בבגדים הן מזייפות: הסטייל של הגראמי
ריהאנה חשפה יותר מדי, אדל חשפה פחות מדי וסינדי לאופר - טוב, עזבו. המעצב(נ)ת נאלצה לעכל הרבה טראש בטקס הגראמי, ואת המנצחת של הערב היא מצאה דווקא בלונדון
הבריטים, או יותר נכון הגברים הבריטים, היו תמיד סוג של פטיש עבור המעצב(נ)ת שמה לעשות, אוהבת אותם לבנבנים וחמודים עם פנים אדישות שלא משקפות שום רגש. לעומת זאת, המעצב(נ)ת גם מאד מחבבת את האמריקנים שיודעים לעשות שמח. כך, כשהיא קרועה בין שני שתי יבשות, היתה צריכה המעצב(נ)ת לעשות ג'אגלינג בין טקס הגראמי לטקס הבאפטא ולבדוק האם הבריטים חמורי הסבר הלכו על מראה משעמם, ובאותה מידה האמריקנים התפרעו. בכן, היו הפתעות.
תפוזינה חושפת עוד
פרגי החליטה לרענן את החורף עם צבע כתום שעושה שורף בעיניים, בערך כמו השפריץ שמקבלים בעין מקילוף תפוז, בליווי תחתונים וחזייה בסגנון הפיפטיז, שמשמשים גם כמחטבים וגם מסתירים כמה יפה יצאה השעווה בקו הביקיני. עד כמה שהצבע הולך יפה עם השיזוף המזויף ועם התכשיטים המוזהבים, להיראות כמו וילון זה טרנד שצריך לעוף מהחלון וכמה שיותר מהר. בגלל החשיפה המיותרת לא מבחינים עד כמה הגזרה מחמיאה לגוף, אפקט השובל של בת-הים הקטנה אמנם מוסיף לגזרת שעון החול, אבל הכל יחד פשוט מוציא את החשק לפירות הדר.
ברבי לובשת שחור
עוד אחת שהחליטה לאוורר את עצמה היא ריהאנה, שהגיעה בשמלה שחורה שככל הנראה היה חסר בד כדי להשלים אותה. במחשוף עמוק, לפחות כמו השבר הסורי-אפריקני, אליו מצטרף שסע קדמי גבוה, ובתוספת גב חשוף, ריהאנה עושה כבוד לבלונד החדש שלה וחושבת שהיא מינימום נערת בונד (נא לזכור שהמעצב(נ)ת היתה הראשונה להציע את זה). גם אם את רוצה לחשוף את מה שהטבע העניק לך, את צריכה לדעת איך לעשות את זה. המחשוף הענק עם הקשירה בגב רק מבליטים את מה שהטבע לא חנן אותך בו, ואפשר היה לעשות את זה אחרת. אחלה שמלה, אבל לא בשבילך.
מארג' סימפסון מצטרפת לחגיגה
קייטי פרי, שהגירושים הוציאו ממנה את הגברת המהודרת, החליטה ללכת על מחווה למארג' סימפסון, הרימה את עטרת ראשה הכחלחלה ולבשה שמלה תכולה מעט שקופה עם המון מנצנצים. טוב, גם המעצב(נ)ת היתה רוצה להרגיש כמו מלכה אחרי הגירושים, ואצל פרי זה עובד, אבל רק אם מתעלמים מכל הכחול שיש שם. השמלה עדינה ומחמיאה מאוד לפרי. אפשר היה ללבוש חזייה או משהו שימנע מהפלאשים של המצלמות להפוך את הסצנה למשהו מסרט כחול. גם צבע שיער אחר היה יכול לעזור.
קרואלה דה-ויל בבוטוקס
המעצב(נ)ת הודתה בעבר שהיא מחבבת את סינדי לאופר ששימשה אחלה פסקול לשנות ההתבגרות שלה. אבל לאופר כאילו נתקעה בשנים ההן, כשעוד היה מגניב לענוד שרשראות מוזהבות שתלויות ככה סתם מכל מיני מקומות, יחד עם נעלי פלטפורמה עם קישוטים מוזהבים ושיער שנראה כאילו יצא מקטלוג של פיאות לא מוצלחות. באופן מפתיע, דווקא חליפת החצאית לא מזיקה יותר מדי, ואפילו המחוך שמציץ לא גרוע בכלל. אבל זה הכל יחד שעושה לא טוב בבטן.
הנסיכה שלא ידעה להתלבש
טיילור סוויפט, שתמיד מתלבשת כאילו היא בדיוק יצאה מאיזה סרט בריטי רומנטי, החליטה לעשות שינוי. עכשיו, כשהיא סופסוף הפנימה את מה שהמעצב(נ)ת אמרה לה כבר מזמן ויישרה את התלתלים המעצבנים שלה, סוויפט מנסה להיות קצת יותר נועזת, אבל עדיין בגבולות הרומנטי. הפעם היא בחרה בשמלה שקופה שעליה עלים ופרחים מוזהבים, שאמורים לכסות מקומות אסטרטגיים וליצור הילה זוהרת. לצערה של סוויפט ולעצביה של המעצב(נ)ת, זה נראה כמו מפת שולחן לראש השנה, בעיקר עם השובל הביזארי שהולך אחריה. גם התסרוקת מאוד לא מוצלחת וסוויפט מפקששת שוב. להיות בוגר זה לא פשוט, זה בא עם המון אחריות.
הולכת על בטוח
ואם כבר בבריטים עסקינן, הרי שהגיע הזמן לעבור ללונדון, אבל לא לפני שהמעצב(נ)ת תבדוק בציצותיה של אדל שזכתה בשישה פרסים על זה שרוב השנה היא בכלל לא שרה. שוב שחור, שוב ארוך, שוב מכסה את הזרועות ושוב שיער נפוח. יתכן שאדל מעוניינת להסיט את המוקד מהמשקל שלה ושלא יעסקו רק בכמה קילוגרמים היא השילה, אבל המעצב(נ)ת כן היתה רוצה לראות קצת רגליים או קצת יותר מחשוף. נכון שהמוזיקה זה העיקר, אבל לפעמים הצדק גם צריך להיראות.
קרואלה דה-ויל חוזרת
בטיסה ישירה מדלגת המעצב(נ)ת אל טקס הבאפטא, שהביא אליו מקבץ מכובד של סלבס אמריקנים, כמו מריל סטריפ שזנחה את שמלות החולצה (אלה שנראות כמו חולצה מכופתרת בחלק העליון ונפתחות לחצאית מנופחת), ובחרה בדגם שמחזיר את המעצב(נ)ת שוב לקרואלה דה-ויל, הפעם קצת יותר מסוגננת. סטריפ החליטה לחדש ובחרה באופן מפתיע בשמלה שמאוד מבליטה אותה על השטיח האדום, עם מחשוף נדיב וג'קט שנלקח מקליפים של "וואם". על מישהי אחרת זה אולי היה נראה מגוחך, אבל סטריפ, כמו הזיקית שהיא בתור שחקנית, מצליחה להפוך למלכה של הערב.
שטוחה כמו קרש
פנלופה קרוז, לעומת זאת, תמיד מסתבכת עם מחשוף שמונח עליה עקום. אולי זו זווית הצילום, אולי משהו הציק לה ובדיוק שניה לפני הצילום היא ניסתה לסדר אותו, אבל איכשהו החלק העליון של השמלה, שנראה כמו דיקט שעטפו במשי וחיברו לשמלה, לא יושב כמו שצריך ומשווה לה מראה של מישהי שלא נוח לה. הצבע האדום-עמוק נפלא בשבילה וגם החלק התחתון נראה מדהים, חבל שלא הכל יכול להיות מושלם.
כרגיל, לא מושלמת בכלל
עוד אחת שמושלם זה משהו שממנה והלאה היא הלנה בונהאם קרטר. העניין הוא שקרטר אפילו לא מנסה דברים חדשים: היא שוב הולכת על אורך שלא מתאים לה, בשמלה תפוחה ופרצוף של 'הרגע סיימתי לאכול עטלף שבדיוק הוצאתי מהשיער'. האמת היא שאם השמלה היתה ארוכה יותר, אפילו עד לרצפה, היא היתה נראית שונה ואפילו יפה. את הגרביונים שהיא לבשה בטעות על הזרועות אפשר כמובן להשליך לפח, אבל בהחלט לשמור על הנעליים.
הפתעת הערב
מי שכן הפתיעה את המעצב(נ)ת היא השחקנית הנפלאה טילדה סווינטון שבזמן האחרון הולכת ומשתפרת. הפעם היא מצליחה לקלוע בול בשמלה לבנה שנראית פשוטה, אבל יש בה משהו אחר. סווינטון אמנם בהירה כשלג, אבל הלבן לא הופך אותה לשקופה, אלא עושה עמה חסד. אמנם מוטב שהיתה משאירה את הכפכפים בארון, בעיקר כשלא לכל האצבעות יש שם מקום, אבל חוץ מזה מדובר בשיפור ניכר מאוד.
לבן גם היה הצבע של קריסטין וויג, שהפציעה בבאפטה והוכיחה שגם היא סוג של קומיקאית מטורפת היא יכולה להתלבש כמו ליידי. עם נגיעות של זהב בנעליים ובתכשיטים, וויג יוצרת שילוב בריטי-אמריקני בצורה מושלמת ונראית בהתאם. המעצב(נ)ת בוחרת בה למקום הראשון יחד עם קרואלה דה-סטריפ.
ונקנח במעצבנת של הערב שבאמת הביאה למעצב(נ)ת את הנרבוזה. מישל וויליאמס, שנראית כמו מישהי שאם ינשפו עליה היא תעוף, הגיעה בשמלת שני חלקים, שחור ולבן, עם קישוט עדין באזור החגורה, תיק שנראה כמו ספר קריאה וליפסיק אדום בוהק. אם רק היתה בוחרת בצבע בוהק אחר לשמלה, אולי היא לא היתה נראית שקופה כל כך. המעצב(נ)ת חושבת שלוויליאמס יש המון להציע, וגם אם היא רוצה להיראות צנועה - יש דרכים. וויליאמס כבר הוכיחה שהיא יודעת להיות סקסית.
