חמישה מאסרי עולם לרוצח משפחת פוגל באיתמר

בית הדין הצבאי של מחוז שומרון גזר היום (ב') חמישה מאסרי עולם ושבע שנות מאסר נוספות על אמג'ד עוואד מעוורתא, שהואשם והורשע ברצח חמישה מבני משפחת פוגל. בפיגוע באיתמר ב-11 במרס רצחו הוא ובן דודו, חכים עוואד את בני הזוג אודי ורותי פוגל, ושלושה מילדיהם: יואב (בן 11), אלעד (בן 4) והתינוקת הדס (בת ארבעה חודשים).

קבריהם של בני משפחת פוגל (צילום: נועם מושקוביץ)

לצורך ביצוע הפיגוע נעזרו הנאשם ושותפו בשתי סכינים גדולות שאורך להבן כ-40 ס"מ וכן בשתי סכינים קטנות. כשהם רעולי פנים, הגיעו בני הדודים לאיתמר, ולאחר שחתכו את גדר היישוב, חדרו לבית המשפחה ורצחו את חמשת בני הבית. במהלך הדיון ציטט התובע משירו של חיים נחמן ביאליק "על השחיטה", ואמר: "נקמה כזאת, נקמת דם ילד קטן עוד לא ברא השטן". לדבריו, "המילים הללו מבטאות את תחושותינו הקשות נוכח מעשיו הנתעבים של הנאשם, האחראי לרציחתם של שלושה ילדים קטנים, ובהם תינוקת שטרם מלאו לה שלושה חודשים, יחד עם שני הוריהם בביתם בערב שבת". אמג'ד עוואד הורשע ברציחתה של התינוקת הדס פוגל כשדקר אותה בראשה.

בחר שלא לומר דבר. אמג'ד עוואד(צילום: חגי אהרון)

התביעה ציינה כי מעשי הרצח בוצעו על ידי הנאשם ברשעות ובאכזריות בלתי רגילה. "בלתי נסבל שיהיה דמיון כלשהו בין חברת אנשים מתורבתת, לכנופיה מפלצתית זו. את השנאה והאכזריות הפריטמיטיבית והמפלצתית של אלה, אין בן תרבות שיוכל להבין", טען בית המשפט.

פרקליט אזור יהודה ושומרון סא"ל רוברט נויפלד, אמר כי בהנחייתו של הפרקליט הצבאי הראשי  ובידיעתו של היועץ המשפטי לממשלה, "העונש שנבקש הוא כי הנאשם יורחק לצמיתות מהחברה באופן שלא יראה עוד אור יום כאדם חופשי". בית המשפט קיבל את דרישת התביעה וגזר עליו סכום כולל של 132 שנות מאסר.  

סנגורו של הרוצח בחר שלא להגיש ראיות לעניין העונש, ולא לטעון במסגרת הטיעונים לעונש. אמג'ד עצמו בחר שלא לומר דבר.

דיווחים נוספים אודות הרצח באיתמר:

ניצלו בנס: שלושה ילדים נותרו יתומים אחרי הפיגוע

הטבח באיתמר: הילד ישב ליד גופות הוריו ובכה

'הוא ציווה שלא נכעס'. אודי והילדים רוקדים בווידאו

על בן דודו של אמג'ד, חכים עוואד, בן 18 מעוורתא שבשומרון, נגזרו בעבר חמישה מאסרי עולם מצטברים, ועוד חמש שנות מאסר. עוואד טען בין השאר כי אנשי ביטחון קשרו והרגו לפני כשנה שני צעירים מכפרו. "אני בן 18, ונמצא בגיל ההתבגרות שלי. לא כל בחור צעיר בגיל הזה חושב על רצח, רק בחור פלסטיני שאדמתו נכבשה. זה מה שהמדינה עושה לי כל יום. כשאני רוצה לצאת מהכפר שלי, אני צריך לעבור חיפוש שתמיד מלווה במכות". בצאתו מבית המשפט סימן עוואד "וי" באצבעותיו, לאות ניצחון.

השופטים ביקשו מעוואד, שהודה ברצח, לשמוע דברים על עצמו ולא על משנתו הפוליטית, אך הוא הוסיף: "אני אדם כמוכם, אין לי שום בעיה נפשית, אף פעם לא הייתה לי מחלה רצינית. המחלה היחידה שלי זה הכיבוש הישראלי". לשאלת השופטים הוסיף כי אינו מתחרט על המעשה.

התובעים, סגן אלוף רוברט נויפלד ורב סרן אלון רווה, דרשו לגזור על עוואד חמישה מאסרי עולם מצטברים בגין הרצח ועונשים נוספים על העבירות הנוספות שבהן הורשע, בהן סחר בנשק ואף קשירת קשר לירי נוסף. אמג'ד וחכים העידו זה נגד זה, ולפיכך משפטיהם התנהלו בנפרד.

לאחר הפיגוע באיתמר תכננו השניים לבצע פיגוע נוסף. הם לא קבעו היכן יבצעו את המעשה ובחקירתם עלתה האפשרות שהיו מבצעים אותו באיתמר או באלון מורה.

כשהורשע חכים עוואד ברצח, אף שהודה במעשים החליטו השופטים בצעד חריג לבחון לפני ההרשעה חלק מהראיות של התביעה, ובעיקר את הראיות הפורנזיות, כמו טביעות אצבעות ו-DNA. זאת, לדבריהם, כדי לוודא שההודאה תואמת את הממצאים בשטח. "המהות שמאחורי ההחלטה", הסביר אב בית הדין, רב-סרן מנחם ליברמן, "היא שמדובר באירוע שעורר זעזוע בארץ ובעולם, וקיים חשד כלשהו - עד כמה שהדבר יישמע מופרך - שאדם ייקח על עצמו אחריות למעשה כזה אף אם לא ביצע אותו, רק לשם ה'תהילה'".

Read this article in English