"הירי הבא בדרך, אין מי שמגן על הערבים"

"האזרחים הערבים זכאים לחיים שלווים בכפריהם ובבתיהם, גם להם מגיע ביטחון אישי. אבל לצערי המצב הוא שצרור היריות הבא כבר בדרך. אנשים יושבים וחושבים מי הבא בתור. אי אפשר להמשיך ככה". זו תמונת המצב שמתאר עו"ד חסן דבאח מהכפר דיר אל-אסד שבגליל המערבי.

שיאי אלימות במגזר הערבי - דיווחים אחרונים ב-ynet:

סוף שבוע קטלני: "העבריינים הערבים שולטים"

שכר הרעב של נשים ערביות: "אין אומץ להתלונן"

המכונית המשפחתית מנוקבת ירי(צילום: אביהו שפירא)

האלימות במגזר הערבי התפשטה כמגפה, שהגיעה לשיא בסוף השבוע כששלושה בני אדם נרצחו:  בגליל,  בטייבה ובלוד. בני משפחת הנרצח מעילוט שבגליל אמרו ל-ynet: "אין לנו מושג מי ירה בו. איש לא איים עליו". הם תיארו תמונת מצב כמו זו שמתאר דבאח - לפיה העבריינות והאלימות במגזר משתוללות באין מפריע וגובות קורבנות חפים מפשע. גם בטייבה זעמו התושבים: "אוזלת היד תחזור כבומרנג. המסר שהצעירים נחשפים אליו הוא שזה בסדר להיות עבריין, והמשטרה לא תעשה להם כלום".

ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס לנושא בפתח ישיבת השרים. "צמצום האירועים הוא יעד של הממשלה ושל המדינה. אני מעריך שעולים קולות מהמגזר להגביר את האכיפה במגזר. צריך שהמגזר יעזור לעצמו גם בפעולות של התנדבות בשירות האזרחי. ללא אכיפת חוק, כל הצעדים שאנו עושים לשלב את הערבים לא יעזרו. צריכה להיות שותפות באכיפת חוק ואני מצפה מהמגזר לשתף פעולה".

סימני הירי על המכונית המשפחתית

טלפון באמצע הלילה: ירי ומטען חבלה

משפחת דבאח נחשבת לאחת המשפחות המכובדות במגזר. חסן הוא נשיא קבוצת הכדורגל בני סכנין, ואחד מעורכי הדין הבולטים בצפון. אחיו, מאהר דבאח, נחשב למומחה בעל שם עולמי בתחום ההגבלים העסקיים, ואח אחר שלו משמש רופא בבית החולים בנהריה.

זירת הרצח בלוד בסוף השבוע(צילום: אתר פאנט)

בנו של דבאח נפל קורבן לאלימות הגואה, כשאלמונים ירו לעבר בית של קרובי משפחתם בכפר, בעודו יושב שם. דבאח סיפר: "קיבלתי טלפון בשעות הלילה על יריות ומטען חבלה לעבר שני בתים בכפר. לי ידוע שבעלי הבתים הם אנשים מאוד נורמטיביים, שלא מעורבים בסכסוכים. אבל הכדורים חדרו לתוך הבית, והיה לבן שלי מזל שהוא ישב על הספה מאחורי החלון, וניצל בנס מפגיעה.

"גם לעבר המכונית שלי שחנתה במקום נורו יריות". למרבה המזל איש לא נפגע. כוחות המשטרה הגיעו למקום ופתחו בחקירה, אך טרם נעצרו חשודים במעשה.

"זה מעשה עבריינות וטרור. אני מקווה שהמשטרה תנקוט צעדים כדי לעקור את האלימות מהשורש", אמר דבאח, אך סייג את דבריו כשהסביר: "אנשים מפחדים להעביר למשטרה מידע על רוצחים או על מי שעומד מאחורי מעשי הפשע כי אין מי שיגן עליהם. מי שפותח את הפה - עלולים להתנקם בו. המשטרה לא מגוננת על התושבים, אולי מחוסר רצון ואולי מחוסר תקציב, אבל כל זה לא מעניין. אזרח זכאי לביטחון לפחות בבית שלו".

על עצמו העיד ש"אישית אני חש בנוח בחיי, אני לא מסוכסך ולא מפחד מאף אחד. אבל הפחד שלי הוא שתופעות הטרור במגזר הערבי ימשיכו להתפשט ועוד קורבנות ייפגעו, עוד מקרי רצח יתרחשו".

כמה קל לסטות לעבריינות

הוא מתריע מפני תופעת הנשק הבלתי חוקי בכפרים. "חייבים למגר אותה. בזה אני מאשים את הממשלות לדורותיהן, שלא הפנו די תשומת לב למתרחש במגזר הערבי". דבאח כורך זאת יחד עם "הידרדרות המסגרות החינוכיות במגזר, כיוון שכשאין חינוך המצב מחמיר. לא דאגו לייצר מסגרות חינוכיות, ספורטיביות ותעסוקתיות. ברגע שלצעירים אין תעסוקה ואין פעילות הם סוטים בקלות לכיוון העבריינות".

דם בטייבה. "אין תעסוקה, אז סוטים לאלימות"(צילום: אתר פאנט)

לטענתו, גם הרשויות המקומיות "לא עושות מספיק כדי למגר את התופעה. עובדיהן צריכים לעקוב אחרי המשטרה ולפנות אליה. אני לא יודע אם הם עושים זאת או לא, אבל תחושת הבטן היא שהם לא עושים זאת או שלא עושים די".

הוא טוען שלעבריינות אין יעד מסוים. "לפני 40 שנה היו לנו חיים יותר שקטים, איש לא התקין סורגים, תריסים חשמליים או שערים בביתו. אנשים היו ישנים על הגגות ובמרפסות כי רמת הביטחון הייתה טובה". 

בדיר אל-אסד שבו הוא מתגורר, כבר ידעו תקופות קשות ובלתי נסבלות של אלימות, "שריפות ויריות, פיצוצים כמעט כל לילה, אנשים כמעט לא ישנו". אחר כך לדבריו הגיעה רגיעה, אך כעת "אנו מרגישים שהעניין מתעורר שוב. אני לא מבין כיצד יורים לעבר בתים וכלי רכב, למה עושים דבר כזה ומה הרקע. גם החקירות מוכיחות בסופו של דבר שלמותקף אין רקע פלילי או קשר לגורמים עברייניים".