שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    ביטוח לאומי דורש את הכסף חזרה? אל תתיאשו

    הביטוח הלאומי עשוי במקרים מסויימים לדרוש חזרה את הקצבאות שקיבלתם במשך שנים. למרות שהוא רשאי לעשות זאת על פי חוק, אם נהגתם ביושר, בית הדין עשוי לעמוד לצדכם

    קיבלתם גמלה כלשהי מהמוסד לביטוח לאומי? ייתכן ובוקר אחד יחליט המל"ל כי הגמלה שולמה לכם שלא כדין ועליכם להשיב לו את סכומי הכסף. בהתאם למצב המשפטי כיום, לא חלה התיישנות על דרישה להחזר גמלאות ששילם הביטוח הלאומי, ועל כן, לעיתים, מוצאים את עצמם מבוטחים נדרשים להשיב עשרות אלפי שקלים, למרות שחלפו שנים רבות מיום התשלום.

     

     

    בטרם תפתחו את הארנק, דעו כי הדרישה להחזר הכספים אינה סוף פסוק. מספר פסקי דין אשר ניתנו לאחרונה בבתי הדין האזוריים לעבודה, מלמדים כי בתי הדין בוחנים את נסיבות היווצרות החוב ואף את התנהלותו של המל"ל בעת קבלת ההחלטה אם לבטל את החוב או חלקו. יתרה מכך, לעיתים במהלך ההליך המשפטי מתגלים פרטים נוספים המשנים את עמדת הביטוח הלאומי, ומבטלים את עצם דרישת החזר הכספים.

     

    הקשיש דובר הרוסית הוחתם על מסמכים בעברית

    א' עלה ארצה בשנת 1991 (בגל העליה הגדול מרוסיה) כשהיה בגיל 68. יומיים לאחר הגעתו ארצה, ניגש בהדרכת משרד הקליטה אל המוסד לביטוח לאומי, חתם על טפסים שונים עליהם התבקש לחתום, והחל לקבל מהמוסד לביטוח לאומי תשלום גמלת זקנה מיוחדת ותוספת השלמת הכנסה, אשר הופקדו בחשבון הבנק שלו בסכום אחד, חודש בחודשו במשך 16 שנים.

     

    זמן קצר לאחר הגיעו ארצה, ביקש העולה לצאת לעבוד ולפרנס את משפחתו, ומצא עבודה כשומר במפעל, בשכר הקרוב לשכר מינימום. הוא לא דיווח לביטוח לאומי על הכנסותיו מעבודה.

     

    בביקורת שערך הביטוח הלאומי התברר כי הכנסותיו של הקשיש שוללות את זכאותו לגמלת השלמת הכנסה, והוא התבקש להשיב את הגמלאות אשר שולמו לו החל משנת 2007, סכום של כ- 55 אלף שקל. איש לא הסביר לו את הכתוב במסמך.

     

    הקשיש, שמצבו הבריאותי הלך והידרדר, ניהל בכוחותיו המידלדלים מערכה מול ביטוח לאומי, שבסופה החליטה הוועדה לביטול חובות לבטל 15% מהחוב בלבד. בצר לו, הוא פנה אל בית הדין האזורי לעבודה וטען בין היתר, כי כחלק מהליך הקליטה שלו בישראל, הוא קיבל את הקצבה כמעט באופן אוטומטי וכי איש מטעם המוסד לביטוח לאומי לא הסביר לו את מהות הטפסים עליהם חתם.

     

    הקשיש הוסיף וטען כי במשך שנים ארוכות קיבל את התשלום בסכום אחד ולא היה ער לעובדה כי משולמות לו שתי גמלאות שונות, אשר לכל אחת תנאי זכאות אחרים, וכי איש לא הדריך אותו לגבי התנאים לקבלתן, אף לא פעם אחת.  

     

    בסופו של יום, קיבל בית הדין את טענות הקשיש והורה על ביטול מלוא חובו, לאחר שקבע כי אין מחלוקת שטופס התביעה נחתם על ידי הקשיש כשלא דיבר עברית, 3 ימים לאחר עלייתו ארצה ולא ברור כלל כיצד ואם בכלל פרטי הטופס תורגמו ו/או הוסברו לו.

     

    אופס, שכחנו שאת עובדת

    במקרה אחר, תובעת קטועת רגל, הגישה לביטוח לאומי תביעה לקצבת נכות כללית וביטוח לאומי אישר את תביעתה וקבע לה דרגת אי כושר בשיעור 65% כעקרת בית.

     

    במסגרת הליכי שיקום למדה האשה הנהלת חשבונות ועם קבלת התעודה הפנתה אותה פקידת השיקום של המל"ל לעבודה חלקית בהנהלת חשבונות, בעבורה השתכרה התובעת כ- 1,700 שקל.

     

    האשה המשיכה ועבדה למרות הקשיים הנובעים ממצבה והכאבים העזים מהם סבלה, אולם ארבע שנים לאחר מכן, "נזכר" ביטוח לאומי כי התובעת הינה אשה עובדת, ויש לבדוק אותה ככזו ולא כעקרת בית וזאת ממועד התחלת עבודתה.

     

    לטענת הביטוח הלאומי היה על האשה להשיב לקופתו סכום של כ- 105 אלף שקל, שמקורו החל משנת 2002.

     

    התובעת חזרה וטענה, במספר הליכים בביה"ד, כי מאחר וביטוח לאומי החליט לבדוק אותה מחדש רק בשנת 2006, הוועדה הדנה בכושרה להשתכר מנועה מלדון בכושר השתכרותה בתקופה המוקדמת לתאריך זה.

     

    בתום הליכים מתישים בבית הדין ובוועדות השונות, אשר נמשכו כשלוש שנים, הודיע לבסוף ביטוח לאומי כי התובעת קיבלה את הגמלאות כדין וכי דרישתו לתשלום - מבוטלת.

     

    בית הדין למל"ל: שקול שיקולים ענייניים

    בפסק דין אחר אשר ניתן בימים אלו ע"י נשיא בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, השופט רמי כהן, התבקשה מבוטחת אשר קיבלה קצבת שרותים מיוחדים מביטוח לאומי, על אף שיידעה אותו בכתב כי היא מתגוררת במעון, להשיב למל"ל סכום של כ- 23 אלף שקל.

     

    בית הדין החזיר את עניינה של המבוטחת לדיון חדש בוועדה לביטול חובות של המוסד לביטוח לאומי וקבע כי על הוועדה לביטול חובות חלים כללי המינהל התקין, כלומר על החלטת הוועדה לביטול חובות להינתן תוך שקילת שיקולים ענייניים, מנומקים וסבירים, בשקיפות מלאה ולאחר מתן זכות טיעון למבוטחת.

     

    אין ספק כי קבלת דרישה להחזר כספים לביטוח לאומי, עשויה להיות מאוד מתסכלת, בעיקר אם חלפו שנים ארוכות מהיום בו שולמו הגמלאות, ויתרה מכך אם מתברר כי הכספים שולמו כתוצאה ממעשה או מחדל של הביטוח הלאומי עצמו.

     

    ישנן נסיבות בהן השבת הכספים לביטוח לאומי אינה צודקת ונסיבות בהן השבת הכספים גורמת לנזק כלכלי למבוטח. במקרים רבים הפניה לערכאות משפטיות עשויה לשנות את רוע הגזירה, וזאת בין אם מדובר בתביעה בעניין עצם דרישת ההשבה ובין אם מדובר בתביעת נזיקין בגין הנזק הכספי שנגרם כתוצאה ממעשהו או מחדלו של המל"ל.

     

    באותה הנשימה, מובן כי כאשר מדובר במבוטחים אשר הונו את המערכת וקיבלו כספי ציבור שלא כדין, דרישת המל"ל מוצדקת בהחלט, שכן המדובר על דפוס פעולה עברייני אשר גורם בסופו של יום לנזק מצטבר לנו – ציבור המבוטחים התמים, אשר משלם מידי חודש סכום כסף בלתי מבוטל לקופת המל"ל.

     

    הכותבת היא עו"ד , מומחית לתביעות נגד ביטוח לאומי, לשעבר יועצת משפטית במל"ל


    פורסם לראשונה 26/02/2012 15:57

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הביטוח הלאומי עשוי לבטל את דרישתו
    מירב אפרים
    מומלצים