שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אובחנתם כחולים? 7 שאלות שחייבים להציג לרופא
    כשניחתת עליכם אבחנה של מחלה קשה או כרונית כלשהי, קשה לקלוט בסערת הרגשות את כל המידע שהרופא מנסה להעביר. כך תוודאו שאתם שומעים על כל אפשרויות הטיפול הקיימות

    אדם המתבשר כי הוא חולה במחלה מסכנת חיים, או אפילו כרונית, חש לעתים קרובות כי עולמו חרב עליו. הוא שרוי בתחילה בבלבול גדול ובסערת רגשות, ומתקשה להכיל את הבשורה ולפעול מול הגורמים הרפואיים הרלוונטיים לקבלת המידע על מחלתו ודרכי הטיפול בה. זאת למרות העובדה שעל פי חוק זכויות החולה הוא אמור להיות שותף פעיל בבחירה בין החלופות הקיימות לטיפול.

     

    חולים - דעו את זכויותיכם:

     

    למרבה הצער, גם ביקור אצל רופא מומחה מתאפיין בזמן מוגבל, וכתוצאה מכך החולה עלול לחוש לחץ או מבוכה, ולמצוא את עצמו גם לאחר הפגישה עם שאלות רבות שנותרו ללא מענה.

     

    גם אם הרופא הטוב וההוגן מנסה כמיטב יכולתו להסביר את השיקולים ואת האפשרויות השונות, לרוב החולה אינו מסוגל, בשל רגשותיו והתרגשותו, להיות שותף פעיל בתהליך. לעתים המלצות הרופא מונעות מהעדפות אישיות או מתוך מיומנותו בהליך זה או אחר, ופחות מתאימות לחולה העומד בפני ההחלטות הגורליות עבורו.

     

    על פי מחקרים בתחום, כאשר מנסה החולה לשחזר את כל הנאמר במפגש, כעבור זמן קצר הוא לרוב אינו זוכר את הדברים. כדי להימנע ממצבים דומים, הנה הפעולות שיש לעשות לקראת המפגש עם המערך הרפואי - והשאלות שיש להציג בו:

     

    1. הצטיידות במסמכים

    חשוב לקחת לפגישה עם הרופא את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים: צילומי רנטגן ודימות (MRI, CT), תרשימי בדיקות מעבדה, א.ק.ג, סיכומי מחלה ועוד, וכל המרבה הרי זה משובח. כדי להקל על הרופא, מומלץ לסדר את המסמכים על פי הסוג וסדר כרונולוגי.

     

    בנוסף, כדאי להכין רשימה המפרטת את הסימפטומים שמהם אתם סובלים, את הממצאים עד כה וכן רשימת שאלות בכתב, שתבטיח שלא תשכחו לשאול על הנושאים שמטרידים אתכם.

     

    2. האם האבחנה ודאית?

    כשיש לאשש אבחנה, לקבוע את חומרת המחלה או את דרכי הטיפול בה, נדרשת בדרך כלל בדיקה שאינה נעימה לחולה ולעתים גם פולשנית. אבחנה ודאית קיימת כאשר הנכם מוכנים לטיפול (ניתוח, צנתור, תרופות).

     

    מומלץ לברר על דרכים אלטרנטיביות להגיע לאבחנה ודאית, הצורך בהרדמה, כאבים צפויים ומידת הסיכון הכרוכה בבדיקה.

     

    3. האם המחלה מדבקת?

    חשוב ביותר לברר אם מחלתכם מדבקת, שכן מחלה מדבקת מחייבת כמובן התנהלות שונה מצד החולה ובני משפחתו, נקיטת אמצעי זהירות מיוחדים כגון עטיית מסיכת בד או הימנעות ממגע ועוד.

     

    4. מהן אפשרויות הטיפול?

    כדאי לברר מה הם הסיבוכים, הסיכונים ותופעות הלוואי לצד שיעור ההצלחה של כל אחת מאפשרויות הטיפול.

     

    חשוב גם לשים לב לנושא סל הבריאות: הרופא חייב ליידע אתכם באשר לכל הטיפולים הקיימים לבעיה, גם אלו שאינם נכללים בסל הבריאות. תרופות הכלולות בסל מפורטות גם באתר משרד הבריאות.

     

    אם התרופה אינה כלולה בסל, ניתן לברר בבית מרקחת את עלות רכישתה באופן פרטי. בנוסף, קיימים ביטוחי בריאות פרטיים אשר מכסים הוצאות כאלה.

     

    מומלץ לברר על דרכים אלטרנטיביות להגיע לאבחנה ודאית (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    מומלץ לברר על דרכים אלטרנטיביות להגיע לאבחנה ודאית(צילום: shutterstock)

     

    5. קבלת חוות דעת שנייה

    לבדיקות שתבצעו ולדרכי הטיפול במחלה חשיבות גדולה להחלטות הנוגעות לבריאותכם. מומלץ שלא לוותר על קבלת חוות דעת שנייה, שתסייע בקבלת תמונה מלאה באשר לחלופות הקיימות, במיוחד אם ניתוח עומד על הפרק. 

     

    רופאים מומחים, למשל, נוטים להמליץ על טיפול או שיטת אבחון שבה הם מיומנים ומנוסים, לכן חשוב להתייעץ עם רופא בכיר נוסף, אובייקטיבי ככל האפשר. אם חוות הדעת שניתנו שונות זו מזו, יש לפנות לרופא שלישי שבו אתם נותנים אמון ולהציג בפניו את הדילמה.

     

    6. קבלת מידע על הרופא

    כחולים, בידכם הזכות והחובה להתעקש ולקבל מידע על זהות הרופא המטפל ומידת מיומנותו. ניתן לבדוק ולברר מידע זה בפנייה לחברים ומכרים או לרופא אחר בתחום, ולעתים גם דרך האינטרנט.

     

    7. הקלטת שיחה בעת מפגש עם הרופא

    בפסק דין שניתן לאחרונה קבע בית המשפט שמותר להקליט שיחה עם רופא רק אם הוא נותן את הסכמתו, לכן חשוב לבקש אישור מראש ולהביא מכשיר הקלטה אם ניתן האישור. במקרים רבים ההתרגשות אינה מאפשרת לקלוט את המידע המועבר, והאזנה חוזרת לשיחה המוקלטת מאפשרת להעמיק ולהפנים את המידע.

     

    לחלופין, מומלץ לרשום בעת המפגש את עיקר המידע, כדי לאפשר התייעצות לאחר מכן עם קרובים וחברים.

     

    "עבור אדם חולה", אומר יו"ר האגודה לזכויות החולה שמוליק בן יעקב, "קבלת מידע חלקי משמעה בחירה הלוקה בחסר. מצב שבו לחולה אין תמונה שלמה לגבי מחלתו, אפשרויות הטיפול השונות והבדיקות הנוספות שיש באפשרותו לבצע, עלול להובילו לקבלת החלטה שאינה הטובה ביותר עבורו.

     

    "לחולה ישנה הזכות המלאה, במסגרת חוק זכויות החולה, לקבל את מירב המידע הרפואי הנדרש בטרם יבחר כיצד ברצונו לפעול, כולל קבלת חוות דעת שנייה. לצערי רבים החולים שכלל אינם מודעים לאפשרות זו".

     

    הכותבת היא מנכ"ל האגודה לזכויות החולה

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הרופא חייב ליידע אתכם באשר לכל הטיפולים הקיימים לבעיה, גם אלו שאינם נכללים בסל הבריאות
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים