או מיי דוג! הכלב אוגי בדרך אוסקר
הסרט "הארטיסט" צובר תאוצה לקראת האוסקר, אולם מהכלב מקסים שגונב את ההצגה נשללה הזכות להתמודד על הפסלון המוזהב. אבל גלי ההערצה לאוגי בשיאם ואיתם הקמפיין נגד הפלייתו בטקס. האם יש לשחקנים האנושיים סיבה לדאגה?
בנאום הנרגש שלו בטקס גלובוס הזהב, מיד אחרי שקיבל את פרס השחקן הטוב בקומדיה או מיוזיקל, הודה ז'אן דוז'ארדן לחבריו מסט הצילומים של "הארטיסט" - מהבמאי מישל הזנביצ'יוס, ועד לשחקנים ברניס בז'ו, ג'יימס קרומוול, ג'ון גודמן והאחרים. אולם מהרשימה נגרע שמו של אוגי, הכלב הנאמן שמלווה אותו מתחילת הסרט ועד סופו. מוזר. האם זו תוצאה של התרגשות, או אולי דווקא של קנאה? כן, גם דוז'ארדן יודע מיהו הכוכב האמיתי של "הארטיסט".
דוז'ארדן ואוגי ביחד בסצינה מתוך "הארטיסט"
אוגי לא פצה פה, ולא נטר טינה. הוא לא מתעסק בדברים האלה. אוגי הוא כלב שלא נושך, ובסרט האילם בו הוא משתתף - גם כשהוא נובח, קולו לא נשמע. אבל אוגי התמים ורב הקסם לא צריך לקדם את עצמו - יש מי שעושה זאת בשבילו: מהמעריצים האנושיים הרבים שנוהרים אחריו ועד בכירים בהוליווד, וביניהם סטיבן שפילברג - כולם מבקשים לתת לאוגי מועמדות לאוסקר: "תנו לחיות לזכות". ואם זה יקרה, יש לדוז'ארדן סיבה טובה לחשוש, וגם לג'ורג' קלוני (שהתלונן בטקס על כך שאוגי גונב לו את ההצגה).
בינתיים אוגי הסתפק בביקור בטקס גלובוס הזהב וצפה מהצד בדוז'ארדן וקלוני ("היורשים") חולקים את פרסי המשחק בקומדיה/מיוזיקל ובדרמה, אבל בסיקור הטקס בתקשורת הוא זה שמשך את מרב תשומת הלב - ממש כמו בסרט. למרות שצעד על השטיח האדום כשהוא עטוף פרווה בלבד, אף פעיל למען בעלי החיים לא התלונן - גם לא כתבי האופנה למיניהם. וכשהצוות כולו עלה על הבמה כדי לקבל את פרס הסרט הטוב לקומדיה, המצלמות התמקדו בו כשהוא קופץ.
אוגי-פלצת
אז מיהו אוגי בעצם? מדובר בכלב טרייר בן תשע מגזע ג'ק ראסל. למרות היותו צנוע ממדים, מדובר בשובב גדול - ועל כך כמעט שילם בחייו. בצעירותו ננטש פעמיים לאחר שבעליו לא הצליחו להתמודד עם ההיפראקטיביות שלו. למזלו, היה זה מאמן הכלבים עומאר פון מולר שאימץ אותו מצער בעלי חיים. מאז 2005 הופיע בסרטים של דיסני ("Mr Fix It", "Life is Ruff") ובפרסומות, והשנה פרץ עם "מים לפילים" לצד רוברט פטינסון וריס ווית'רספון, וכיום ב"הארטיסט".
אם תצרפו לאוגי גם את הופעתו של קוסמו בסרט "בגינרס", אז אפשר להכריז על 2011 כשנה הגדולה של כלבי הג'ק ראסל - זאת למרות שגם בעבר הם אומצו על ידי הקולנוע, בעיקר בקומדיות: מרימשוט ב-"Ernest Goes to Jail" ו-"Ernest Scared Stupid" בתחילת שנות ה-90 ועד לבארקלי ב"מי אני, מה אני" של מיק ג'קסון מ-1994 (הבמאי ליהק את בארקלי גם לסרט האסונות שלו "וולקנו" מ-1997). ובדרמה המשפחתית "My Dog Skip" מקבל הכלב אנצו תפקיד מוביל.
ועם זאת, אוגי נותן הופעה פורצת דרך כסיידקיק של כוכב הראינוע ז'ורז' ולנטיין (בגילומו של דוז'ארדן). יתכן כי אוגי נהנה מהיות "הארטיסט" סרט אילם, שכן הוא לא נדרש לזכור שורות של טקסט ולדקלמן, אבל ההבעה הפיזית שלו מפעימה: לצד פעלולים למיניהם, שגובשו בהדרכת פון מולר, הוא מפגין מנעד רגשי מרשים ומפתיע לשחקן מסוגו. מעין באסטר קיטון על ארבע.
אוגי, דוז'ארדן ופנלופי אן מילר בקטע מ"הארטיסט"
למרות ההתלהבות שהוא מעורר כדמות תזזיתית, שובבה, מלאת תושיה ואמינה, נראה שאוגי עצמו היה מעדיף מנת בונזו על פני הפסלונים למיניהם. זה הפרס היותר חשוב עבורו, כפי שהעיד הזנביצ'יוס. "אוגי מקצוען, אבל הוא לא שחקן - הוא לא מרגיש דברים", אמר הבמאי בראיון, "מה שהוא רוצה זה להשיג נקניקיות".
טיעון זה הוא גם הנימוק לכך שאוגי לא נכלל בין המועמדים לפרסי האקדמיה הבריטית. לשאלת כתבים, מסרו המארגנים כי הוא נפסל מכיוון ש"הוא לא בן אנוש, והמוטיבציה המיוחדת שלו כשחקן היתה נקניקיות".
נקודה למחשבה: האם זה באמת משנה מה מקור המוטיבציה? מה ההבדל בין נקניקיות לבין שכר שניתן לשחקנים האנושיים? וגם אם זה המצב, האם לא ניתן לפחות להמציא קטגוריית פרס חדשה להופעות של בעלי חיים, או לפחות לעבודה של מאמניהם? השנה למשל יש כמה מועמדים טובים: לצד אוגי וקוסמו, אפשר להתרשם גם מהופעות הסוסים ב"סוס מלחמה" של שפילברג, הקוף ב"בדרך לחתונה עוברים בבנגקוק" והכלבה לייקה ב"חוף מבטחים".
והוא יודע גם לתפעל סקייטבורד. אוגי ופון מולר בפעולה
על פי פון מולר, אוגי - אחד מהכלבים הרבים שברשותו - לא מקבל את הפרגון לו הוא ראוי על עבודתו, הקפדתו והתמדתו. "אחד הדברים הכי חשובים זה שהוא לא מפחד", מסביר המאמן, "זה הדבר הכי מכריע לכלבים בסרטים, בין אם הם מפחדים מהאורות, או הרעשים והנוכחות על הסט. הוא מקבל תגמולים כמו נקניקיות כדי לעודד אותו להופיע, אבל זה רק חלק מהעניין. הוא עובד קשה".
בגלל שהוא עובד קשה, אוגי צפוי לצערנו לפרוש בקרוב - מה שמתקבל על הדעת מפאת גילו המבוגר. "הוא מזדקן ולא הייתי רוצה שיעבוד לאורך שעות ארוכות, כמו בסרט הזה", הסביר פון מולר, "הוא היה על הסט שעות ארוכות מאוד לאורך חודשיים. אם נקבל עוד עבודות, הוא ימשיך. אבל לא אם אלו יהיו כל כך אינטנסיביות".
הופעות חיות
מבחינת קהל המעריצים ההולך וגדל, נימוק הנקניקיות לא נראה משכנע במיוחד. אוגי, שזכה בפסטיבל קאן האחרון בפרס Palm Dog (תואר לא רשמי הניתן לכלב הקולנועי המרשים של השנה), עומד במרכז קמפיין ציבורי נגד אפליית ההולכים על ארבע. עמוד הפייסבוק המכונה "Consider Uggie" דורש את התייחסותם של חברי האקדמיה האמריקנית לקולנוע. יותר מ-5,000 גולשים כבר הצטרפו.
ולא רק הם - יש גם מבקרי קולנוע שתומכים ביוזמה. כך למשל אס.טי. ואן ארסדייל מהאתר movieline, שמבכה את דחייתו של אוגי ומכנה אותה "התעלמות אכזרית במקרה הטוב, או בדיחה ערמומית במקרה הרע". הוא אף סבור כי הופעתו מלאת הניואנסים של "כלב הפלא" לא פחותה מזו של דוז'ארדן או בז'ו וכן "הוא עושה זאת תוך נאמנות קפדנית לקונבנציות של הסרט האילם".
ואן איירסדייל המשיך להלל במאמרו את הכלב ונוכחותו על המסך: "מהקשר שלו לבעליו, דרך הקלוז-אפים הממושכים שלו ועד בכלל - אוגי הוא המודל הכי טהור של הבעה פיזית שיש להזנביצ'יוס". לסיכום דרש ממקבלי ההחלטות "להביט בעיניו הענקיות של אוגי וכשרונו העצום ולשנות את הקו המפלה שמונע הכרה ברמה כזו של אמנות מצד בעל חיים".
סנופ אוגי דוג
התכונה שראויה להערכה אצל אוגי וחיות אחרות שמשתתפות בסרטים היא מידת הדיוק, המיומנויות הפיזיות, המשמעת וההקפדה על פרטים - תכונה שמודגשת במיוחד בסרטים אילמים. היתרון היחסי של השחקנים האנושיים המדברים קטן יותר. האם דוז'ארדן מעורר בנו תגובות רגשיות חזקות יותר עם הפרצופים המאולצים שלו ואקספרסיביות היתר שנדרשת בסרט אילם? ואן איירסדייל, ורבים אחרים שצפו ב"הארטיסט", יצאו נרגשים בעיקר בזכות הכלב.
הכירו את קוסמו - הכלב "המדבר" מ"בגינרס"
גם קוסמו, שבניגוד לאוגי, "מדבר" בסרט "בגינרס", הותיר את רישומו על הצופים, הצחיק וריגש אותם, ותרם לקלחת הצחוק ודמע שרקח הבמאי מייק מילס, ביחד עם יואן מקגרגור, וכריסטופר פלאמר, שזכה בפרס גלובוס הזהב לשחקן המשנה הטוב ביותר בדרמה. בניגוד לכוכב "הארטיסט", השחקן בן ה-82 דאג לשלוח בנאומו "תודה לכל המשפחה, כולל קוסמו, הכלב החביב עליי". ג'נטלמן בריטי אמיתי.
דוז'ארדן לעומת זאת, לא ממש מפרגן לחברו הטוב ביותר של האדם. "אני יודע שהוא הוסיף ערך לפרויקט, והוא חלק משמעותי מחיי ז'ורז'. הם תאומים סיאמיים",
אמר וניסה להתבדח על חשבונו של שותפו, "זה היה די קל לעבוד עם אוגי, כי הוא באמת כלב מאומן ביותר. מאוד כשרוני. רק הייתי צריך קצת לעקוב אחריו, לאלתר קצת. לפעמים הוא היה עוקב אחרי, במיוחד בגלל הנקניקיות שהיו לי בכיס".
ובכן, דוז'ארדן יכול להמשיך להשתחצן, אבל גם אם הבירוקרטים של הוליווד יטרפדו את הקמפיין למועמדות כלב הפלא לאוסקר, במאבק על הכרת הציבור, השחקן בן האנוש כבר הפסיד. נוכח הפופולריות הגואה של אוגי, אף אחד לא יתפלא אם בפעם הבאה שיעקוב אחריו, יצטרך להתחנן שישאיר לו איזו עצם.
