מדריך הביטוח: פוליסות שלא ידענו על קיומן
רובנו מחזיקים בשלל ביטוחים מבית הספר ועד הפנסיה, רק שאיננו מודעים לכך. חברות הביטוח כמובן לא טורחות ליידע אותנו. מהן הזכויות שיש לנו? מדריך הביטוח פרק שלישי
הנה עובדה מקוממת: תושבי ישראל עטופים מכף רגל ועד ראש בביטוחים. הביטוחים אינם ניתנים בחינם. אנו משלמים עבורם במיטב כספנו. אולם בנפול עלינו אסון, רבים מאתנו אינם יודעים על קיומם. ותאגידי הביטוח? הם חוגגים על כספי הפוליסות העלומות.
ההורים משלמים על ביטוח בבית הספר
תלמיד תיכון נפגע בחצר בית הספר. למרות נכותו הקשה, הוא התגייס לצה"ל. זמן קצר לאחר השחרור, גילה באקראי כי היה מבוטח בביטוח שבית הספר רכש בכספי הוריו. כאשר פנה בתביעה לחברת הביטוח, זו טענה כי תקופת ההתיישנות הסתיימה בהגיעו לגיל 21. בית המשפט דחה את תביעתו וקבע כי היה עליו לפנות לעורך דין עוד קודם לכן כדי לברר את זכויותיו.
האם בית הספר לא היה חייב להודיע להורי התלמיד כי עומד לרשותם ביטוח?
למרבה הצער, אין חוק ואין פסק דין המחייבים מי שיודע על ביטוח להודיע על קיומו לנפגעים המבוטחים. על פי פסיקת מרבית שופטינו, כל אחד מאתנו חייב לקבל ייעוץ משפטי בקרות כל תאונה.
מה זאת אומרת "על פי פסיקת מרבית שופטינו", אין על כך חוק ברור?
קיים חוק בדמות סעיף 8 לחוק ההתיישנות. ממנו עולה כי כאשר המבוטח לא יודע מסיבות סבירות על הביטוח, תקופת ההתיישנות תתחיל רק מיום שנודע לו כי קיים ביטוח. אבל החוק, כידוע, נתון לפרשנות וזו תלויה בגישתם האישית של השופטים. רק לחלק משופטינו, חלק קטן מידי לטעמי, יש גישה חברתית. הם מבינים כי לא לכל אחד מאתנו אמצעים להתהלך עם עורך דין צמוד.
הנה דוגמא לשופט עם גישה חברתית בסוגיה זו: תלמיד כיתה י"ב נהרג בתאונה. למשפחתו נודע על קיום ביטוח לתלמידים (שנרכש על ידי בית הספר מכספם), רק כשש שנים לאחר התאונה. בין לבין חלפו 3 שנות ההתיישנות בביטוח.
אל מול עיני השופט אברהם רובין, כמו אל מול עיני השופטים האחרים, עמד סעיף 8 לחוק ההתיישנות. אולם בעוד השופטים שהוזכרו קודם פירשו אותו בדווקנות, לרעת המבוטחים, השופט רובין פירש אותו בהרחבה.
על אף שבטפסים שנשלחו להורים מבית הספר נאמר ש"אגרת חינוך" כוללת גם תשלום עבור ביטוח, קבע השופט, הרי שהביטוח לא נעשה על ידי ההורים וגם לא לבקשתם. כיוון שכך, פסק השופט, יש הכרח שחברת הביטוח ובית הספר יביאו לידיעת ההורים את דבר קיומה של פוליסת הביטוח. השופט רובין פסק כי למרות ההתיישנות, חברת הביטוח תשלם למשפחת המנוח את תגמולי הביטוח.
מסקנה: גם אם לא ידעתם על הפוליסה ואחרתם את מועד ההתיישנות בביטוח תלמידים, עדיין יש תקווה. אל תוותרו, תגישו את התביעה ואם יתמזל מזלכם תיפלו על שופט עם גישה חברתית.
איתור יורשים ומוטבים
קרוב משפחה נפטר ומצאתי פוליסת ביטוח חיים בין מסמכיו, האם חברת הביטוח חייבת לגלות לי אם היו למנוח ביטוחים נוספים אצלה?
בחוזר "נוהל איתור מוטבים", הורה המפקח על הביטוח לתאגידי הביטוח, לנקוט בצעדים ממשיים כדי להביא לידיעת מוטבים, על דבר קיומם של ביטוחים אצלה. כך למשל, תאגיד הביטוח חייב לאתר מוטבים בכל עת שהובא לידיעתו, מהמעסיק, ממרשם האוכלוסין או מכל גורם אחר, כי המבוטח נפטר.
כמו כן, תאגיד הביטוח חייב לברר, לגבי כל מבוטח מעל גיל 70 האם הוא עדיין בין החיים, על מנת לדאוג לכך שבמידה ונפטר, הכספים יגיעו למוטבים. אולם בפועל תאגידי הביטוח לא ממלאים אחר הוראות החוזר כרוחן וכלשונן. הם מסתפקים בפרסום רשימות של מספרי תעודות של בעלי פוליסות אבודות באתר האינטרנט שלהם.
לאחרונה הגישה המועצה הישראלית לצרכנות תביעה ייצוגית נגד תאגידי הביטוח, בשל אי קיום חוזר זה. אגוד חברות הביטוח מציע באתר האינטרנט שלו סיוע באיתור פוליסות לביטוח חיים ובריאות על שם אנשים שהלכו לעולמם. כדאי לנצל שירות זה הניתן ללא תשלום.
זכויות נסתרות
אם הגשתי לחברת הביטוח תביעה על רכיב אחד מהפוליסה האם חברת הביטוח חייבת להודיע לי כי יש בפוליסה רכיבים נוספים, שלהם אני זכאי?
כאשר תובעים רכיב אחד מתוך פוליסה, כמו אובדן כושר עבודה וחברת הביטוח יודעת כי מגיע למבוטח כסף עבור רכיב אחר באותה פוליסה, כמו נכות מתאונה, לא מוטלת עליה חובה בחוק או בחוזר להודיע זאת למבוטח.
הנה דוגמא: עובד בנין נפגע קשה בתאונה. חברת הביטוח הגיעה אתו לפשרה על תשלום אובדן כושר עבודה. אולם חברת הביטוח לא גילתה לו כי מגיעים לו תגמולי ביטוח גם עבור נכות מתאונה.
השופטת מיכל שריר לא ראתה לנכון לקבוע שעל פי חובת תום הלב וההגינות, היה על חברת הביטוח ליידע את הנפגע, מבעוד מועד, כי הוא זכאי לתגמולי ביטוח מכוח רכיב נוסף שבפוליסה. על פי גישתה, לחברת הביטוח מותר לאמץ פיצול אישיות: בעת מכירת הביטוח להתנהג אל המבוטחים כאילו היא מלאך. בעת שהמבוטחים זקוקים לה, להתנהג אליהם כאילו היא זאב או שועל.
אז איך אני יכול לדעת אם יש ביטוח על האסון שקרה לי?
אין מנוס מעבודת בילוש. מתחילים בבדיקה יסודית בניירת שבבית. מחפשים בדואר שהמבוטח קיבל. חברות הביטוח חייבות לשלוח בדואר דיווחים תקופתיים על פוליסות ביטוח. בדיווחים אלה מופיעים הכיסויים שהמבוטח רכש. חשוב לפנות גם לסוכן הביטוח של המבוטח ולבקש את כל הפוליסות. גם אצל רואה החשבון של המבוטח יש לעיתים קבלות על תשלום פרמיות שמהן ניתן לעלות על ביטוחים.
בביטוחי עסק ובביטוחי דירה למשל לעובדי מדינה, מצוי לעיתים כיסוי למוות, מחלות, נכות ותאונות, גם כשהם לא התרחשו בבית או בעסק.
במקומות עבודה רבים המעביד ולעתים ועד העובדים רוכשים לטובת העובד, שאיריו ויורשיו ביטוחים נוספים, מעבר לביטוח הפנסיוני. ניתן לברר זאת מבדיקת ההפרשות לביטוח ולפנסיה בתלוש המשכורת וכן באגף כוח אדם (משאבי אנוש) של המעביד ובוועד העובדים.
ביטוחים כאלה נעשים גם על ידי מעבידים פרטיים וגם בעיריות, במועצות מקומיות ובתאגידים ורשויות ממשלתיות. ביטוחים אלה לא נעשים רק עבור העובדים, אלא לעיתים, כמו בעיריית תל אביב ובחברת החשמל גם עבור בן הזוג של העובד. כך קורה בעיריית תל אביב, בחברת החשמל, בתעשייה הצבאית, בתעשייה האווירית, ברפא"ל ובתאגידים גדולים כמו אלביט.
ביטוח מחוץ למקום העבודה
עובד נפגע מחוץ למקום עבודתו האם יש לו ביטוח?
החל משנת 2008 חייב כל מעביד, ללא יוצא מן הכלל, כולל מי שמעסיק עובדת במשק בית, לרכוש עבור העובד ביטוח פנסיוני. הביטוח הפנסיוני, חייב לכלול גם ביטוח מפני מוות ונכות, אשר מכונים "פנסיית נכות" ו"פנסיית שארים". כלומר לכל עובד היום במשק יש בהכרח גם ביטוחי נכות ומוות.
יש להדגיש כי הביטוח מכסה מוות ונכות גם אם אלה לא נגרמו בעבודה או עקב העבודה. לעובד יש כיסוי ביטוחי גם אם נכותו או מותו חס וחלילה, נגרמו בחו"ל בעת טיול או בשל מחלה שלקה בה.
למרבה הצער, יש רבים שאינם יודעים זאת ומפספסים את זכויותיהם. לדוגמא: בגופה של עובדת מלון בים המלח התגלה סרטן אלים. העובדת הייתה חברה בקרן פנסיה, אך לא ידעה כי מגיע לה לקבל "פנסיית נכות", תגמולי ביטוח בעקבות אובדן כושר עבודתה עקב המחלה.
רק כעבור כארבע שנים, כשפנה בעלה של העובדת כדי למשוך את יתרת הזכות שבחשבון הפנסיה של אשתו, הסבירה לו הפקידה כי אשתו הייתה זכאית לתגמולי ביטוח חודשיים עבור אובדן כושר עבודתה מאז פרוץ מחלתה. אלא שאז כבר עברו יותר משלוש שנים מפרוץ המחלה וקרן הפנסיה הודיעה כי היא אחרה את המועד לדרוש פנסיית נכות. המבוטחת פנתה לבית הדין לעבודה. השופטת שרה שדיאור דחתה את התביעה ללא חמלה.
ומה אם המעביד לא רכש ביטוח פנסיוני?
המעביד יהיה חייב לשלם לעובד שנפגע, או לשאירים של העובד שנפטר תגמולי ביטוח, שאותם הפסיד העובד כתוצאה מכך שהמעביד לא דאג להפריש עבור עובדו לקרן פנסיה. למעשה במקרה כזה, המעביד מסתכן בכך שהוא יאלץ להחליף את חברת ביטוח ולשלם את התגמולים שהיו משתלמים אם היה מפריש לקרן פנסיה כחוק, ואפילו אם הנכות או המוות נגרמו ללא קשר לעבודה.
לדוגמא: עובד בניין נפטר. שני מעסיקיו האחרונים לא שילמו עבורו לקרן הפנסיה. זו סירבה להעביר לאלמנתו את פנסיית השארים. המעסיקים טענו שהעובד ידע והסכים שלא יבוצעו עבורו הפרשות, שכן לא אמר דבר כאשר ראה את תלושי השכר שלו, בהם לא הופיעו הפרשות מסוג זה.
בית הדין הארצי לעבודה קבע כי הסכמת העובד איננה משחררת את המעביד מחובתו על פי צו ההרחבה להפריש כספים לקרן הפנסיה. המעבידים חוייבו לשלם לאלמנה את מלוא סכומי הביטוח שהיו מגיעים לה מקרן הפנסיה אילו ההפרשות היו מתבצעות כדין.
ביטוח סיעודי
אדם הופך סיעודי, איפה בני משפחתו יכולים לאתר ביטוחים?
חשוב לדעת: רוב תושבי המדינה, למעלה מארבעה מיליון תושבים, מבוטחים בביטוחים סיעודיים היכולים לסייע בידי בני משפחת החולה הסיעודי.
למעלה מ- 3.5 מיליון חברי קופות החולים מבוטחים בביטוחי סיעוד קולקטיביים. חברי הכללית מבוטחים בחברת הביטוח הראל, חברי מכבי ולאומי מבוטחים בחברת הביטוח כלל, חברי קופת חולים מאוחדת מבוטחים בחברת הפניקס.
עוד למעלה מחצי מיליון עובדים מבוטחים בפוליסות סיעודיות דרך ארגוני עובדים וארגונים סקטוריאליים. למשל, חברי הסתדרות המורים מבוטחים בהפניקס, חברי ארגון נכי צה"ל מבוטחים בהראל.
קרוב משפחה נפטר, האם ייתכן שיש ביטוח חיים שבני המשפחה לא יודעים עליו?
בוודאי. יש ביטוחי חיים קולקטיביים כאלה בארגוני נכים, כמו נכי צה"ל, בארגוני גמלאים, באגודות ספורט.
אדם נפגע במכון כושר האם הוא מבוטח?
מועדוני כושר חייבים לרכוש עבור המנויים ביטוח חיים, נכות, אובדן כושר עבודה ואפילו ביטוח שיניים. על פי חוק הספורט מוטלת חובת ביטוח על אגודות ספורט ארגוני ספורט התאחדות ואיגוד לבטח את הספורטאים הנוטלים חלק בתחרות ספורט המאורגנת על ידם.
תלמיד בית ספר נפגע האם הוא מבוטח?
כאמור, חוק חינוך חובה מטיל על הרשויות המקומיות חובה לבטח את כל התלמידים ומחייב את ההורים לשלם עבור ביטוח זה. הביטוח הזה תקף בלי שום קשר לפעילות של התלמיד בבית הספר, בכל מקום בארץ ובעולם, 24 שעות ביממה ובכל ימות השבוע.
פגיעה בתאונת דרכים, האם הנפגע מבוטח?
בוודאי. באופן אוטומטי. כל מי שנפגע בתאונת דרכים מבוטח מפני נזקי גוף, גם אם הוא אשם בתאונה. החוק מטיל על בעל הרכב, או המחזיק ברכב, או הנוהג ברכב, חובה לרכוש פוליסה המכסה את אחריותם המוחלטת על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים כדי שלנפגעי הגוף יהיה ממי לגבות את הפיצויים.
הפרת חובת הביטוח גוררת סנקציות פליליות ואזרחיות. מדובר בביטוח כפוי. לכן נהוג לקרוא לו "ביטוח חובה".
ואם המשתמש ברכב לא רכש ביטוח?
קיימת קרן ממשלתית בשם קרנית, המבטחת את הנוסעים והולכי הרגל שנפגעו מרכב ללא ביטוח.
ביטוחים נוספים שחשוב לדעת על קיומם
מעבר לכל אלה, קיימים ביטוחים שהחוק מחייב לעשות לטובת הנוסעים בספינות שיט. אין לשכוח גם את ביטוחי הנסיעות לחו"ל הנרכשים בכספנו על ידי חברות כרטיסי האשראי. ביטוחים אלה מותנים בהודעה טלפונית לפני היציאה, אולם גם אם שכחת להודיע, דעתנו היא שהם תקפים.
יש לזכור את הביטוחים המשלימים שקיימים בקופות החולים, כמו כן לגבי דירות שנרכשו בהלוואת משכנתא, קיימים כיסויים ביטוחים בבנקים למשכנתאות: ביטוח חיים ללווים ולערבים. כיום גם ביטוחי אובדן כושר לעבודה.
צריך רק להיזהר ולדעת שבביטוחים האלה ישנה תקופת התיישנות מקוצרת של שלוש שנים ולעיתים, כמו בקרנות הפנסיה אפילו של 30 יום. בתי המשפט לא מקבלים את הטענה שלא ידענו על הביטוחים. מרוץ ההתיישנות מתחיל מיד עם קרות מקרה הביטוח. לכן לא לוותר, לחפש אחר פוליסת הביטוח. כל הסיכויים שהיא קיימת ותוכלו לשקם את חייכם, לפחות מבחינה כלכלית, בעזרתה.
בפרק הבא של המדריך נלמד כיצד לא להיכשל בהגשת תביעת הביטוח, מה לכתוב בה ובעיקר מה לא לכתוב בה.
לפנייה לכתב/ת 
