים זה בזה)

של ספרות פופולרית לילדים ונוער לקראת חנוכה, היא מהלך מתבקש, הן מהפן העסקי והן מהפן התרבותי. יש הנוטים להלין על עולם המו"לות שהוא מנותק מתהליכים חברתיים ותרבותיים, ויש המספידים את הספר המודפס ללא רחם. והנה, מוכיחים המו"לים כי הם ערים למתרחש בסביבה התרבותית בה הם פועלים ומשתפים פעולה, תוך אימוץ של חג החנוכה כחג של הלהיטים הספרותיים הגדולים, כאשר אלו מוצעים לקהל במינון גבוה פי כמה.

 

כעת צריכות להישאל שאלות נוספות: מהי ההשפעה של הספרות על שאר החגיגה התרבותית לילדים? מהו טיבם של הספרים עצמם? ובאיזה אופן עולם המו"לות לילדים משתמש בפלטפורמה הזאת לעיצוב טעם ספרותי אצל הקוראים הצעירים?

 

רוצים להמליץ על ספרי ילדים מעולים לחנוכה? טקבקו לנו במרץ!

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
"גיבורי האולימפוס". אחד הספרים האהובים בשוק
עטיפת הספר
עטיפת "השביעייה הסודית". קאמבק לכבוד החנוכה
עטיפת הספר
לאתר ההטבות
מומלצים