שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: shutterstock

    סרט וראיון: טל גולדברג לא הולך לפי הספר

    בימים אלה עובד טל גולדברג על הפיצ'ר הראשון שלו "אני לא מאמין, אני רובוט!", קומדיית מדע בדיוני. את הטירונות הקולנועית שלו עשה בסרט הסטודנטים "הספרייה", שהתחיל מהערה חרמנית של חבר. "יש שם תשוקות מסורסות", הוא מספר. צפו

    קומדיה היא לא ז'אנר נפוץ במיוחד בקולנוע הישראלי. אולי מכיוון שמלאכת ההצחקה היא משימה מסובכת. ולמרות זאת, טל גולדברג לקח על עצמו לאחרונה אתגר רציני ביותר עם צילומי "אני לא מאמין, אני רובוט" - סרט באורך מלא, שהוא לא רק קומדיה, אלא גם מדע בדיוני. גולדברג שיצר את הסרט ביחד עם חברו גל זלזניאק, הפגין תעוזה לא מבוטלת כבר כסטודנט באוניברסיטת תל אביב ב"הספרייה" - קומדיה רומנטית קצרה שיצר במסגרת לימודיו לפני שנתיים, והנה היא פה לפניכם:

     

    צפו ב"הספרייה" - סרטו של טל גולדברג. שחקנים: דינה סנדרסון, אורי יניב, מירי לרמן ואלכס אנסקי. צילום: גל זלזניאק, עריכה: אסף נחום, הפקה: עדן ששון, מוזיקה מקורית: אולה ארד

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    הרעיון לסרט "הספרייה" הגיע במהלך שגרת הלימודים בקמפוס, "סרט שנכתב בטעות" כפי שמגדיר זאת גולדברג בן ה-29 בראיון ל-ynet. "הלכתי עם אחד החברים שלי ליד הספרייה, והוא מלמל איזה משהו גס על זה ש'אם ספרנית רוצה להזדיין בספרייה היא בטח צריכה לעשות את זה בשקט'. זה נשמע כמו סתם מלמול של סטודנט מתוסכל מינית, אבל לאחר הרהור במשפט הבנתי שיש בו הרבה מעבר לזה".

     

    שקט על הסט

    מה שריתק את גולדברג במשפט זה היה התוכן הטעון, הצבעוני והמעמיק שיש בספרים הרבים שמסודרים על מדפי הספרייה, מול האווירה המוקפדת והשקטה שמסביב. "הספרייה מלאה בספרים על תשוקות, אידיאלים נשגבים ומלחמות הרות גורל אבל היא עצמה מקום מסורס", מסביר הבמאי. "על מבקרי הספרייה לשמור על שקט מוחלט ומי שמנסה להתנגד עשוי למצוא את עצמו בחוץ. המשפט הזה על הספרנית נגע בעיני בעצם בנפש אדם סוערת ומלאת תשוקות שצריכה להיות מסורסת ולהסתיר אותן בשביל להסתדר בחברה".

     

    ההערה ספוגת ההורמונים של אותו חבר הביאה ללידת הדמות של מאי - גיבורת הסרט "הספרייה", שפעם כילדה שובבה הושתקה על ידי הוריה, שפתרו אותה בקריאת ספר. גם כבוגרת היא כלואה בין היצר הטבעי שלה להשתולל ולהיות כיפית, לבין הריסון שהיא כופה על עצמה. 

     

    אורי יניב ודנה סנדרסון ב"הספרייה" (מתוך הסרט) (מתוך הסרט)
    אורי יניב ודנה סנדרסון ב"הספרייה"

     

    מי שגורם למאי להשתחרר הוא גיא (בגילומו של אורי יניב) שהוא נפש חופשייה ופרועה - מישהו שלא מפחד להגיד ולעשות מה שהוא רוצה. למרות מערכת היחסים שנבנית בין השניים, היא לא מוכנה לצאת ממבצר הספרים הבטוח שבנתה סביבה, העולם שבחוץ מפחיד אותה והיא נפרדת מגיא כשעמוק בתוכה היא עדיין חולמת שיבוא להציל אותה. בסוף היא נאלצת להציל את עצמה.

     

    מה הביא אותך להתעסק דווקא בחומרים האלה?

     

    "לי אישית זה התאים מאוד להתעסק בזה בתקופה ההיא. נפרדתי אז ממי שהיתה החברה שלי במשך שנתיים. היא היתה מאוד מנוגדת לי באישיות. אני הייתי פתוח וחברותי, והיא היתה שקטה, מתבודדת ובעלת חיבה גדולה לספרים ולשקט שלה.

     

    דינה סנדרסון בין הספרים ב"הספרייה" (מתוך הסרט) (מתוך הסרט)
    דינה סנדרסון בין הספרים ב"הספרייה"

     

    "הפרידה היתה קשה, בייחוד בגלל ההבדלים בינינו שגרמו לקצר בתקשורת והשאלות היו רבות: האם בכלל אי פעם הבנו זה את זו? האם השפענו על החיים אחד של השני או שנשארנו בדיוק כפי שהיינו לפני כן? תהיתי אם השפעתי עליה כמו שהיא השפיעה עליי, והאם היא לקחה משהו מהמפגש בינינו או שנשארה בדיוק כפי שהיתה לפני שנפגשנו?".

     

    חייו הפרטיים של גולדברג השפיעו על יצירת "הספרייה", אבל הוא מזכיר גם שני מקורות השראה קולנועיים שנוכחים גם הם בסרט: "'שמש נצחית בראש צלול' שנתן את אווירת המתוק-מריר, ועסק גם הוא בזכרונות ובזוגיות של בני זוג בעלי אופי מנוגד. ו'אמלי' - על הבחורה המוזרה מתוקה שמנסה להשתלב בעולם, למרות האופי האאוטסיידרי שלה והדרך המיוחדת שלה להסתכל על דברים".

     

    טל גולדברג וגל זלזניאק על הסט של "הספרייה" (מתוך הסרט) (מתוך הסרט)
    טל גולדברג וגל זלזניאק על הסט של "הספרייה"

     

    בכל הנוגע להבטים ההפקתיים של יצירת הסרט, גולדברג מזכיר שני אתגרים גדולים: מציאת לוקיישן וליהוק השחקנים. "לבחור ספרייה היה סיפור של ממש", הוא מודה, "עברנו לפחות מאה ספריות לפני שמצאנו מה שחיפשנו. אחת היתה קרה מדי, אחרת הכילה רק ספרים יהודיים, אחת היתה מוארת מדי ואחרת צפופה מדי. ואז מצאנו את הספרייה שהזכירה לי את הספרייה הישנה שהייתי הולך אליה כילד - פשוטה ונעימה, עם מדפים מעץ ואור שמש שחודר מבעד לחלונות - ספרייה רומנטית מזמנים פשוטים יותר".

     

    ומה בנוגע לליהוק?

     

    "עשינו עשרות אודישנים בחיפוש אחר מישהי שיכולה לשדר בו זמנית רכות וציניות, עד שראיתי יום אחד את התמונה של דינה סנדרסון באינטרנט. היא היתה מושלמת לתפקיד, היה לה משהו תמים וממזרי בו זמנית בעיניים. דינה התלהבה מהתסריט וכך מצאנו לנו את מאי. את גיא היה אפילו יותר קשה למצוא. אחרי שכבר כמעט התייאשנו קמתי ביום חג אחד בבוקר ונסעתי לביה"ס למשחק ניסן נתיב. החלטתי למצוא שם שחקן בכל מחיר אבל לא היו שם כמעט אנשים.

     

    דינה סנדרסון. מושלמת כמאי (מתוך הסרט) (מתוך הסרט)
    דינה סנדרסון. מושלמת כמאי(מתוך הסרט)

     

    "במקרה הבחנתי ביובל שרף שהסתובבה שם לקראת חזרה על הצגה, וביקשתי ממנה אם היא יכולה להפנות אותי לבחור שיכול לשחק 'שובב רגיש'. אורי יניב בדיוק עבר שם, היא תפסה אותו ביד והפגישה בינינו. עוד באותו יום הוא קרא את התסריט, והיה לנו שחקן. לגבי אלכס אנסקי, ידעתי שאני חייב אותו בתפקיד הספר המדבר. ראיתי אותו בבית קפה ופניתי אליו. זו היתה חוויה נהדרת לשמוע את מי שקרא לי סיפורים לפני השינה מתוך קלטות מקריין בשבילי לסרט הקצר שלי".

     

    אני עתידני

    אחרי שהשלים עבודה על פיילוט לסדרת טלוויזיה בשיתוף זלזניאק ובכיכובם של מיכאל מושונוב, יובל שגב ועמוס לביא, ובו "ההומור המרומז והחמוץ מתוק פינה את דרכו להומור בוטה ושחור", לדבריו, והדבר הוסיף נדבך נוסף להתפתחותו כקולנוען, "הייתי למוד קרבות יותר, פחות תמים, וידעתי שלהיות תסריטאי ובמאי לא יהיה קל כמו שחשבתי כשרק התחלתי ללמוד. את התסכול והחששות הוצאתי בפרויקט הזה שעסק בשני חברים שיעשו הכל בשביל סדרת טלוויזיה".

     

    פוסטר כבר יש: "אני לא מאמין, אני רובוט!" (פוסטר הסרט) (פוסטר הסרט)
    פוסטר כבר יש: "אני לא מאמין, אני רובוט!"

     

    ואחרי השלמת הפרויקט הזה, התפנו גולדברג וזלזניאק ליצור את הפיצ'ר הראשון שלהם, עליו הם עובדים בחודשים האחרונים - קומדיית המדע בדיוני, "אני לא מאמין, אני רובוט!".

    הסרט מופק כהפקה עצמאית והשניים מממנים אותה מכיסם. אל הפרויקט היומרני הזה הצטרפו השחקנים יותם ישי, צחי גראד, דרור קרן, יוסי מרשק, הילי ילון, דויד קיגלר, אינה בקלמן ונלי תגר. את הסרט צילם תומר שני ("נבלות").

     

    "רצינו לעשות משהו שעוד לא עשו כאן - גם מבחינת האפקטים והאקשן, וגם מבחינת העלילה. בימים אלה הצילומים בעיצומם ואנחנו עובדים קשה אבל נהנים מכל רגע. כמו כל פרויקט שלנו, אנחנו מתאבדים עליו", הוא מספר ומגלה את העלילה הבסיסית ששואבת השראה מסרטי לוק בסון - "ליאון" ו"האלמנט החמישי".

     

    "הסיפור עצמו עוסק בבחור רגיש (ישי), כל כך רגיש שלחברה שלו נמאס והיא עוזבת אותו. שבור לב, הוא חותך את עצמו ומגלה להפתעתו שהוא רובוט, ושחברה שלו לא עזבה אותו, אלא נחטפה. הוא יוצא להציל אותה, ובדרך לגלות למה לכל הרוחות הוא רובוט". 

     

    ומה אתכם?

    • יש לכם סרט קצר שתרצו להציג ב-ynet? אתם מוזמנים לפנות אלינו במייל: indie.ani@gmail.com

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים