עומר אדם: הלך הפלא, נשאר עוד זמר מזרחי
הזמר הצעיר עומר אדם פחד שהגיוס שלו לצה"ל ישכיח אותו מהתודעה ומיהר להוציא את אלבומו השני "ילד טוב, ילד רע". אבי שושן חושב שלא הצבא הוא זה שיפגע בזמר, אלא דווקא ההחלטות הפזיזות שלו ושל מנהלו האישי. ביקורת אלבום
הקריירה של עומר אדם נעה כמו בילוי בלונה פארק, המקום האהוב ביותר על נער בגילו. כשהתגלה ב"כוכב נולד" הוא התחיל לעלות על רכבת הרים בדרך לתהילה אך רגע לפני הסלאלום הוא הודח בבושת פנים. בהמשך, כשהוציא את הסינגל הראשון מהאלבום הראשון, הוא כבר היה בדהירה מטורפת שכללה את כיבוש אמפי פארק קיסריה בגיל 17 בלבד, מה שהפך אותו לאמן הצעיר ביותר שחונך את המקום.
עוד על מוזיקה מזרחית ב-ynet:
- אתי ביטון עוד תהיה כוכבת
אבל אז התרחשה פרשת מרגול ששמו שורבב אליה ולרגע נדמה היה ששמו של המגה סטאר הצעיר שוב נפגם. כעת, רגע לפני הגיוס לצה"ל, מגיע אלבומו השני של אדם "ילד טוב ילד רע" והתחושה הכללית אחרי האזנה חוזרת היא שאדם, כמו בגלגל ענק, נמצא כעת בדרכו למטה עם אחד האלבומים המתישים, חפלאים ומיותרים שיצאו בז'אנר המזרחי שרק ממחיש כי הלך הפלא, נשאר עוד זמר מזרחי בנאלי.
נדמה שאסף אטדגי, מנהלו של אדם, היה עסוק בחודשים האחרונים יותר בפרשת מרגול, המיוצגת המפורסמת לשעבר שלו, מאשר בניהול הקריירה של הזמר. למרות שמטעמו של אדם נהנים לעשות שופוני עם נתונים צעקניים כמו: אלבום זהב עבור מכירה של למעלה מ- 20,000 עותקים ל"נמס ממך" - שהפך לטענתם לאחד מהאלבומים הנמכרים בשנת 2011 - הובלה במצעדי ההורדות לשנת 2011, שבירת שיאים ב-YouTube עם כ-28 מיליון צפיות לכל שיריו יחד, כשרק הסינגל "בניתי עלייך", זכה לכמות מטורפת של יותר משישה מיליון צפיות - וכמובן, גולת הכותרת: למעלה מ-3,500 השמעות בתחנות הרדיו בישראל.
במבחן המוזיקה ולא הכותרות, אדם הפעם כשל. מניתוח הנתונים המרשימים אפשר קרוב לוודאי להסיק כי רוב הצלחתו נובעת מהלהיטים האדירים של אלבומו הקודם ומן המוניטין שצבר לעצמו בשנתיים החולפות, שממשיך לפרנס אותו. עד כמה שזה מגוחך לומר על ילד בן 18, עומר אדם כבר נמצא הרחק משיאו.
13 שירים יש באלבום. התחושה הכללית אחרי האזנה אליהם היא כאב ראש. מצטער, אבל הקול הגס והעמוק של אדם מצליח להעיק כשמאזינים האזנה רצופה ובהחלט ייתכן שדווקא הייחוד הווקאלי שלו, פוגע בו. בנוסף, השירים באלבום החדש לא מצליחים ליצור עניין כגוש אחד ונשמעים כהעתקים חיוורים ללהיטים מזרחיים רבים שכבר קיימים אצל זמרים אחרים. אין באלבום החדש אף שיר שמצליח להגיע ללהיטי הענק של האלבום הראשון שהפכו אותו למגה סטאר שהוא.
משירים מצוינים כמו "הופה", "אל תבכי", "נמס ממך", "להיאבד ברוח", ואפילו "אל תדעי דמעה" - שזיכו אותו בסופרלטיבים ענקיים בצדק, קיבלנו הפעם גרסאות סוג ג' שכנראה נשארו על רצפת העריכה של האלבום הקודם ונכנסו כעת בלי שום פילטר אינטליגנטי שיצעק - זה מיותר, כמו: "מאושרת", "החיים דבש", "מיליון נשיקות", ילד טוב בגוף של ילד רע" הזוועתי, "קסם" - הדואט המיותר על איציק קלה ואפילו "בניתי עלייך", הסתמי לחלוטין שלא הצלחתי להבין מה המהומה עליו.
בסופו של דבר, האלבום החדש של אדם טוב לדבר אחד וגם זה במקרה שחייבים להכניס שירים שלו כי אלו מהראשון כבר נטחנו עד דק: אולמות השמחה. אולי שם, בריקודים עם הידיים למעלה והאלכוהול בנשמה, הם נשמעים טוב - אבל לאלבום שני למי שהיה הבטחת הז'אנר הים תיכוני, מדובר בכישלון מהדהד. לו אדם היה מנהל קריירה למרחקים ארוכים, הוא היה ממתין עם האלבום ומחכה לחומרים הנכונים והטובים ביותר ולא לשאריות של זמרים אחרים. כנראה שהפחד מהיעלמות כתוצאה מהגיוס הקרוב לצה"ל גרמו לו לרצות לגרוף קופה פן ייעלם לתהומות השכחה. בנינו אדם, זה לא הצבא שיפגע לך בקריירה, זה רק אתה והמנהלים שלך.
