שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    משתגעים על מד מן

    עם כל הכבוד לעלילה, הבימוי והשחקנים הנהדרים, אנחנו מכורים ל"מד מן" בגלל הדברים החשובים באמת, כמו הסיגריות, האלכוהול וההלבשה התחתונה של פעם. כתבי ערוץ התרבות של ynet חושפים את הפטיש האישי שלהם בסדרת המופת

    אוקיי, אז אנחנו מכורים ל"מד מן", מתרגשים לקראת העונה החדשה, שואלים את עצמנו מאיפה יבוא הטוויסט, כיצד יתגלה הפאנץ' ליין והאם סוף סוף דון דרייפר יראה גם קצת יחס חם וטיפת רגש (טוב, ניסחפנו). אבל האמת היא שלא לשם כך התכנסנו. אנחנו פה בשביל הפרטים הקטנים והמאפיינים הבלתי נשכחים שבאמת עושים את הסדרה הזאת.

     

    עוד כתבות בנושא "מד מן" ב-ynet:

    יוצר "מד מן" ל-ynet: "הכל קרה כנגד כל הסיכויים"

    "בקצב הזה 'מד מן' תגיע למלחמת ששת הימים"

    דון דרייפר, קווים לדמותו

     

    אז לכבוד עליית העונה החמישית של "מד מן" (שבת ב-22:10, HOT3), כתבי ערוץ התרבות של ynet מתוודים וחושפים את הפטיש הפרטי שלהם בסדרה המיתולוגית.

     

    סיגריות

    עשן הסיגריות האינסופי היה אחד הדברים הראשונים שהלמו בי ברגע שצללתי אל תוך "מד מן". הרי כולם שם מעשנים, בכל מקום וכל הזמן. אחרי כל כך הרבה שנים, בהם צרכני הטלוויזיה מחו בתוקף שדמויות טלוויזיוניות לא צריכות לעשן בסדרות פופולריות, ההחלטה של יוצרי הסדרה לשלב את הסיגריה האסורה, כמעט בכל סצנה, היא ברורה. הרי זו היתה התקופה, סוף שנות החמישים ותחילת השישים באמריקה. המודעות להשפעות הנוראיות של העישון שאפה (תרתי משמע) לאפס.

     

    דון דרייפר והחבר הניצחי שלו.  (צילום: Lions Gate Television International) (צילום: Lions Gate Television International)
    דון דרייפר והחבר הניצחי שלו. (צילום: Lions Gate Television International)

     

    זה היה גן עדן לחובבי הניקוטין. בסרטים הוליוודים עישנו, בטיסות, במסעדות, במועדונים וכפי שרואים ב"מד מן", גם רופאים לא עמדו בפיתוי ושאפו את העשן בדיוק באותו הרגע שבדקו את הפציינט. כשהתמונה הכוללת של "מד מן" מתגלה, למרות הארס שבדמויות הרבות בסדרה, מתגלה גם תקופה של תמימות. שעישון של שתי חפיסות ביום לא יעשו לך כלום. ההיפך, הן רק יחזקו את הגבריות ויעצימו את הנשיות.

     

    אבל אם להודות על האמת, התקופה התמימה הזו היתה רעה וחסרת כל מודעות לבריאות. בתוך כל עשן הסיגריות הסקסי והמסתורי, המסר הברור לצופים הוא שמאוד לא כדאי לכם לעשן ושהסיגריות הן חלק בלתי נפרד מכל האכזריות שקיימת בתסריט. ובכל זאת, בכל פעם שפרק נגמר, לפני שאני משתוקק לראות את הפרק הבא, אני מת להדליק סיגריה. (אור ברנע)

     

    אלכוהול

    התרומה של "מד מן" לוויסקי שוות ערך לאפקט שעשתה "אחת שיודעת" לטלפון החכם. כשהשחקן הראשי נחשב לאחד הדמויות הגבריות החזקות והמצ'ואיסטיות ביותר שידעה הטלוויזיה האמריקנית ומהווה מודל לגבר שהבנים רוצים להיות חברים שלו והבנות רוצות ללכת איתו למיטה, הרי שזה רק טבעי שכולם גם ירצו לחקות אותו עם איזה דרינק ביד.

     

    בלי להכיר את הנתונים (במידה ואי פעם נבדקו), מד מן עשתה שירות אדיר לעולם האפל של השתייה החריפה. בעוד רובנו מחכים לאירוע כדי לשתות כוסית שיבאס, אצלם, לא צריך סיבה. מספיק לומר "שלום" כדי לחגוג עם איזו בקבוק קטן.

     

    טיפה מרה בכל הזדמנות ()
    טיפה מרה בכל הזדמנות

     

    את כל ריקניות חייהם, העצב שבעיניהם והחלום השבור שבליבם, פורקות הדמויות של "מד מן" בכוסית קטנה שאולי שורפת את הכבד, אבל מרפאה את הנשמה הפצועה. ובעצם, למה לא? אם כל מנהל משרד היה פותח את היום עם וויסקי, כנראה שחיי העובדים שלו היו יפים יותר. (אבי שושן)

     

    חזיות וביריות

    אין על ביריות. ואני לא מתכוונת רק למחזיקי המלמלה ההם, שכלות מקבלות במסיבת רווקות בקומדיות רומנטיות אמריקאיות, אלא לכל המכלול המטורף הזה של ירכוני הניילון עם פס התחרה מלמעלה, תפוסות על-ידי ארבע רצועות אלסטיות - שתיים מקדימה ושתיים מאחורה שהן חלק ממעין חגורה (לא הצלחתי למצוא מילה סקסית יותר), הנכרכת מסביב למותן ומחזיקה את כל הקונסטרוקציה.

     

    כל מי שניסתה יודעת: כשהן עליך ברגע הנכון, אין עליך. וב"מד מן" כמו ב"מד מן", כל שעה יפה לביריות. תשאלו את ג'נוארי ג'ונס שהצטלמה איתן ב-2009, למגזין GQ. הן עליך במשרד עודך מקלידה, מדפיסה או סתם מהדסת במסדרון, הן שם כשאת מוזגת דרינק לבעלך היקר, שזה עתה שב מהעבודה וכמובן, כשאת מסירה אותן באופן סופר איטי, בשביל הרושם, טרם כניסתך למיטה.

     

    לא משנה איזו חולצה מכופתרת ורכוסה עד הסנטר תחבת לתוך חצאית סבתא הבוקר (פגי אולסון), או באיזו כותונת לילה משעממת חרצת את גורלך הלילה (בטי דרייפר). כי הרי מתחת יש לך תחרות, רצועות, קליפסים וירכיים חשופות. בימים בהם אנו משתחלות אל תוך גרביונים שחורים אטומים בעיניים עצומות וזונחות בכל פעם מחדש את נעלי העקב ההן, לטובת השטוחות החרושות. אני מביטה בקנאה מהולה בחמלה בנשים ההן, שהעדיפו הידוק על נוחות, מורכבות על פשטות ושהיה להן כל כך הרבה סקס מתחת, ביחס למה שבאמת הרשו להן לבטא מעל.

     

    חזיות הפירמידה של פעם. נעים להסתכל ולדעת שזה עבר מהעולם  (צילום: AMC) (צילום: AMC)
    חזיות הפירמידה של פעם. נעים להסתכל ולדעת שזה עבר מהעולם

     

    בניגוד לערגה ולגעגוע שמעוררות בי הביריות של נשות "מד מן", אני אומרת ברוך שפטרנו על החזיות שלבשו באותה תקופה. מי לעזאזל חשב על המשולשים האלה? מה בינם ובין עיגולים וקימורים? אך למרות מבנה הפירמידה הבלתי ראוי לאימוץ, בכל פעם שאני רואה את ג'ואן, חנוטה באחת משמלותיה האדומות הרבות, או את שאר דדיי בנות המשרד מזדקרים כאילו היו חיילי משמר המלכה, אני מוצאת את עצמי בוהה וחושבת שהגיע הזמן להדליק את המזגן. (עיינה לי)

     

    ניו יורק

    כשהסדרה עלתה לאוויר, תרגמו אותה אנשי הוט לשם העברי "הגברים של שדרות מדיסון". מהר מאוד הם חזרו לשם המקורי, אבל שדרות מדיסון, כלומר, ניו יורק, מהווה חלק בלתי נפרד מעלילת הסדרה.

     

    מדהים לגלות כמה העיר ניו-יורק פעמה בדופק מהיר גם לפני שישים שנה, הרבה לפני שעקבי הסטליטו של קארי בראדשו נולדו. נכון, רוב הסצנות אכן מתבצעות במשרדי "סטרלינג-קופר-דרייפר-פרייס", אבל ברמזים, היא שם. בועטת ומבעבעת. בין אם זה בסצנת הסקס של רוג'ר וג'ואן ברחוב צדדי וחשוך בעיר, הרצון של פגי לעבור למנהטן כדי להרגיש חופשייה, השאיפה של פיט ואשתו לרכוש בית מסביב לסנטרל פארק במחיר דמיוני לימינו, אינספור בתי הקפה, הדיינרים ומועדוני הלילה המפוקפקים שבהם עוברים לפני שחוזרים הביתה לאשה החוקית.

     

    ולמרות שמדובר בסדרה שעלילתה מתרחשת באמצע המאה הקודמת,"מד מן" היא כולה געגועים, טעמים וניחוחות של תפוח גדול. (אבי שושן)

     

    סקס בשנות ה-60

    פשוט וקל הסקס ב"מד מן". זמין לכל דורש. נכון שהקונספט של כולם מזדיינים עם כולם התחיל כבר ב"שושלת" ואחר כך הפך למיינסטרים ב"מלרוז פלייס". מהם לא הופתענו. להיפך. התמלאנו בקנאה על חיי המין הפרועים שהיו מנת חלקם. אבל כשבטי דרייפר, עקרת בית מכובדת, מחליטה לגמול לבעלה הבוגדני ושוכבת בחדר צדדי בבאר עם גבר זר? אנחנו מזדעזעים וצועקים 'גיוועלד'. הרי בשנות ה-60 לא עלה על הדעת שאישה נשואה יכולה לבגוד. גם אם בעלה בוגד בה עם כל מזדמנת. כי גבר זה גבר וזהו.

     

    כשהלבידו צועק ב"מד מן", לא אומרים "לא" (צילום: AMC) (צילום: AMC)
    כשהלבידו צועק ב"מד מן", לא אומרים "לא"

     

    כי כשהלבידו צועק בתוך החליפות המחויטות של החלונות הגבוהים, לא אומרים "לא". רוג'ר עושה את ג'ואן המזכירה שבסוף ניכפת על ידי החבר ברצפת המשרד כי "בא לו להרגיש את מה שהבוס עשה לה שם". בסוף היא גם התחתנה איתו. אז מה אם כפה את עצמו עליה וגרם לה להרגיש כמו זונה? הוא רופא חתיך לכל הרוחות. יותר טוב מזה, היא כבר יודעת, בטח לא תמצא.

     

    אנחנו רוצים להאמין שהעולם הזה לא קיים עוד. שגברים לא יכולים עוד לכפות את עצמם על נשים, שהחוק נגד הטרדה מינית מתקן את כל המשגים של

    אמצע המאה הקודמת, שהאישה היום משוחררת ועצמאית יותר מאי פעם, שסקס צריך להיות בהסכמת שני הצדדים ושאסור למנהל לנצל מינית את עובדיו. אז - זה היה קנדי, היום - זה קצב. ובסופו של דבר, כשרואים את "מד מן" אפשר לנחש שאם העלילה הזו היתה מתרחשת היום - כולם שם היו נכנסים לכלא. (אבי שושן)

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים