בעקבות ההסכם: עובדי הקבלן ייקלטו או יפוטרו?
ההסכם בין האוצר להסתדרות, שהביא לסיום השביתה, קובע כי עובדי קבלן שמבצעים עבודה זהה לחבריהם ייקלטו תוך תשעה חודשים. מנגד, ניתן יהיה לפטרם. מה הרוויחו האוצר, ההסתדרות וכמובן עובדי הקבלן - מהשביתה הגדולה? שאלות ותשובות
אך במה זכו עובדי הקבלן? מרגע שהכריז יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, על הסכסוך בנושא עובדי הקבלן, באוקטובר האחרון, הסתובבה תחושה בקרב רבים כי גורלם של עובדי הקבלן הוא לא באמת מה שעומד פה על הפרק. רבים טענו כי העילה לשביתה היא תדמיתו הציבורית של עיני, שנפגעה בעקבות מחאת האוהלים, שאליה ניסה לחבור אך נהדף. גם במשרד האוצר הרבו לטעון במהלך הדיון המשפטי שקדם לשביתה, כי "ההסתדרות יצרה סכסוך בלתי פתיר מכיוון שהשביתה היא היא המטרה".
אך גם אם עובדי הקבלן אינם באמת הנושא, ההסכם בכל זאת עוסק בגורלם ויש מקום לתהות עד כמה ישתפרו חייהם בעקבותיו. ההסתדרות יכולה לרשום לעצמה הישג אחד חשוב עבור עובדי הקבלן: לראשונה, קיימת אבחנה האומרת כי יש חוסר צדק וחוסר הגיון במצב שבו עובד קבלן מקבל תנאים שונים מאלה שמקבל עובד אחר שעושה את אותה העבודה.
במה זכו עובדי "כתף אל כתף"?
בהסכם עם האוצר, נקבע כי עובדי "כתף אל כתף" - ששמם ניתן להם משום שהם עובדים לצד עובדי מדינה ועושים יחד איתם את אותה העבודה, למרות שהם עובדי קבלן - יוכלו לעבוד 9 חודשים כעובדי קבלן ולאחר מכן יעלו לוועדה שתיקבע האם הם ייקלטו לתעסוקה ישירה.
ההסכם לא מסתפק בזאת ואף מציין כי אם המשרד הממשלתי המעסיק יחליט שלא לקלוט את העובד להעסקה ישירה, ייאסר עליו להביא במקומו עובד קבלן אחר. כך נמנעת מהמדינה האפשרות להחליף עובדי קבלן בתפקיד מסוים כל 9 חודשים כדי לחסוך בעלויות של העסקה ישירה.
בנוסף, חתמה ההסתדרות על הסכם נפרד עם נציגי המגזר הפרטי, לפיו כל עובדי הליבה (אותם עובדים שעוסקים בפעילות שהיא מהות קיומו של העסק) ייקלטו להעסקה ישירה. יתר על כן, נקבע בהסכם כי התנאים הסוציאליים של עובדי קבלן יושוו לתנאיהם של העובדים הרגילים ובכך ירד התמריץ של חברות פרטיות להעסיק עובדי קבלן.
מה ירוויח האוצר מההסכם?
אך מאחורי ההישג החשוב תעמוד בחודשים הקרובים מציאות מורכבת יותר. מסתבר שגם משרד האוצר, בראשות השר יובל שטייניץ, מרוויח לא מעט מהסעיף הזה שכן הוא יכול להשתמש בו כדי לצמצם תקנים. בשלב זה לא ברור כמה עובדי "כתף אל כתף" מועסקים במגזר הציבורי שכן קשה לעקוב אחר העסקתם. באוצר מדברים על כמה אלפים הפזורים בין משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות ומוסדות החינוך, הבריאות והרווחה.בכל פעם שיעלה עובד כזה לוועדה - שבה ישבו נציגי האוצר, ההסתדרות, נציבות שירות המדינה והציבור – ניתן יהיה להעסיק אותו ישירות ולשפר את תנאיו, אך ניתן יהיה גם לקבוע כי אין תקן להעסקתו וכי הוא הולך הביתה. כלומר, משמעות הסעיף אינה בהכרח העברה של כל העובדים להעסקה ישירה, משמעותו גם יכולה להיות פיטוריהם.
מה השיגו עובדי הניקיון והשמירה?
ומה בנוגע לעובדי הניקיון והשמירה? בעניין זה, יצא האוצר כשידו על העליונה ובתמורה לתוספות שכר צנועות ותוספת תנאים מסוימת שמר על העיקרון החשוב שהתווה עוד בשלב הדיונים המשפטיים: העסקת קבלן, טען האוצר בפני בית הדין, היא "כלי חיוני בכלכלה המודרנית, המאפשר נגישות למומחיות אשר אינה מצויה בליבת העיסוק של קונה השירות, התמקדות של קונה השירות בליבת פעילותו ואספקת שירותים במחיר תחרותי ויעיל".
במהלך המשא ומתן, עמדו נציגי האוצר על כך שכדי לספק תנאי העסקה מועדפים לעובדי המדינה, על המדינה להבטיח כי לא כל מי שעובד במשרד ממשלתי יזכה לאותם תנאים.
עובדי הניקיון והשמירה זכו אמנם לשכר מינימום של 4,500 שקל בחודש, להפרשה של 7.5% משכרם לקרן השתלמות ולתנאים סוציאליים נוספים, אך אם היו הופכים לעובדים מן המניין היה עולה שכרם בשיעור משמעותי בהרבה, בשל תנאי ההעסקה המשופרים שהשיגה ההסתדרות עבור עובדי המדינה לאורך השנים בסדרה של סכסוכים והסכמים שבאו בעקבותיהם.
האם צומצם הפער בין המגזר הציבורי והפרטי?
ההפרדה שנוצרה בהסכם בין עובדי "כתף אל כתף" לבין עובדי ניקיון ושמירה מחדדת את הניגוד המובנה שבמאבקה של ההסתדרות למען עובדי הקבלן. תופעת ההעסקה דרך חברות מיקור חוץ התפתחה לאורך השנים ככלי משלים להיענות של המדינה לדרישות ההסתדרות.
העובדה שתנאי ההעסקה של עובדי מדינה לא חלים על כלל העובדים אפשרה למדינה להיענות ביתר קלות לדרישות שונות של ההסתדרות לשיפור התנאים של עובדי המדינה. ההיענות לדרישות הללו הרחיבה את הפער בין תנאי ההעסקה במגזר הציבורי לתנאי ההעסקה במגזר הפרטי.
הפער הזה בא לידי ביטוי גם בהסכם שחתמה ההסתדרות, כביכול, עם המגזר הפרטי. בהסכם זה, שטרם הוצג לציבור, הוחלט כי עובדי ניקיון במשרה מלאה ייקלטו להעסקה מלאה, תוך השוואת תנאיהם לתנאים של העובדים הזוטרים ביותר בארגון.
הקלות שבה ניאות המגזר הפרטי להסכים להעסקה מלאה, כל עוד לא נקבעו תוספות שכר מוגדרות, מוכיחה עד כמה רמות השכר הנמוכות של עובדים מן המניין במגזר הפרטי נושקות לרמות השכר של עובדי הקבלן החלשים ביותר. במגזר הפרטי, העלות של העברה להעסקה ישירה היא נמוכה יותר, מסתבר, מאשר להעלות את שכרם של עובדי הניקיון.
האם הושג שקט תעשייתי?
ובכל זאת, ההסתדרות עמדה במטרתה ו"שמה את הרגל בדלת", כלשונה. סוגיית עובדי הקבלן עלתה לסדר היום והובהר כי הכלי החיוני הזה נועד לרכישת שירותים מסוימים, שאינם ליבת הפעילות של העסק או הגוף הממשלתי, ולא ככלי לצמצום עלויות בכל התפקידים.
כמו כן, ההסתדרות נמנעה מלהבטיח "שקט תעשייתי" בנושא העסקה ישירה ובכך שמרה על העיקרון כי קליטת העובדים "כתף אל כתף" היא רק ההתחלה.
ההסתדרות גם הוסיפה בהסכם סעיף שמשקף מעתה את מחויבותה לכלל העובדים ולא רק לעובדים המאוגדים. מעתה כל הסכם שכר עתידי במגזר הציבורי, יחול גם על עובדי הקבלן ולא רק על המועסקים ישירות על ידי המדינה.
עיקרי ההסכם שהושג בין הצדדים:
שכר המינימום של העובדים יושווה לזה של עובדי המדינה ויעלה ל-4,500 שקל. בנוסף, יוכפפו הסכמי השכר של העובדים להסכמי שכר עתידיים של עובדי המגזר הציבורי.
- העובדים יזכו להפרשת קרן השתלמות בשיעור של 7.5%, שי לחג, הגדלת דמי ההבראה, הגדלת ההפרשות לפנסיה, זכאות לפנסיה מהיום הראשון, מענק לעובדים מצטיינים וארוחות מסובסדות.
- העסקת "עובדי כתף אל כתף" תיבחן בתום 9 חודשי העסקה באופן פרטני על ידי ועדה, שתחליט אם לקלוט אותם כעובדים מן המניין. אם הוחלט לא לקלוט עובד ספציפי, יהיה אסור למדינה להעסיק במקומו עובד קבלן.
- 150 עובדים ייקלטו בהוסטלים של ניצולי שואה וכמות זהה של עובדי ניקיון תיקלט במעונות לחוסים של משרד הרווחה.
- יושלמו ההליכים הנדרשים לקליטת עובדים המועסקים כיום על ידי תאגידי בריאות בבתי חולים ממשלתיים.
- 120 פקחים יתווספו ויאכפו את זכויות העובדים.
לפנייה לכתב/ת 
