שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    שכר הרעב של נשים ערביות: "אין אומץ להתלונן"
    שמונה שקלים וחצי לשעה. זה שכרה של עובדת במשרה מלאה במשרד של מהנדס בוואדי ערה. כמוה יש עוד אלפי נשים במגזר הערבי שמנוצלות על-ידי מעסיקיהן: אחת מכל 4 נשים מרוויחה פחות ממינימום. "עברתי לעבוד בניקוי בתים כי זה משתלם יותר"

    155 שנים אחרי השביתה הראשונה של פועלות טקסטיל בניו יורק, יצוין מחר (יום ה') יום האשה הבינלאומי, אך בישראל של שנת 2012 יש חלקים שבהם שכר המינימום, העומד כיום על 4,100 שקלים, הוא בגדר המלצה בלבד. אלפי נשים ערביות העובדות במשרה מלאה מנוצלות ומרוויחות הרבה פחות מהסכום הזה, אך הן חוששות להתלונן נגד מעסיקיהם מחשש לפיטורים. גורמי האכיפה מודעים לתופעה, אך האכיפה אינה מספקת.

     

    "אני עובדת כבר שלוש שנים בחנות בגדים בטירה, שמונה שעות ביום, ומקבלת 1,950 שקל בחודש", סיפרה ל-ynet ענאת מנסור (26), תושבת העיר. "אין לי ברירה, אני חייבת כסף כדי לפרנס את בני משפחתי, ומפחדת להתלונן על הבוס לרשויות, מחשש שיפטר אותי. אם הייתה לנו תחבורה כמו שצריך הייתי עוברת לעבוד במגזר היהודי". לדבריה, אף על פי שהעסק מניב הכנסות, הבוס שלה מסרב להעניק לה העלאה וטוען שהמצב הכלכלי קשה.

     

    "קשיי אכיפה" במגזר הערבי. הנשים חוששות להתלונן מחשש לפיטורים (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    "קשיי אכיפה" במגזר הערבי. הנשים חוששות להתלונן מחשש לפיטורים(צילום: רויטרס)

     

    גם סנא קשקוש, תושבת קלנסווה, מספרת שקיבלה שכר נמוך בניגוד לחוק. "כשהייתי סטודנטית עבדתי במשרד של עורך דין עבור 1,800 שקל בחודש. הייתי מאוכזבת מאוד, כי חשבתי שעורכי הדין משלמים לפי החוק, אבל לצערי זה היה בדיוק הפוך". לדבריה, "המעסיקים במגזר הערבי מנצלים את הנשים בצורה לא חוקית ומשפילה, אך אין לנשים אומץ להתלונן".

     

    כל אשה רביעית במגזר הערבי משתכרת פחות משכר מינימום. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ממשרד התעשייה המסחר והתעסוקה (תמ"ת) נמסר כי בקרב השכירות היהודיות מדובר בשיעור של כ-11% בלבד. "השיעורים הגדולים של אי עמידה בשכר מינימום במגזר הערבי אינם חדשים לנו. וגם לא חדשים לנו קשיי האכיפה במגזר זה", אמרו במשרד התמ"ת.

      

    במצב שבו האכיפה אינה מורגשת מספיק, העבריינים חוגגים ומנצלים את חוסר הברירה של העובדות, וקל וחומר את מעמדן בחברה הערבית. "עבדתי כאחראית מרפאה מקומית השייכת לאחד הרופאים הבכירים במשולש", סיפרה תושבת האזור בת 31, "השתכרתי 2,500 שקל בחודש, וכל שנה בעל המרפאה הבטיח לי תוספת בשכר, ולא קיים את הבטחתו".

     

    לדבריה, היא לא קיבלה שום זכויות סוציאליות כמו תשלום עבור ימי חופשה, חגים ודמי הבראה. "הרופא שעבדתי אצלו עובד גם באחד מבתי החולים, והיה מהראשונים שתמך בשביתת הרופאים ועשה מזה סיפור, אבל את העובדים שלו הוא היה מזניח". אחרי שש שנים, היא אומרת, "נמאס לי ועזבתי. עברתי לעבוד בניקוי בתים, כי זה משתלם יותר".

     

    ואם חשבתם ששמעתם וראיתם הכול, מה תאמרו על תושבת ואדי ערה שהשתכרה, לדבריה, "משכורת מגעילה של 1,700 שקל עבור שמונה שעות ביום, שישה ימים בשבוע, במשרד של מהנדס, שקורא לעצמו מהנדס בכיר". אם מחשבים את השכר בחודש עבודה מלא, 25 ימים בחודש, מתקבל שכר של 8.5 שקלים לשעה.

     

    מנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה שבמשרד התמ"ת נמסר: "נציבות השוויון רואה בחומרה רבה פגיעה בזכויות של נשים ערביות במקום העבודה, ופועלת למיגור התופעה בכמה מישורים, בהם הסברה והדרכה לנשים ערביות על זכויותיהן, וכן הדרכות והבהרות לקהל המעסיקים בנוגע לחובותיהם על פי חוק".

     

    בנציבות קראו לעובדות במגזר הערבי לפנות אליהם לקבלת ייעוץ משפטי חינם בנושאי אפליה, ולהעביר לטיפולה כל מקרה שבו עולה חשש לאפליה מסוג זה בתנאי העבודה.

     

    משרד התמ"ת: "ביצענו אכיפה ממוקדת"

    במשרד הממשלתי האחראי לאכיפה בנושא אומרים כי התופעה במגזר הערבי מוכרת ובוצעה אכיפה ממוקדת. "משרד התמ"ת, באמצעות מינהל הסדרה ואכיפה, קבע סדר עדיפות והציב את אוכלוסיית המגזר הערבי בכלל והנשים במגזר זה בפרט, כאוכלוסיות יעד מרכזיות לאכיפת חוקי עבודה, וזאת בשל היותן אוכלוסיות עובדות החשופות יותר לפגיעה תעסוקתית", נמסר בתגובת המשרד.

     

    "בפעולות האכיפה אשר ננקטו בתחום זה, נכללת פעילות אכיפה המכוונת לענפים ומוקדי תעסוקה המתאפיינים בתעסוקת נשים גבוהה, כגון: גני ילדים, מספרות, מתפרות, משחטות, בתי מלון וענף הניקיון. בין השאר, התבצעה אכיפה ממוקדת בשלוש רשויות מקומיות במגזר הערבי, שבהן עלה חשד לאי תשלום שכר מינימום,

    הלנת שכר ואי העברת ניכויים לקופות. בכפרים וערים רבים במגזר הערבי עלו חשדות לאי תשלום שכר מינימום, אי כיבוד חוק שעות עבודה ומנוחה,

    אי מתן הודעה לעובד בדבר תנאי העסקתו וזכויותיו, העסקה פוגענית של בני נוער ועוד".

     

    יודגש, נמסר בתגובת המשרד, כי הקנס על כל עבירה של אי תשלום שכר מינימום עומד על 5,000 ש"ח על כל עובד.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    1,800 שקל בחודש. סנא קשקוש
    צילום: חסן שעלאן
    מומלצים