אהרון מגד: "בארץ שלנו יש ריקבון שמתפשט"
לרגל צאת ספרו החדש "ארץ אבנים", המאגד מאמרים שכתב אהרון מגד לאורך שנות חייו, הוא מספר בראיון ל-ynet על מצבה של ישראל אז והיום, על תחילת הדרך בקיבוץ ובימי "כסית" ו"למרחב", על תפקידה של הספרות וכתיבה אחרי גיל 90
אהרון מגד, בן 91, פרם למעלה מ-40 ספרים ועשרות מאמרים פובליציסטים.
היה ממקימי הדו-שבועון "משא" לצד ט.כרמי, אמיר גלבוע, חיים גורי ועוד, ערך בעיתון "למרחב" וכתב ב"ידיעות אחרונות", "מעריב" ו"הארץ". מגד נשוי לסופרת אידה צורית. הוא אביו של הסופר אייל מגד, ושל הפרופסור עמוס מגד.
מגד נולד בפולין ועלה לארץ בשנות ה-20. הוא היה חבר בתנועת המחנות העולים ובקיבוץ שדות ים, בו פרסם את סיפורו הראשון על עובדי נמל, "עמק של שוורים". מגד כיהן כנספח התרבות בלונדון בתחילת שנות ה-70, וכתב את הרומן "חדווה ושמוליק" שהפך לסדרת הטלוויזיה העלילתית הישראלית הראשונה. מבין ספריו: "החי על המת", "מסע באב", "עוול", "פרספונה זוכרת", "יום האור של ענת" ו"עשרת הימים הנוראים". בנוסף לפרס ישראל לספרות, זכה מגד גם בפרס ביאליק, פרס ראש הממשלה, פרס ברנר ופרס עגנון, לצד תארי כבוד ופרסים נוספים.
"ארץ אבנים", מאת אהרון מגד. הוצאת יד בן צבי. 322 עמ'.
