לאחר ויכוח נוקב: אושר שם דומיין "י-ה-ו-ה"

האם יעלה לרשת אתר אינטרנט תחת כתובת שכוללת את שם השם המפורש? הוועדה לבחינת שמות מתחם (דומיין) פוגעניים אישרה רישום כתובת "co.il.יהוה", לאחר שהתברר שאין רוב המתנגד לכך בקרב חבריה.

עוד בערוץ היהדות  - קראו:

• חילוניות רוצות חתונה בגיל 26, חרדיות - 22
• חתונה בגיל 18: למה מה אתם מבינים מהחיים?
• למען השם: איך בוחרים שם לתינוק לפי הקבלה?
  

יש לציין כי על-פי דעות רבות בהלכה, הדפסת (ואף מחיקת) שם השם המפורש במחשב מותרת במקרה הצורך, ושלא לצחוק. ואולם, עלה חשש כי שם הדומיין עצמו יפגע ברגשות הציבור, או שבעתיד ינוהל תחתיו אתר שפוגע ברגשות הציבור (או אפילו אתר שאינו חוקי). בבלוג "מינים" של תומר פרסיקו דווח על ההחלטה.

ממסך הוועדה לבחינת שמות מתחם פוגעניים עלה כי חברי הוועדה פרופ' מיכאל בירנהק והשופט בדימוס בועז אוקון סברו כי אין לפסול את שם הדומיין, ואילו יו"ר הוועדה הנק נוסבכר והסופרת יוכי ברנדס התנגדו לכך.

בנימוקיו הזכיר פרופ' בירנהק כי סמכות הוועדה היא לפסול "שמות מתחם המכילים מילים גסות, הפוגעים בתקנת הציבור או ברגשות הציבור, או כאלה שאינם תואמים לדין הישראלי". לדבריו, המקרה המדובר ודאי שאינו נופל תחת ההגדרה "מילים גסות" ואף אין חוק ישראלי שאוסר שימוש בשם המפורש.

"אני מוכן להניח כי בעצם השימוש בשם המפורש כשם מתחם יהיו מי שירגישו נפגעים במידה מסוימת, בשל מה שיראו כזילות השם המפורש, או בשל טעם הלכתי אחר", אמר בירנהק, אך הוסיף: "מאחר שהשם המפורש כשלעצמו אינו פוגעני, מאחר שהוא נגיש ברשת בשלל יישומים חוקיים, לגיטימיים ורצויים, ובכללם התנ"ך, אני סבור שמידת הפגיעה שעלולה להיגרם היא מועטה, ואינה חורגת מ'סף הסיבולת הציבורית'"

השופט בדימוס אוקון הסכים עם דברי בירנהק, והזכיר גם הוא "השם המפורש מופיע ממילא בכל חיפוש באינטרנט (לרבות בוויקיפדיה)... וקשה לראות מדוע עצם השימוש כשם מתחם מעורר קושי".

"אין רחוב, ולא ראוי שיהיה אתר"

יוכי ברנדס טענה שיש לדחות את הבקשה, ונימקה: "האותיות י-ה-ו-ה הן שמו הפרטי של אלוהי ישראל ונחשבות לשם הקדוש ביותר בתרבות היהודית. י-ה-ו-ה צריך, לפי דעתי, להישאר שם שכותבים בספר התורה

ומדפיסים בפסוקי התנ"ך, ולא בשום מקום אחר... אין במדינת ישראל רחוב או יישוב בשם י-ה-ו-ה. מן הראוי שגם לא יהיה אתר אינטרנט בשם כזה".

יו"ר הוועדה נוסבכר ציין כי רוב הפוסקים מתירים כתיבה של שם השם במחשב, וחלקם אף את מחיקתו, אך אין הוא רואה לנכון לאפשר את השימוש בו ברבים. נוסבכר הזכיר כי רשם החברות סירב בעבר לאשר רישום חברה תחת השם "סרטי הכותל בע"מ" בשל הזלזול שיש בכך בערכים הדתיים-לאומיים של עם ישראל, ובפגיעה ברגשות הציבור - ובג"ץ אישר זאת.

"אם שם כמו 'סרטי הכותל' נפסל, אזי קל וחומר שאנו יכולים לפסול את השימוש בשם י-ה-ו-ה בשם מתחם", קבע נוסבכר.