עונש נקודתי: על הפסדה של מכבי ת"א / טור

מה שמדהים בניצחון של אשדוד על מכבי ת"א הוא עוצמת ההפתעה שלנו ממנו. הרי נדמה לנו שמכבי היא מכונה, ושבלאט הוא אלכימאי שהופך שרירים פצועים, לב כואב וברכיים מפורקות לזהב.

עוד ב-ynet ספורט

• אחרי ברצלונה, גם אשדוד משוכה קשה מדי עבור מכבי ת"א
• דייויד בלאט לא מודאג, לפחות לא בליגת העל
• ותודה לאלי חכמון: 1:1 בין ק"ש למכבי ת"א
  

מסתבר שיש גבול גם לקסמים שלו. וזה חייב לקרות אפילו יותר. הליגה חייבת "להעניש" את מכבי על ההתנהלות הרב מערכתית שלה. לא בשנאה או בכעס, אלא בכבוד ובספורטיביות. להזכיר לאגודה המפוארת מאילו בלטות היא צמחה, ושאם לא תתייחס ברצינות היא תחטוף.

וזה יקיז לה דם ועצבים, ויפריע לה גם במשימות היורוליג, וישלח אותה לחשוב אם אכן משתלם לה הכאוס הזה. לגלדיאטורים הוותיקים של אשדוד לא היה רק סמל של דולפין על הגופיה. ליד הלב היה שם גם מגן דוד, כחול לבן, קטן אבל גאה.

ואם מכבי תזעק שזו הוכחה שחוק ארבעת הזרים פוגע בה, אז אדרבא. אשדוד שיחקה גם היא רק עם שלושה, שעולים בקושי עשרה אחוז מסופו, הנדריקס ומאלט. אבל הצהובים קיבלו מהזרים שלהם רק 18 נקודות, מול 48 של הזרים מאשדוד. במדד האיכות זה אפילו יותר מביך: 11 מול 65! וכשחמשת הקלעים המובילים של מכבי הם הישראלים, הנהדרים כשלעצמם, זה מדגיש את הבנייה הרוחבית מדי של מכבי, שבאה מהחתמת הרבה זרים בינוניים ומעט כוכבים שיכולים להכריע משחקים.

לא נקמה,נחמה. מאיר טפירו ומכבי אשדוד(צילום: עוז מועלם)

דיכאון לפני לידה של סופו

נכון להיום, בלי סופו ולנגפורד בשיאם, מכבי היא קבוצה ממוצעת באירופה ורק טובה בארץ – לא מדהימה, לא בלתי מנוצחת. במיוחד כשליריבה יש את המתכון

 המנצח: רכזים אמיתיים שמנהלים משחק אסטרטגית, זרים טובים בעמדות הפורוורד שמסורתית מפרקת את מכבי, ומאמן מנוסה שלא מפחד להתקיף אותה ולפגוע לה בבטן הרכה. טפירו וחג'ג' יכולים להסתכל למאלט ואוחיון בפרצוף בלי בעיה. למכבי לא היה אף שחקן שמייצר חרדה ביריב.

ולמרות שאשדוד החטיאה את רוב זריקות העונשין שלה בסיום, איבדה כדורים ועשתה שטויות, מכבי לא ידעה לחזור. הנה שוב הלכה ההרתעה. דן שמיר וחולוניה כבר עושים סטרצ'ינג לקראת חצי גמר הגביע.

הבעיה עם סופו חמורה במיוחד: הוא במשבר מנטלי עמוק, הרבה בגלל נסיעתה של אשתו חזרה ליוון וחוסר יכולתו להיות איתה בשלבי ההריון הסופיים. הוא ברגרסיה מבחינת המשקל, המצב רוח, והפציעה בברך לא מוסיפה ולא מצליחה להחלים. וזה דווקא מדגיש איזו עבודה מדהימה עושה שם בלאט במשך העונה.

גם לאלכימאים לעיתים מתפוצצת המבחנה. דייויד בלאט(צילום: עוז מועלם)

כמה קשה להחזיק קבוצה כזו, עם כל כך הרבה עליות וירידות מנטאליות, עם כל כך הרבה משחקים, שחקנים, נסיעות ופציעות. ולקראת קאנטו בלאט ייאלץ כנראה לשנות קונספציה. ללכת על הרכב מהיר, לחזור ללחוץ, להתקיף את הכדור ולרוץ בכל הזדמנות. ובעיקר להרים את המצב הרגשי שהוא כרגע על הקרשים.

טורים נוספים של עידו אשד

• על ימים בהם צריך לפרגן לדייויד בלאט
  
• ויש ימים בהם צריך לרדת על סגנית האלופה
  

ואם יש פה נקמה קטנה, היא לא של חג'ג' ולא של טפירו שעברו/לא עברו במכבי, אלא של כל המועדון מאשדוד, שבעונה שעברה היה אמור לארח את מכבי למשחק ליגה חגיגי כשהוא בשיא הפורמה. כמה קטיושות מעזה גרמו לדחייתם של כל המשחקים בדרום, אבל בלחץ של מכבי על המנהלת ומחוסר מועדים פנויים הוחלט באופן שערורייתי לקיים את המשחק, ללא קהל, ולהוציא את העוקץ מהחגיגה. טוב, אולי לא ממש נקמה, אבל נחמה קטנה. של אשדוד, ושל כל הליגה.